שיח השדה/חולין/קלט/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(אין אומרין בפני המת אלא דבריו של מת. לעילוי נשמת מרנא ורבנא שמריהו יוסף חיים בן מרנא ורבנא יעקב ישראל ראשי גולת אריאל) |
(תוקן ע"פ לוח התיקונים) |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
'''בענין מזומן אם תלוי באם או בבנים.''' במנ"ח [[מנחת חינוך/תקנה|מצוה תקנ"ה]] נקט לדבר פשוט דבין אם האם מזומן ולא הבנים וכן להיפך פטור משילוח וכ"כ בתפא"י [[תפארת ישראל - יכין/חולין/יב#ד|אות ד']], אמנם רש"י כ' ב[[רש"י/בבא מציעא/קב/א#קרי|ב"מ ק"ב א']] ד"ה קרי כאן כי יקרא פרט למזומן וכיון דהביצים שלו הו"ל הקן מזומן דהקן הוא הביצים עכ"ל ומבואר דעיקר הקפידא על הביצים, וכן משמע ב[[בבלי/חולין/קמא/א|חולין קמ"א א']] אלא דאגבהינהו לאפרוחים כו' הו"ל מזומן כו' אלא דאגבהה לאם כו' ולא פריך כאן הו"ל מזומן משמע דבזה אין חסרון מזומן (ויש לדחות זה דעדיפא פריך), ומה שהביא המנ"ח ראי' מדלא מוקי הגמ' דהקדש דעוף של הקדש קננה על ביצים אחרים של הפקר י"ל דהיינו מרדה דנפקא לבראי וקננה שם וא"כ עדיפא משני דאי מרדה אפי' על ביצי עצמה שייך שילוח, ואע"ג דדין עוף טמא ממעטינן נמי האם היינו משום דצפור קאי אאם דהיינו קן של צפור אבל כי יקרא קאי אקן כדפירש"י, ולפ"ז אם א' מצא עוף שלו (באופן שלא מרדה כגון סמוך לביתו) יושב על ביצים של הפקר צריך לשלחה מיהו נ' דדוקא אם הבעלים מצאה אבל אם איש אחר מצאה אין חייב לשלחה ויכול ליקח הבנים דלא גרע מעוף שהרג הנפש שאתה מצווה להביאו לב"ד וגם כאן אתה מצווה להחזירו לבעליו משום השבת אבדה וממילא אין דין שילוח מיהו דוקא אם קנאה מדאורייתא אבל אם לא קנאה רק מפני דרכי שלום נהי דאסור ליקח האם אבל מ"מ חייב בשילוח כמבואר בסוגיא ד[[בבלי/בבא מציעא/קב/א|ב"מ ק"ב א']] ע"ש בשטמ"ק (וכן משמע בתוספתא סוף חולין ובספרי לענין מקושרות ע"ש דא"צ לשלח): | '''בענין מזומן אם תלוי באם או בבנים.''' במנ"ח [[מנחת חינוך/תקנה|מצוה תקנ"ה]] נקט לדבר פשוט דבין אם האם מזומן ולא הבנים וכן להיפך פטור משילוח וכ"כ בתפא"י [[תפארת ישראל - יכין/חולין/יב#ד|אות ד']], אמנם רש"י כ' ב[[רש"י/בבא מציעא/קב/א#קרי|ב"מ ק"ב א']] ד"ה קרי כאן כי יקרא פרט למזומן וכיון דהביצים שלו הו"ל הקן מזומן דהקן הוא הביצים עכ"ל ומבואר דעיקר הקפידא על הביצים, וכן משמע ב[[בבלי/חולין/קמא/א|חולין קמ"א א']] אלא דאגבהינהו לאפרוחים כו' הו"ל מזומן כו' אלא דאגבהה לאם כו' ולא פריך כאן הו"ל מזומן משמע דבזה אין חסרון מזומן (ויש לדחות זה דעדיפא פריך), ומה שהביא המנ"ח ראי' מדלא מוקי הגמ' דהקדש דעוף של הקדש קננה על ביצים אחרים של הפקר י"ל דהיינו מרדה דנפקא לבראי וקננה שם וא"כ עדיפא משני דאי מרדה אפי' על ביצי עצמה שייך שילוח, ואע"ג דדין עוף טמא ממעטינן נמי האם היינו משום דצפור קאי אאם דהיינו קן של צפור אבל כי יקרא קאי אקן כדפירש"י, ולפ"ז אם א' מצא עוף שלו (באופן שלא מרדה כגון סמוך לביתו) יושב על ביצים של הפקר צריך לשלחה מיהו נ' דדוקא אם הבעלים מצאה אבל אם איש אחר מצאה אין חייב לשלחה ויכול ליקח הבנים דלא גרע מעוף שהרג הנפש שאתה מצווה להביאו לב"ד וגם כאן אתה מצווה להחזירו לבעליו משום השבת אבדה וממילא אין דין שילוח מיהו דוקא אם קנאה מדאורייתא אבל אם לא קנאה רק מפני דרכי שלום נהי דאסור ליקח האם אבל מ"מ חייב בשילוח כמבואר בסוגיא ד[[בבלי/בבא מציעא/קב/א|ב"מ ק"ב א']] ע"ש בשטמ"ק (וכן משמע בתוספתא סוף חולין ובספרי לענין מקושרות ע"ש דא"צ לשלח): | ||
'''אם מזומן הוא דוקא באופן שקנה אותו או אם נמצא בביתו אפי' לא קנה אותו הוי מזומן.''' [[רש"י/חולין/קמא/ב#והשתא|חולין קמ"א ב']] רש"י ד"ה והשתא כו' דלאו מזומן הוא מבואר דכיון דאסור לזכות לאו מזומן הוא אע"ג דנמצא בחצרו המשתמרת דאי באינה משתמרת בלא"ה אין קונה אא"כ עומד בצדה, אמנם בשו"ע יו"ד [[שולחן ערוך/יורה דעה/ | '''אם מזומן הוא דוקא באופן שקנה אותו או אם נמצא בביתו אפי' לא קנה אותו הוי מזומן.''' [[רש"י/חולין/קמא/ב#והשתא|חולין קמ"א ב']] רש"י ד"ה והשתא כו' דלאו מזומן הוא מבואר דכיון דאסור לזכות לאו מזומן הוא אע"ג דנמצא בחצרו המשתמרת דאי באינה משתמרת בלא"ה אין קונה אא"כ עומד בצדה, אמנם בשו"ע יו"ד [[שולחן ערוך/יורה דעה/רצב#ב|סי' רצ"ב ס"ב]] המזומן אצלו כגון יונים כו' בבתים כו' פטור אבל יוני שובך ועלי' וצפרים כו' בפרדס חייב והוא שלא הוגבהה האם מעל הביצים כו' אבל אם הוגבהה כו' זכתה לו חצרו והו"ל מזומן ופטור והוא מהר"ן ומבואר דברישא בקננו בבתים אע"ג דלא הוגבהה פטור וק' למה פטור כיון דאסור לזכות בביצים כ"ז שהאם רובצת אין זה מזומן ואין לומר משום שהאם מזומן דהא כבר הוכחנו שדין מזומן תלוי בבנים ולא באם, וצ"ל שיש חילוק בין ביתו לחצרו דבביתו שהעוף עצמו ג"כ משתמר והעוף שלו מה"ת ממילא הביצים שלו וא"צ לזכות בהן וממילא הו"ל מזומן אבל בחצרו שהעוף אין משתמר (שהרי אין בו גזל רק מפני דרכי שלו') א"כ אין העוף שלו ורק משום שזוכה בביצים ולכן כיון שאסור לזכות בהן אין זה מזומן כ"ז שלא זכה בהן והא דמצא קן בראשו של אדם צ"ל דלא מיקרי מקום המשתמר כגון שהי' ישן וקיננה בראשו ולכך חייב בשילוח או שהי' חש"ו דלאו בר זכי' הוא ואולי לכן שינה הרמב"ם וכתב בראש בע"ח דס"ל דאדם ל"ד אלא משום דמייתי קרא דמיירי באדם נקט אדם, ועי' רש"י [[רש"י/חולין/קלח/ב#קננו|חולין קל"ח ב']] ד"ה קננו בתוך הבית שלא מרדו משמע שאם מרדו לא מהני קננו בתוך הבית והיינו כמש"כ שאם אינו שלו לא מהני אפי' בתוך הבית ממש: | ||
במלאכת שלמה פ' בתרא דחולין האריך להוכיח בשם הר"ס דאם היתה מזומן לא מהני מה שיפקיר אח"כ וראייתו מהא דפריך [[בבלי/חולין/קמא/א|קמ"א א']] אלא דאגבהינהו כו', הו"ל מזומן ולא מוקי דאפקרינהו אח"כ ואינו מובן איך יכול להפקירן אחר שהקדישן, ומש"כ עוד דא"כ כל אדם יכול לקיים שילוח הקן שיפקיר תרנגולת שבביתו לא הבנתי דזה אף לדבריו תקשה דהא הוא נמי מודה שאם הפקיר קודם שזכה בביצים מהני וא"כ יפקיר קודם שתלד, ולפמש"כ לעיל אפשר שיכול באמת להפקיר ולהתחייב אף בביתו: | במלאכת שלמה פ' בתרא דחולין האריך להוכיח בשם הר"ס דאם היתה מזומן לא מהני מה שיפקיר אח"כ וראייתו מהא דפריך [[בבלי/חולין/קמא/א|קמ"א א']] אלא דאגבהינהו כו', הו"ל מזומן ולא מוקי דאפקרינהו אח"כ ואינו מובן איך יכול להפקירן אחר שהקדישן, ומש"כ עוד דא"כ כל אדם יכול לקיים שילוח הקן שיפקיר תרנגולת שבביתו לא הבנתי דזה אף לדבריו תקשה דהא הוא נמי מודה שאם הפקיר קודם שזכה בביצים מהני וא"כ יפקיר קודם שתלד, ולפמש"כ לעיל אפשר שיכול באמת להפקיר ולהתחייב אף בביתו: | ||
גרסה אחרונה מ־10:32, 22 במאי 2022
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות מאירי מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א חתם סופר רש"ש |
צפור טהור אשכחן כו'. עי' פדר"א פכ"ח שאין לך צפור בתורה אלא בן יונה בלבד וצ"ע ועי' רמב"ן בפ' מצורע :
בענין שילוח הקן[עריכה]
בענין אם אין דעתו ליטול הבנים אם חייב להזקק לו כתבנו בשיח השדה קו' הליקוטים סי' ט':
בענין מזומן אם תלוי באם או בבנים. במנ"ח מצוה תקנ"ה נקט לדבר פשוט דבין אם האם מזומן ולא הבנים וכן להיפך פטור משילוח וכ"כ בתפא"י אות ד', אמנם רש"י כ' בב"מ ק"ב א' ד"ה קרי כאן כי יקרא פרט למזומן וכיון דהביצים שלו הו"ל הקן מזומן דהקן הוא הביצים עכ"ל ומבואר דעיקר הקפידא על הביצים, וכן משמע בחולין קמ"א א' אלא דאגבהינהו לאפרוחים כו' הו"ל מזומן כו' אלא דאגבהה לאם כו' ולא פריך כאן הו"ל מזומן משמע דבזה אין חסרון מזומן (ויש לדחות זה דעדיפא פריך), ומה שהביא המנ"ח ראי' מדלא מוקי הגמ' דהקדש דעוף של הקדש קננה על ביצים אחרים של הפקר י"ל דהיינו מרדה דנפקא לבראי וקננה שם וא"כ עדיפא משני דאי מרדה אפי' על ביצי עצמה שייך שילוח, ואע"ג דדין עוף טמא ממעטינן נמי האם היינו משום דצפור קאי אאם דהיינו קן של צפור אבל כי יקרא קאי אקן כדפירש"י, ולפ"ז אם א' מצא עוף שלו (באופן שלא מרדה כגון סמוך לביתו) יושב על ביצים של הפקר צריך לשלחה מיהו נ' דדוקא אם הבעלים מצאה אבל אם איש אחר מצאה אין חייב לשלחה ויכול ליקח הבנים דלא גרע מעוף שהרג הנפש שאתה מצווה להביאו לב"ד וגם כאן אתה מצווה להחזירו לבעליו משום השבת אבדה וממילא אין דין שילוח מיהו דוקא אם קנאה מדאורייתא אבל אם לא קנאה רק מפני דרכי שלום נהי דאסור ליקח האם אבל מ"מ חייב בשילוח כמבואר בסוגיא דב"מ ק"ב א' ע"ש בשטמ"ק (וכן משמע בתוספתא סוף חולין ובספרי לענין מקושרות ע"ש דא"צ לשלח):
אם מזומן הוא דוקא באופן שקנה אותו או אם נמצא בביתו אפי' לא קנה אותו הוי מזומן. חולין קמ"א ב' רש"י ד"ה והשתא כו' דלאו מזומן הוא מבואר דכיון דאסור לזכות לאו מזומן הוא אע"ג דנמצא בחצרו המשתמרת דאי באינה משתמרת בלא"ה אין קונה אא"כ עומד בצדה, אמנם בשו"ע יו"ד סי' רצ"ב ס"ב המזומן אצלו כגון יונים כו' בבתים כו' פטור אבל יוני שובך ועלי' וצפרים כו' בפרדס חייב והוא שלא הוגבהה האם מעל הביצים כו' אבל אם הוגבהה כו' זכתה לו חצרו והו"ל מזומן ופטור והוא מהר"ן ומבואר דברישא בקננו בבתים אע"ג דלא הוגבהה פטור וק' למה פטור כיון דאסור לזכות בביצים כ"ז שהאם רובצת אין זה מזומן ואין לומר משום שהאם מזומן דהא כבר הוכחנו שדין מזומן תלוי בבנים ולא באם, וצ"ל שיש חילוק בין ביתו לחצרו דבביתו שהעוף עצמו ג"כ משתמר והעוף שלו מה"ת ממילא הביצים שלו וא"צ לזכות בהן וממילא הו"ל מזומן אבל בחצרו שהעוף אין משתמר (שהרי אין בו גזל רק מפני דרכי שלו') א"כ אין העוף שלו ורק משום שזוכה בביצים ולכן כיון שאסור לזכות בהן אין זה מזומן כ"ז שלא זכה בהן והא דמצא קן בראשו של אדם צ"ל דלא מיקרי מקום המשתמר כגון שהי' ישן וקיננה בראשו ולכך חייב בשילוח או שהי' חש"ו דלאו בר זכי' הוא ואולי לכן שינה הרמב"ם וכתב בראש בע"ח דס"ל דאדם ל"ד אלא משום דמייתי קרא דמיירי באדם נקט אדם, ועי' רש"י חולין קל"ח ב' ד"ה קננו בתוך הבית שלא מרדו משמע שאם מרדו לא מהני קננו בתוך הבית והיינו כמש"כ שאם אינו שלו לא מהני אפי' בתוך הבית ממש:
במלאכת שלמה פ' בתרא דחולין האריך להוכיח בשם הר"ס דאם היתה מזומן לא מהני מה שיפקיר אח"כ וראייתו מהא דפריך קמ"א א' אלא דאגבהינהו כו', הו"ל מזומן ולא מוקי דאפקרינהו אח"כ ואינו מובן איך יכול להפקירן אחר שהקדישן, ומש"כ עוד דא"כ כל אדם יכול לקיים שילוח הקן שיפקיר תרנגולת שבביתו לא הבנתי דזה אף לדבריו תקשה דהא הוא נמי מודה שאם הפקיר קודם שזכה בביצים מהני וא"כ יפקיר קודם שתלד, ולפמש"כ לעיל אפשר שיכול באמת להפקיר ולהתחייב אף בביתו:
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |