שיח השדה/יומא/כד/ב
נתן שמן כו' הדלקה כו' הצתת אליתא כו'. מבואר מסוגיא זו דנתינת שמן היא עבודה אבל הדלקה הוא כעין הדלקת המערכה ועי' חזו"א (מנחות סי' ל' סק"ו ז' ח') ונ' דנתינת שמן הוא ההקטרה שלה אלא דכל הקטרה היא על מערכה דלוקה וכאן ההקטרה לפני הדלקת המערכה ובזה מיושב קו' התוס' מנחות נ"ט א' ד"ה אין דל"ג נרות כו' וקו' התוס' תמורה י"ד א' ד"ה וכל וקו' תו' מנחות ק' א' תד"ה בלילה ושם פ"ט א' ד"ה חצי ובזה מבואר ג"כ הא דפשוט בשבת כ"א א' דשמן טמא אין ראוי להדלקה משום דהוא הקטרה ויש להאריך בזה:
והממצה. מד' רש"י ותו"י נ' דהאי והממצה קאי אדלקמי' אעולת העוף אבל מד' התוס' ד"ה והמקטיר נ' דמפ' דוהממצה קאי אחטאת העוף שלפניו ויל"ע אי ס"ל מיצוי חטאת העוף מעכב א"כ זריקה אינה עבודה תמה [אך זה י"ל עפ"ד התו"י ע"א ד"ה לאתויי דכיון שהעבודה בדבר אחר מיקרי שהעבודה שלפני' עבודה תמה אבל ד' התו"י שם צריכין יישוב מה שהביאו מז' הזאות של מצורע וכן בדבור הקודם כתבו דאי ליכא עבודה חשובה אחרי' מיקרי הקודמת עבודה תמה והביאו ראי' מזריקה דמקרי ע"ת אע"ג דאיכא שפיכת שיריים בתרה ומה ראי' הא שפיכת שיריים העבודה בדבר אחר, ולפי דבריהם שם ג"כ מיושב כמש"כ שם דהזאה מקרי עבודה תמה אע"ג דאיכא מיצוי בתרה משום דמיצוי אינה חשובה אע"ג דמעכבא ואין זה סתירה למש"כ בסוגיין דלמ"ד מיצוי מעכב חייב אמיצוי דמ"מ ההזאה הויא עבוד"ת מידי דהוה אהקטרה אם לא נתפוס כתי' התו"י ד"ה לאתויי] אמנם אמאי לא חשיב לה רב וכן תיקשי אם נסבור דמיצוי אינו מעכב [בתו"י מבואר דאי מיצוי אינו מעכב פטור זר עלי' דלאו עבודה חשובה היא] ותי' אאמו"ר (שליט"א) זצ"ל דס"ל מיצוי מעכב והו"ל חדא עבודה בהדי זריקה ואין זה חייב עד שיעשה ההזאה וגם המיצוי:
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |