שיחה:ערך/הוצאה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(קושיא עצומה על דברי מהר"י אסאד)
 
אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
== דעת מהר"י אסאד בהגדרת רה"ר לענין העברה ==
== דעת מהר"י אסאד בהגדרת רה"ר לענין העברה ==
צ"ב מגמרא מפורשת {{ממ|[[בבלי/שבת/צח/א|שבת צח.]]}} אמר רב שמואל בר יהודה אמר רב אבא אמר רב הונא אמר רב המעביר ארבע אמות ברשות הרבים מקורה פטור לפי שאינו דומה לדגלי מדבר, וצ"ע. [[משתמש:מי אדיר|מי אדיר]] ([[שיחת משתמש:מי אדיר|שיחה]]) 11:25, 15 ביוני 2020 (UTC)
צ"ב מגמרא מפורשת {{ממ|[[בבלי/שבת/צח/א|שבת צח.]]}} אמר רב שמואל בר יהודה אמר רב אבא אמר רב הונא אמר רב המעביר ארבע אמות ברשות הרבים מקורה פטור לפי שאינו דומה לדגלי מדבר, וצ"ע. [[משתמש:מי אדיר|מי אדיר]] ([[שיחת משתמש:מי אדיר|שיחה]]) 11:25, 15 ביוני 2020 (UTC)
: אולי יש לחלק בין רה"ר מקורה, שחסר ברה"ר שבו דזה ילפי' מדגלי מדבר גם לענין העברה, לבין שאר דינים דילפי' מדגלי מדבר, ששורת הדין היה להם רה"ר, ורק דהדמיון לדגלי מדבר ממעט אותם מדין רה"ר, ובהני לענין העברה מ"מ הוו רה"ר, ועדיין צ"ב. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 00:53, 11 במרץ 2021 (IST)
== בפי' הרמב"ם בפיהמ"ש בטעם עקירה והנחה ע"ג מקום ד' ==
עי' משאת המלך סי' קט"ו, שביאר דלכאורה הטעם לפטור הוא דהו"ל שלא כאורחיה אף שאין זה הפטור משום שלא כדרך, אלא כמו"כ מצאנו כמה ענינים בשבת אף דבמציאות הו"ל אורחיה מיהו יסוד הפטור דחשיב ליה שלא כאורחיה כמוש"כ רש"י לענין דבעינן עקירה והנחה, וכן לענין שנים שעשו בשניהם יכולים ואכמ"ל. ולפי"ז הפטור הוא במעשה ההנחה ובמעשה העקירה דאין זו הנחה מעליא, וכן עקירה, אולם גם י"ל דמשום כך הוא דגמרינן דתנאי הרשות שמונח בו הוא שיהיה מקום חשוב של דע"ד, ולכן צריך שהמקום שעוקר והמקום שמניח בה יהיה דע"ד וצ"ע.
ועיי"ש דיל"ע דלפי"ז סגי דע"ד בעיגול שיש לארכו ולרחבו ד' וא"צ דע"ד ממש, שהרי יתקיימו בו החפצים, משא"כ אם זה דין רשות צריך ריבוע של דע"ד, ויתכן דמאן דס"ל דאף ברה"י צריך מקום דע"ד (דמאן דלא הצריך הוא שכיון שהוא רה"י כבר חשיב רשות) זה עולה לטעם של הרמב"ם דלא חשיב הנחה וכך לי רה"י כרה"ר, ומעתה אם ב' הטעמים נכונים דצריך מקום דע"ד הן מצד הרשות הן מצד מעשה ההנחה, נמצא לפי"ז דברה"י סגי בעגול ד' וא"צ דע"ד ממש. והנה אמרו דעובי הכותל הוי רה"י דלאחרים עושה מחיצה לעצמו לא כש"כ, ולכאורה קשה דמ"נ אם יש בו דע"ד הרי הכותל בעצמו הוא רה"י וא"צ לטעם דלאחרים וכו', ואי אין בו דע"ד הרי ס"ל דאף ברה"י צריך הנחה על מקום ד', אולם למש"כ משכח"ל שעובי הכותל יש בו רק ד' ולא דע"ד דהיינו בעגול, ולכן מצד מעשה ההנחה הרי יש כאן ואך משום דאף צריך רשות של ד', ובזה צריך דע"ד דוקא, לזה מהני מה דלאחרים וכו' דחשיב עי"ז רשות. אלא שיל"ע לפי"ז מחורי רה"י וצ"ע.

גרסה אחרונה מ־01:53, 11 במרץ 2021

דעת מהר"י אסאד בהגדרת רה"ר לענין העברה[עריכה]

צ"ב מגמרא מפורשת (שבת צח.) אמר רב שמואל בר יהודה אמר רב אבא אמר רב הונא אמר רב המעביר ארבע אמות ברשות הרבים מקורה פטור לפי שאינו דומה לדגלי מדבר, וצ"ע. מי אדיר (שיחה) 11:25, 15 ביוני 2020 (UTC)

אולי יש לחלק בין רה"ר מקורה, שחסר ברה"ר שבו דזה ילפי' מדגלי מדבר גם לענין העברה, לבין שאר דינים דילפי' מדגלי מדבר, ששורת הדין היה להם רה"ר, ורק דהדמיון לדגלי מדבר ממעט אותם מדין רה"ר, ובהני לענין העברה מ"מ הוו רה"ר, ועדיין צ"ב. בן עזאי (שיחה) 00:53, 11 במרץ 2021 (IST)

בפי' הרמב"ם בפיהמ"ש בטעם עקירה והנחה ע"ג מקום ד'[עריכה]

עי' משאת המלך סי' קט"ו, שביאר דלכאורה הטעם לפטור הוא דהו"ל שלא כאורחיה אף שאין זה הפטור משום שלא כדרך, אלא כמו"כ מצאנו כמה ענינים בשבת אף דבמציאות הו"ל אורחיה מיהו יסוד הפטור דחשיב ליה שלא כאורחיה כמוש"כ רש"י לענין דבעינן עקירה והנחה, וכן לענין שנים שעשו בשניהם יכולים ואכמ"ל. ולפי"ז הפטור הוא במעשה ההנחה ובמעשה העקירה דאין זו הנחה מעליא, וכן עקירה, אולם גם י"ל דמשום כך הוא דגמרינן דתנאי הרשות שמונח בו הוא שיהיה מקום חשוב של דע"ד, ולכן צריך שהמקום שעוקר והמקום שמניח בה יהיה דע"ד וצ"ע.

ועיי"ש דיל"ע דלפי"ז סגי דע"ד בעיגול שיש לארכו ולרחבו ד' וא"צ דע"ד ממש, שהרי יתקיימו בו החפצים, משא"כ אם זה דין רשות צריך ריבוע של דע"ד, ויתכן דמאן דס"ל דאף ברה"י צריך מקום דע"ד (דמאן דלא הצריך הוא שכיון שהוא רה"י כבר חשיב רשות) זה עולה לטעם של הרמב"ם דלא חשיב הנחה וכך לי רה"י כרה"ר, ומעתה אם ב' הטעמים נכונים דצריך מקום דע"ד הן מצד הרשות הן מצד מעשה ההנחה, נמצא לפי"ז דברה"י סגי בעגול ד' וא"צ דע"ד ממש. והנה אמרו דעובי הכותל הוי רה"י דלאחרים עושה מחיצה לעצמו לא כש"כ, ולכאורה קשה דמ"נ אם יש בו דע"ד הרי הכותל בעצמו הוא רה"י וא"צ לטעם דלאחרים וכו', ואי אין בו דע"ד הרי ס"ל דאף ברה"י צריך הנחה על מקום ד', אולם למש"כ משכח"ל שעובי הכותל יש בו רק ד' ולא דע"ד דהיינו בעגול, ולכן מצד מעשה ההנחה הרי יש כאן ואך משום דאף צריך רשות של ד', ובזה צריך דע"ד דוקא, לזה מהני מה דלאחרים וכו' דחשיב עי"ז רשות. אלא שיל"ע לפי"ז מחורי רה"י וצ"ע.