שיחה:משנה/מעשר שני/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "== יש ברירה? == {{ציטוטון|מי שהיו מקצת בניו טמאין ומקצתן טהורים מניח את הסלע ואומר '''מה שהטהו...")
 
 
שורה 1: שורה 1:
== יש ברירה? ==
== יש ברירה? ==
{{ציטוטון|מי שהיו מקצת בניו טמאין ומקצתן טהורים מניח את הסלע ואומר '''מה שהטהורים שותים סלע זו מחוללת עליו''' נמצאו טהורים וטמאים שותים מכד אחד|מ"י}}, לפי"ז יש ברירה? [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 23:19, 2 באוגוסט 2021 (IDT)
{{ציטוטון|מי שהיו מקצת בניו טמאין ומקצתן טהורים מניח את הסלע ואומר '''מה שהטהורים שותים סלע זו מחוללת עליו''' נמצאו טהורים וטמאים שותים מכד אחד|מ"י}}, לפי"ז יש ברירה? [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 23:19, 2 באוגוסט 2021 (IDT)
:לכאורה כן. ראשונים ואחרונים עסקו בזה. אני מצטט עיקרי דברים מביאור ההלכה להגרח"ק (פ"ח ממע"ש) ראה שם למלוא דבריו: במשנה ספ"ב דמע"ש מי שהיו מקצת בניו טמאין ומקצתן טהורין מניח את הסלע ואומר מה שהטהורים שותים סלע זו מחוללת על זו ונמצאו טהורין וטמאין שותין מכד א'. ובירו' שם מה נן קיימין אם באומר מכבר משקה מעורב הוא ואם באומר לכשישתה למפרע חולין שתו אלא כי נן קיימין באומר מכבר לכשישתה. '''וכתב הראב"ד דאתי כמ"ד יש ברירה''' ולכשישתו יתברר למפרע ששתו את המעשר.
:וקשה מה הוצרך כאן לברירה... וע"כ צריך לפרש כמש"כ מלא"ש ושנו"א דמיירי שמערה כ"א לתוך כוסו או כמש"כ תי"ט שמתחלה שותין הטהורין ואח"כ הטמאים וא"כ מה הוצרך כאן לברירה הא שפיר מצי למימר כששופך לתוך כוס של הטהור יחול ע"ז חילול המע"ש או כששותה הטהור אז יחול החילול על מה ששתה...
:אמנם מוכרחים להגיע לברירה דהא קאמר מה שהטהורים שותים א"כ בשעת שתי' צריך לחול ואז א"א לחול החילול שכיון שהכניסו לתוך פיו אין שוה כלום וא"א לחללו וכדא' בירו' מעשרות פ"ג ה"א הגע עצמך שהיתה נתונה לתוך פיו לא נמאס הוא יכול הוא להחזירה בתמי' ועי' תו' כתובות ל' ב' ד"ה ל"צ ועי' ברכות נ' ב' ויש לפלפל בזה עכ"פ הירו' ס"ל דל"ש לחלל אז ורק משום ברירה דחל למפרע מהני וכיון דקי"ל בדאורייתא אין ברירה אין דין זה להלכה אלא בדמאי.
:וכו וכו. אי"ה נקליד הכל בהזדמנות. [[משתמש:טעמא|טעמא]] ([[שיחת משתמש:טעמא|שיחה]]) 00:55, 3 באוגוסט 2021 (IDT)

גרסה אחרונה מ־00:55, 3 באוגוסט 2021

יש ברירה?[עריכה]

"מי שהיו מקצת בניו טמאין ומקצתן טהורים מניח את הסלע ואומר מה שהטהורים שותים סלע זו מחוללת עליו נמצאו טהורים וטמאים שותים מכד אחד" (מ"י), לפי"ז יש ברירה? מושך בשבט (שיחה) 23:19, 2 באוגוסט 2021 (IDT)

לכאורה כן. ראשונים ואחרונים עסקו בזה. אני מצטט עיקרי דברים מביאור ההלכה להגרח"ק (פ"ח ממע"ש) ראה שם למלוא דבריו: במשנה ספ"ב דמע"ש מי שהיו מקצת בניו טמאין ומקצתן טהורין מניח את הסלע ואומר מה שהטהורים שותים סלע זו מחוללת על זו ונמצאו טהורין וטמאין שותין מכד א'. ובירו' שם מה נן קיימין אם באומר מכבר משקה מעורב הוא ואם באומר לכשישתה למפרע חולין שתו אלא כי נן קיימין באומר מכבר לכשישתה. וכתב הראב"ד דאתי כמ"ד יש ברירה ולכשישתו יתברר למפרע ששתו את המעשר.
וקשה מה הוצרך כאן לברירה... וע"כ צריך לפרש כמש"כ מלא"ש ושנו"א דמיירי שמערה כ"א לתוך כוסו או כמש"כ תי"ט שמתחלה שותין הטהורין ואח"כ הטמאים וא"כ מה הוצרך כאן לברירה הא שפיר מצי למימר כששופך לתוך כוס של הטהור יחול ע"ז חילול המע"ש או כששותה הטהור אז יחול החילול על מה ששתה...
אמנם מוכרחים להגיע לברירה דהא קאמר מה שהטהורים שותים א"כ בשעת שתי' צריך לחול ואז א"א לחול החילול שכיון שהכניסו לתוך פיו אין שוה כלום וא"א לחללו וכדא' בירו' מעשרות פ"ג ה"א הגע עצמך שהיתה נתונה לתוך פיו לא נמאס הוא יכול הוא להחזירה בתמי' ועי' תו' כתובות ל' ב' ד"ה ל"צ ועי' ברכות נ' ב' ויש לפלפל בזה עכ"פ הירו' ס"ל דל"ש לחלל אז ורק משום ברירה דחל למפרע מהני וכיון דקי"ל בדאורייתא אין ברירה אין דין זה להלכה אלא בדמאי.
וכו וכו. אי"ה נקליד הכל בהזדמנות. טעמא (שיחה) 00:55, 3 באוגוסט 2021 (IDT)