אבן בוחן/ז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבן בוחן ז

פרק ז

יגיד אחרי כי החיים הזמניים ברע המה. נדע כי לא למענם שולח האדם הנה. אמנם לעשות עבודתו אשר בה יתענג בחיים הנצחיים. וישא משלו על האדם. כי כאדמה הנהו. אם תעבד ותזרע זרע טוב תעש פרי יקר. ובעצלתים תשם. או תעש פרי כחש. והאלהים יבוא במשפט על כל:

אם נבראתי לנגע וקלון כאלה היום. רעות רבות וצרות. שנאתי אני את החיים. אם לסבול תמיד חלי ומכה יצרני יוצר האדם. מדוע קדמוני ברכים. אם להיות ימי מכאובים עשני עושני. טוב ממני הנפל. אם השם חפץ דכאי בשש צרות שבעה ושבעה. למה לא מרחם אמות. אם הנחלתי לי ירחי שוא ולילות עמל., למה לי חיים. אם לעשות מלאכתי שולחתי הנה. איך אתעצל ומה אשיב שולחי דבר. ויוסף המייסר שאת משלו ויאמר. האדם שדה נעבד. כל ימי היותו עובד בו. ונפשו הוא העובד והחורש לזרוע ולעבוד עבודתו. ומשך הזרע הלימוד והמעשים. הם כל זרע זרוע אשר יזרע. והמקרים מניפים חרמש בקמה. והמות קוצר. ומלאכי מות מאלמים אלומים. והעולם האחר גורן נכון לברר בו פסולת מתוך האוכל. וה׳ אלהים אמת הוא. לאריסיו האדמה יחלק בלא כסף ובלא מחיר. ויביא לחשבון את אריסיו. לדעת מי היה זריז לשדד אדמתו ושיוה פניה להקים זרע אמת. וכי יכלה הגשם מן השמים ישקה ברגלו כגן ירק למען זרעיה. ותוציא הארץ חטים נעשו יפות. ומי בעצלותו תחת חיטה יצא חוח. ובהתרשלותו תחת שעורה באשה. ומי שעשה שדהו בור לא יזרע ולא יצמיח. אוי לרשע רע זרע שוא יאכל פרי כחש פרי מעלליו וה׳ ישלם לו. יסגירהו למלאכי משחית ביום אפו. ביד מחבלים ירטהו. תחת אשר לא עבד את האדמה אשר נתנה לו לעבדה ולשמרה. אשרי זורע צדקה ואמת על תלמי השדה. ברינה יקצור בגילה ישא אלומותיו אל הגורן רננה בו. כתות מלאכי השרת מלובשים בגדים בגורן תשתחוינה לאלומותיו. עובד אדמתו ישבע לחם ויאכל בשבת מפרי הסר חטאתו. מעמל נפשו ישבע שובע שמחות לאורך ימים:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף