שיחה:ערך/מגילת אסתר

מקומות המסופקים

חיפה

אשמח לקבל חומר על קביעת יום הפורים בעיר חיפה - היות והיא סמוכה לתל שקמונה שככה"נ היה מקום יישוב יהודי עתיק. (הרב י.ב.) המיישיבון (שיחה) 22:12, 10 במרץ 2022 (IST)

אריכות גדולה בענין זה ניתן לראות בקובץ 'מרפסן איגרי' (ח"ב עמוד סט מאמר מאת הרב יעקב שלזינגר). בנוגע למה שכתבתם שהטעם לקרוא בט"ו הוא משום תל שקמונה, הנה יש שדנו להחמיר מצד קירבתה לעכו, אך כדבריכם כן כתב שם בשם הגר"י קלופט, אמנם בהערה הביא מספר משנה אחרונה (סימן תרפח הערה טז) שהגר"י קלופט אמר לקרוא בט"ו בגלל שרואים משם את עכו, ומקורו בתורת המועדים על שונה הלכות (סימן תרפה הערה א) אמנם מחבר הספר תורת המועדים אמר להרב שלזינגר שלא ידוע לו ששמע זאת בשם הרב קלופט וכנראה ששיער כן מדעתו. וכן העיד הרב שלמה ולדר שבישיבת תפארת ישראל היה הדיון בעיקר מכח שקמונה ולא מחמת נראה לעכו"ם. ובשם רבי חיים קלופט כתב ששמע מאביו שחיפה אל עתיקה היא שקמונה. ועי"ש שהאריך בענין זה מה הזיהוי של שקמונה והנפק"מ בזה לקריאת המגילה בחיפה. עוד האריך בענין זה הרב שאר ישוב כהן בקונטרס קביעת ימי פורים בחיפה, חיפה תשנ"ה. וכן בקובץ ארחות (60, תשס"ח, עמודים 8-6, מאמר לענין קביעת ימי הפורים בחיפה.) הרב שאר ישוב כהן הציע את הממצאים הארכיאולוגים לפני הגרי"ש אלישיב, אך הגרי"ש סבר שהממצא הרכיאולוגי אינו תורם דבר לנידון, וכיון ששקמונה נהרסה לפני שנים רבות כיצד יתכן שתושבי חיפה ידעו מכך, וע"כ שהיה להם איזה מנהג בענין, ואם כן מן הדין לחדש את המנהג כפי שהיו נוהגים מימי קדם. והגר"מ אליהו הכריע שמעיקר הדין סגי כמנהגם לקרוא רק בי"ד והמחמירים בט"ו תבוא עליהם ברכה (שו"ת מאמר מרדכי, ח"א, סימן כז זמן קריאת מגילה בעיר חיפה; שו"ת הרב הראשי, ירושלים תשס"ט, סיימן קח, ובקונטרס של הרב שאר ישוב). הרב גדליה אקסלדור הכריע שאין מקום היום הנקרא חיפה העתיקה וממילא אין לחיפה רבתי למה להיות נטפלת (מגדל צופים ח"א חיפה תשנה סימן כג עמודים צד-צו). וע"ע אגרות הראשון לציון (מכתב ו - קריאת המגילה בחיפה). המיישיבון (שיחה) 22:22, 10 במרץ 2022 (IST)