שואל ומשיב/א/ג/קלב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־01:41, 1 באוקטובר 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ג סימן קלב   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וצו' לכבוד הרב המופלג בתורה וכו' מו' בנימן זאב מו"ץ מבראנאווא שי'. מכתבו הגיעני היום והנה אני יושב בקרית חוצות ועוסק ברפואות לשתות מי מעין הקשים למעיין ויאמין לי כי הטור אהע"ז אינו ת"י פה ובכ"ז יען כי הוא נחוץ לדינא וכבר עשו מעשה איזה איש אשר אינו יודע בטיב אישות ובאסור א"א החמורה ע"כ חשתי ולא התמהמתי והגב"ע לא אוכל להעתיק כי קשה עלי אמנם בגוף הדין אמרתי לכתוב והנה לכאורה אמרתי כיון דלא הוחזקו כעת בגניבה רק מעכו"ם שהכירו שהסוסים המה שלהם א"כ אם גניבת עכו"ם אינו מה"ת אלא מדרבנן ופסולי דרבנן כשרים להעיד אמנם מלבד שזה אינו מוסכם לשיטת הרמב"ם דגניבת וגזילת עכו"ם מה"ת ועיין ב"ש סי' כ"ח ס"ק ה' וגם אא"ז הח"ץ מחזיק במעוז שהוא אסור תורה אף שדבריו צ"ע שלא הזכיר כלל שטת רש"י בסנהדרין וכבר האריך בזה הבית מאיר ס' י"ז ובתשובה הארכתי בפלפול גדול אף גם דאטו נודע לנו שאינם גונבים רק מעכו"ם הרי מוחזקים בחזקת גנבים ובעוה"ר אינם מקפידים בין ישראל לעכו"ם וא"כ תו פסולים מ"ת ואין מקום להכשיר עוד רציתי לחתור חתירה ולומר דניהו דהם פסולים מה"ת וחיישינן דמשקר היינו כשמדברים בפה ודבורא מקרי ואמרי אבל לכתוב מכתב ולהכשיל אשה אולי לא חיישינן לזה וכעין שכתב המוהרי"ק בתשובה וכן קי"ל בחו"מ ס' פ"א לענין שלא להשביע דבכתב לא חיישינין לזה ע"ש בסעיף י"ז ובש"ך שם וה"ה כאן ל"ח למשקר בזה אבל גם ז"א דכבר כתבו התוס' בגיטין ד' ס"ז דדבור דאתי לידי מעשה ודאי גם דבור לא מקרי ואמר וכאן עי"ז יתירו את האשה ודאי לא יאמר ואפ"ה לא האמינו לפסולי דאורייתא ה"ה במכתב והעיקר נלפע"ד דבק' חארסאן כתבו הג"ע מהאיש משה ואז זה האיש משה לא הוחזק לגנב ויצאה בחזקת היתר הרי היא בחזקתה כמ"ש ר"ב בתו' כתובות דף כ"ו ע"ב אך לפענ"ד גם בזה יש לחוש דכאן לא הוי רק גילוי מלתא בעלמא דזה האיש אינו ראוי ופסול לעדות וש"ה דעדים אחרים הכחישו ואנן לא נודע לנו שזה פסול ואמרינין דכל דיצאה בחזקת היתר לא מפקינין מינייהו ואותן עדים הם הכשרים אבל כאן נתגלה לנו למפרע דהם פסולים לעדים אמנם מאחר שכבר נעשה מעשה אמרתי לעיין בדין זה והנה מראש צורים נראה הנה בש"ע סתם פסולי עדות דאורייתא פסולים אבל ביבמות דף כ"ה ובר"ה דף כ"ד אמרו גזלן דדבריהם כשר גזלן דאורייתא פסול והנה למה שינו בלשון והנה רש"י בד"ה שם כתב הטעם דגזלן דאורייתא פסול דחציף לעבור בפרהסיא לא הכשירו חכמים בעדות אשה ואע"פ שהכשירו עבד ואשה דפסולי דאורייתא המה ולפ"ז הגנב וכן שאר עוברי עבירה דאורייתא דאינם עוברים בפרהסיא ה"ז כשר וכבר הרגיש בזה הבית מאיר אבל כתב דמלשון הפוסקים לא משמע לחלק בהכי אמנם לכאור' מדברי הש"ס יבמות כ"ה דפריך מהרגנוהו וקשה מה קושיא דש"ה דיכול להיות דלא הרגו בפרהסיא ומיירי באומר כן וע' בבית מאיר שהקשה כן ונדחק בזה ועכ"פ אפילו אם נאמר דכל פסולים מה"ת פסולים וכמ"ש הרמב"ם ושינה מלשון הגמרא נלפע"ד ברור דזה דוקא כל שידענו דלא עשה תשובה וכמו בהרגתי וגזלן דכל זמן שלא החזיר הגזילה מקרי רשע ולכן נראה לי שפירש רש"י בר"ה דכיון דפרהסיא הוה צריך להחזיר בעדים וכל שלא החזיר בעדים כידענו שלא החזיר דמי כשיטת הפוסקים דחייב להחזיר בעדים הא אם יכול להיות שעשה תשובה לא מפסל ואני תמה על כתבי מהרא"י ושו"ת מהרי"ן לב ח"ג ס' ע"ה שהקש' על הש"ס דנימא דמיירי שעשה תשובה ונדחק ואני תמה דהאיך שייך תשובה על הורג נפש דדוחק לומר דעשה תשובת המשקל ולפ"ז נראה לי ברור לפי מה דקי"ל בס' ל"ח באהע"ז ע"מ שאני צדיק אפילו רשע גמור ה"ז מקודשת שמא הרהר תשובה בלבו ואף לפי מה שכתב מהרי"ו אם מהני הרהור בגזל קודם שהחזיר הגזילה אמנם כאן כיון דכבר כתב הנוב"י מהד"ק חיו"ד ס' פ"א דבעכו"ם א"צ להשיב אם גזל וכן כתב בספר יום תרועה א"כ כאן אף שהוחזק בגנב לא הוחזק רק בעכו"ם שהסוסים של עכו"ם היו ואם נאמר שגנב ג"כ מישראל כמו דלא ידענו שגנב כן י"ל אף שגנב החזיר ובאותו גניבה מהעכו"ם א"צ להחזיר א"כ י"ל דהרהר תשובה ומעתה יש כאן ס"ס ספק שמא אף שלא החזיר הגניבה שמא לא משקר וספק שמא הרהר תשובה ואף שאינו מתהפך בכה"ג א"צ מתהפך כמ"ש הש"ך ס' ק"ו וגם יש ספק שמא אינו אותו האיש משה ובג' ספיקות אף לברר א"צ ואף דהוחזקה בחזקת א"א דעת הש"ך דג' ספיקות מהני אף בהוחזק האסור והנו"ב כתב דאף בחזקת א"א מהני ואף דאני השגתי על הנוב"י דש"ה שיש ס"ס אינו בחזקת שלא נשחט וכאן כל הספיקות שאתה מרבה היא עדיין בחזקת א"א מ"מ לענין זה מהני מה שכבר יצאה בחזקת היתר ויש ספק שמא אינו זה ודאי מהני כנלפענ"ד ואף שהמסדר ראוי לגעור בו מי שאינו יודע בטיב גיטין וקדושין לא יהא לו עסק עמהן ויפה עשה מעלתו שמנעה מלכת לבית הטבילה מ"מ כל שכבר נעשה מעשה נדחקתי שלא להוציא לעז וישאל עוד גדול אחד ואני דליכא בהדי' וע"ד סידור הגט בעירו יפה כתב מעלתו שיש לכתוב בארא נאווא וגם שם יאנאווקא והנהר א"צ להזכיר מאחר שיוכל להתגרש ולהיות נפסק ולא יזכירו רק מי בארות ומפני חומר א"א ישאל עוד לגדול אחד ואז דלינא בהדי' ומה טוב שיהי' סמוך לגבותו ויוכל לדעת קריאת שם העיר בסביבות שם וגם אודות הנהר יוכל לברר יותר.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף