אבי הנחל/א
|
|
פרק א'
תורה וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ וגו' והוא תוהה שנשבע ואומר מה עשיתי שנשבעתי. זה הלשון המכוון הוא כדדריש ואזיל נכונו ללצים דהליצים חושבים דהקב"ה מתחרט על מה שנשבע, ולא היא, דחלילה לומר כן וכדקאמר להלאן דיש בידו לקיים שבועתו ולעשות נקמה בהם באופנים אחרים. וזהו מ"ש לקמן בפסוק וירא און ולא התבונן. ועיניך תראנה מה שרשמתי בסה"ק זכירה לחיים ת"כ בזכרונות דף קכ"ז ע"ב ד"ה מבול של מים אינו מביא, יעויין שם.
לא די להם שלא עשו היצר הרע טוב אלא עשו מיצר טוב יצר רע שנאמר וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום. הנה אברהם אבינו עליו השלום עשאו ליצר הרע טוב, כמ"ש בירושלמי על פסוק ומצאת את לבבו, אבל דוד הרגו בלבבו שנאמר ולבי חלל בקרבי. ואלה רשעים עשו גם להיצר הטוב רע, וזה רמז שלמה במשלי השמחים לעשות רע דהיינו עם היצר הרע יגילו יותר בתהפוכות רע כשמתהפך גם היצר הטוב לרע והוו ב' יצרים להרע. וזה נמי רמז במלאכי סימן ב' כל עושה רע טוב, דהטוב נמי מהפכו לרעה. והיינו מי מה שאמר שלמה המלך עליו השלום במשלי סימן ה' ולא שמעתי לקול מורי ולמלמדי לא הטתי אזני כמעט הייתי בכל רע, בכל דייקא, בכל לבבי בב' יצרים להרע.