שולחן ערוך/אורח חיים/תרע: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:


{{אות סעיף|א}} {{באר הגולה|א}} {{טז|א}} יתגבר {{באר היטב|א}} {{שערי תשובה|א}} כארי לעמוד בבוקר {{משנב|א}} לעבודת בוראו {{באר הגולה|ב}} {{טז|ב}} {{מגא|א}} {{בהל|שיהא}} שיהא הוא מעורר {{באר היטב|ב}} {{שערי תשובה|ב}} {{משנב|ב}} השחר:
א. בכ"ה בכסליו ((א) מתחילין) שמונת ימי חנוכה (ב) ואסורים בהספד ותענית, אבל מותרין בעשיית מלאכה; ונוהגות (ג) הנשים שלא לעשות מלאכה (ד) בעוד שהנרות דולקות, ויש מי שאומר (ה) שאין להקל להם.


בכ"ה בכסליו ((א) מתחילין) שמונת ימי חנוכה (ב) ואסורים בהספד ותענית, אבל מותרין בעשיית מלאכה; ונוהגות (ג) הנשים שלא לעשות מלאכה (ד) בעוד שהנרות דולקות, ויש מי שאומר (ה) שאין להקל להם.  
ב. ריבוי הסעודות שמרבים בהם הם סעודות הרשות, שלא קבעום למשתה ושמחה. הגה: וי"א שיש קצת מצוה ברבוי הסעודות, משום (ז) דבאותן הימים היה חנוכת המזבח (מהר"א מפרא"ג). ונוהגין לומר (ח) זמירות ושבחות בסעודות שמרבים בהם, (ט) ואז הוי סעודת מצוה (מנהגים). יש אומרים שיש לאכול גבינה בחנוכה לפי שהנס נעשה בחלב (י) שהאכילה יהודית את האויב (כל בו ור"ן).  


ריבוי הסעודות שמרבים בהם הם סעודות הרשות, שלא קבעום למשתה ושמחה. הגה: וי"א שיש קצת מצוה ברבוי הסעודות, משום (ז) דבאותן הימים היה חנוכת המזבח (מהר"א מפרא"ג). ונוהגין לומר (ח) זמירות ושבחות בסעודות שמרבים בהם, (ט) ואז הוי סעודת מצוה (מנהגים). יש אומרים שיש לאכול גבינה בחנוכה לפי שהנס נעשה בחלב (י) שהאכילה יהודית את האויב (כל בו ור"ן).  
ג. אין מספידין בהם אלא לחכם בפניו. הגה: (יא) ואין מתענין יום שמת בו אב או אם; ותענית חלום בחנוכה, ע"ל סימן תקס"ח סעיף ה'; ולענין צדוק הדין, (יב) ע"ל בהלכות ר"ח סי' ת"כ בהגה, וע"ל סימן תרפ"ג.
 
אין מספידין בהם אלא לחכם בפניו. הגה: (יא) ואין מתענין יום שמת בו אב או אם; ותענית חלום בחנוכה, ע"ל סימן תקס"ח סעיף ה'; ולענין צדוק הדין, (יב) ע"ל בהלכות ר"ח סי' ת"כ בהגה, וע"ל סימן תרפ"ג.

גרסה מ־12:33, 19 בדצמבר 2022

א. בכ"ה בכסליו ((א) מתחילין) שמונת ימי חנוכה (ב) ואסורים בהספד ותענית, אבל מותרין בעשיית מלאכה; ונוהגות (ג) הנשים שלא לעשות מלאכה (ד) בעוד שהנרות דולקות, ויש מי שאומר (ה) שאין להקל להם.

ב. ריבוי הסעודות שמרבים בהם הם סעודות הרשות, שלא קבעום למשתה ושמחה. הגה: וי"א שיש קצת מצוה ברבוי הסעודות, משום (ז) דבאותן הימים היה חנוכת המזבח (מהר"א מפרא"ג). ונוהגין לומר (ח) זמירות ושבחות בסעודות שמרבים בהם, (ט) ואז הוי סעודת מצוה (מנהגים). יש אומרים שיש לאכול גבינה בחנוכה לפי שהנס נעשה בחלב (י) שהאכילה יהודית את האויב (כל בו ור"ן).

ג. אין מספידין בהם אלא לחכם בפניו. הגה: (יא) ואין מתענין יום שמת בו אב או אם; ותענית חלום בחנוכה, ע"ל סימן תקס"ח סעיף ה'; ולענין צדוק הדין, (יב) ע"ל בהלכות ר"ח סי' ת"כ בהגה, וע"ל סימן תרפ"ג.