שרשי הים/יובל/י: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (פרידברג-ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
== יא == | == יא - יב == | ||
{{מרכז|{{גופן|4||'''שורש מצות תקיעת שופר ביובל'''}}}} | {{מרכז|{{גופן|4||'''שורש מצות תקיעת שופר ביובל'''}}}} | ||
'''שופר של יובל ור"ה אחד הוא אלא שביובל תוקעין בין בב"ד שקדשו בין בב"ד שלא קדשו ובר"ה שחל להיות בשבת לא היו תוקעין אלא בב"ד שקדשו בו את החדש ואין תוקעין אלא בפני ב"ד.''' עכ"ל. שמעתי מקשים דמ"ש דבר"ה שחל להיות בשבת לא היו תוקעין גזרה שמא יעבירנו ד"א בר"ה ובשופר של יובל לא גזרו ולכאורה עלה על דעתי לחלק דשניא היא שאם היו חוששין חכמים לגזרה זו גבי יובל מתעקרא המצוה לגמרי שהרי אף ביו"הך שלא חל להיות בשבת נמי צריכין לגזור כיון דאיכא עירוב והוצאה | '''שופר של יובל ור"ה אחד הוא אלא שביובל תוקעין בין בב"ד שקדשו בין בב"ד שלא קדשו ובר"ה שחל להיות בשבת לא היו תוקעין אלא בב"ד שקדשו בו את החדש ואין תוקעין אלא בפני ב"ד.''' עכ"ל. שמעתי מקשים דמ"ש דבר"ה שחל להיות בשבת לא היו תוקעין גזרה שמא יעבירנו ד"א בר"ה ובשופר של יובל לא גזרו ולכאורה עלה על דעתי לחלק דשניא היא שאם היו חוששין חכמים לגזרה זו גבי יובל מתעקרא המצוה לגמרי שהרי אף ביו"הך שלא חל להיות בשבת נמי צריכין לגזור כיון דאיכא עירוב והוצאה ביוה"כ כמו בשבת כמ"ש הפוסקים משא"כ בר"ה שמתקיים מצות שופר כשלא חל בשבת אלא כשחל בחול אמנם אכתי ק"ל למאן דס"ל דאין ערוב והוצאה ביוה"כ והיא סברת רפרם בפ' שני שעירי יום הכיפורים [[בבלי/יומא/סו/ב|דף ס"ו [ע"ב]]] והביאו מרן בא"ח בה' יוה"כ [[בית יוסף/אורח חיים/תריא|סי' [תרי"א]]] מה יענה לברייתא זו ותלמודא אמאי לא אקשי מינה לרפרם וראיתי להתוספות בר"ה ר"פ י"ט שחל כו' ד"ה אבל לא במדינה שכתבו בסוף דבריהם ועוד י"ל דבדין הוא יהיה דוחה בגבולין יותר משופר שבר"ה לא היה ידוע קביעות החדש אלא בירוש' אבל יום ראשון דלולב היה ידוע אף בגבולין ותירוץ זה יכולים אנו לאומרו כאן ולחלק בין שופר של ר"ה לשל יובל שהיה ביום הכפורי' שהוא בעשור לחדש שכבר ידוע בגבולין ואף אם אינו ידוע בגבולין כולם כמו לולב מכל מקום ברוב המקומות הוא ידוע ומשום מיעוטא לא גזרו חכמים ודוק. מיהו אין צורך לכל זה שהחילוק לזה ברור והוא דבשופר של יובל אין כח ביד חכמים לעוקרו משום גזרה כיון דשילוח עבדים תלוי בתקיעת שופר וכמ"ש רבינו בפרקין וא"כ אם יעמידו דברי' בשופר של יובל יבואו לעקור מצות שילוח העבדים בקום עשה כשישתעבדו בהם וברור ועוד י"ל דשאני שופר של יובל דלא גזרו ביה משום דזמנו רחוק מן' שנה לן' שנה והוי כמילתא דלא שכיח ולא גזרו ביה רבנן ומה שהיה כתוב אצלי עוד בזה כן בקדש חזיתיו למורי הרב בספר שער המלך ה' שופר דפ"ו סע"ד יעש"ב. | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה אחרונה מ־02:05, 10 באפריל 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אור שמח
|
יא - יב[עריכה]
שופר של יובל ור"ה אחד הוא אלא שביובל תוקעין בין בב"ד שקדשו בין בב"ד שלא קדשו ובר"ה שחל להיות בשבת לא היו תוקעין אלא בב"ד שקדשו בו את החדש ואין תוקעין אלא בפני ב"ד. עכ"ל. שמעתי מקשים דמ"ש דבר"ה שחל להיות בשבת לא היו תוקעין גזרה שמא יעבירנו ד"א בר"ה ובשופר של יובל לא גזרו ולכאורה עלה על דעתי לחלק דשניא היא שאם היו חוששין חכמים לגזרה זו גבי יובל מתעקרא המצוה לגמרי שהרי אף ביו"הך שלא חל להיות בשבת נמי צריכין לגזור כיון דאיכא עירוב והוצאה ביוה"כ כמו בשבת כמ"ש הפוסקים משא"כ בר"ה שמתקיים מצות שופר כשלא חל בשבת אלא כשחל בחול אמנם אכתי ק"ל למאן דס"ל דאין ערוב והוצאה ביוה"כ והיא סברת רפרם בפ' שני שעירי יום הכיפורים דף ס"ו [ע"ב] והביאו מרן בא"ח בה' יוה"כ סי' [תרי"א] מה יענה לברייתא זו ותלמודא אמאי לא אקשי מינה לרפרם וראיתי להתוספות בר"ה ר"פ י"ט שחל כו' ד"ה אבל לא במדינה שכתבו בסוף דבריהם ועוד י"ל דבדין הוא יהיה דוחה בגבולין יותר משופר שבר"ה לא היה ידוע קביעות החדש אלא בירוש' אבל יום ראשון דלולב היה ידוע אף בגבולין ותירוץ זה יכולים אנו לאומרו כאן ולחלק בין שופר של ר"ה לשל יובל שהיה ביום הכפורי' שהוא בעשור לחדש שכבר ידוע בגבולין ואף אם אינו ידוע בגבולין כולם כמו לולב מכל מקום ברוב המקומות הוא ידוע ומשום מיעוטא לא גזרו חכמים ודוק. מיהו אין צורך לכל זה שהחילוק לזה ברור והוא דבשופר של יובל אין כח ביד חכמים לעוקרו משום גזרה כיון דשילוח עבדים תלוי בתקיעת שופר וכמ"ש רבינו בפרקין וא"כ אם יעמידו דברי' בשופר של יובל יבואו לעקור מצות שילוח העבדים בקום עשה כשישתעבדו בהם וברור ועוד י"ל דשאני שופר של יובל דלא גזרו ביה משום דזמנו רחוק מן' שנה לן' שנה והוי כמילתא דלא שכיח ולא גזרו ביה רבנן ומה שהיה כתוב אצלי עוד בזה כן בקדש חזיתיו למורי הרב בספר שער המלך ה' שופר דפ"ו סע"ד יעש"ב.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |