שיחה:רש"י/שבת/עג/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(הועבר מדף בית המדרש הדף היומי) |
(←כתבי היד: פסקה חדשה) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
עיין רש"י גודר בתמרים. מוסק בזיתים. אורה בתאנים. | עיין רש"י גודר בתמרים. מוסק בזיתים. אורה בתאנים. | ||
{{ש}}ק"ק מדוע לא פירש "בוצר בענבים" וצ"ע.[[משתמש:דב״ש|דב״ש]] ([[שיחת משתמש:דב״ש|שיחה]]) 02:47, 20 במאי 2020 (UTC) | {{ש}}ק"ק מדוע לא פירש "בוצר בענבים" וצ"ע.[[משתמש:דב״ש|דב״ש]] ([[שיחת משתמש:דב״ש|שיחה]]) 02:47, 20 במאי 2020 (UTC) | ||
== כתבי היד == | |||
{{חלקי}} | |||
[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.138 וטיקן 138 עמ' 43v], [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000951230205171-1#$FL13580323 פרמה (מתחיל מסוף עמוד השני)] | |||
גרסה אחרונה מ־05:20, 27 באפריל 2023
ד"ה מתקן[עריכה]
אינו צריך "לגופה דהוצאה" "ולא למת" כו'
לכאורה היינו הך ומה כוונתו? דב״ש (שיחה) 02:47, 20 במאי 2020 (UTC)
- מקופיא נראה לומר, שבכל מלאכה יש שני נקודות, תוצאת המלאכה והמלאכה עצמה. לדוגמה, חפירת בור המלאכה היא החפירה ותוצאתה היא הוצאת העפר מתוך הבור, בצידת בהמה עצם הצידה היא המלאכה והתוצאה היא הבהמה שנמצאת כעת בידו. ומפרש רש"י שבהוצאת מת שכל חפצו בפינוי המת, אין לו ענין במלאכת ההוצאה לרשות הרבים שהרי כל מטרתו בכך שלא יהיה המת בבית ולא דוקא שיצא לאותו מקום ששם יצא, וכן אין לו צורך במת עצמו כלומר במציאות המת במקום אחר. משא"כ בחופר וצריך לעפרו, הן אמת שעצם החפירה אינה נצרכת אך תוצאתה נצרכת גם נצרכת כיון שרוצה הוא בקיום העפר שהיה בתוך הבור ועתה הוא מחוצה לו. סיני ועוקר הרים (שיחה) 05:16, 20 במאי 2020 (UTC)
הקוצר הבוצר והגודר כו'[עריכה]
עיין רש"י גודר בתמרים. מוסק בזיתים. אורה בתאנים.
ק"ק מדוע לא פירש "בוצר בענבים" וצ"ע.דב״ש (שיחה) 02:47, 20 במאי 2020 (UTC)
כתבי היד[עריכה]
| הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
| נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה | |||