שואל ומשיב/א/ב/קנח

שואל ומשיב ‏ א ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ב סימן קנח   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

להבחור כהלכה השנון כמר ארי' ליבש ני' מדאברמיל מכתבו הגיעני היום ואני אחוז בסבך הטרדות והרבה תשובות אשר נשארו מעל אך יען שראיתי שאלותיו ששאל כהוגן אמרתי להשיבו מה שהקשה בב"ק דף י"א דאמר מ"ד לחומרא חומרא דאתי לידי קולא דקא מטהרת לה מראשון ופירש"י ודמים שתראה בט"ו טהורין וע"ז הקשה למה פירש דוקא דמים שתראה דאף בלא חשש שתראה טמאה ואף שלא ראתה יפה הקשית דזה ודאי דיולדת אפילו לא ראתה כלל טמאה וכמבואר ברמב"ם פ"ו מאסורי ביאה ה"א ובכסף משנה שם ובטוע"ש ס' קצ"ד ס' א' אך לפענ"ד נראה דהנה התוס' הקשו דאמאי באמת לא יהיו טהורים הדמים בט"ו דהא איכא ס"ס שמא יצא רובו ביום ראשון ושמא זכר הוא וראיתי בשטמ"ק שכתב דאתחזק טומאה ולא מהני ס"ס וכתב דקושית התוס' הוא דלא מהני חזקת הטומאה נגד הס"ס ובאמת שנחלקו הקדמונים בזה ועש"ך יו"ד ס' ק"י בכללי הספיקות אות כ"ז דהנה באמת כל דיש ס"ס הוי כמו רוב ועדיף מרובא כמ"ש הרשב"א בתשובה סי' ת"א ולפמ"ש האחרונים ס"ס הוי כמו רובא דאיתא קמן דיש שני צדדי ספק לפנינו והו"ל רובא דאיתא קמן וזה סברת הפוסקים דס"ס מועיל נגד החזקה דרובא עדיף מחזקה וכ"ש רובא דאיתא קמן ולפ"ז כשלא ראתה בט"ו בודאי יש ס"ס ומהני נגד חזקת טומאה אבל כשראתה ויש ספק אי דם טמא אי דם טהור בזה כיון דאיכא ריעותא בגופה בודאי מוקמינין לה בחזקת טומאה וראי' לזה ממה שתרצו התוס' שם דהוי תרי ס"ס דסתרי אהדדי דכשתראה במ"א תאמר להיפך הס"ס והקשה בשיטה שם הא במ"א אתחזק טהרה כי כבר מנתה ל"ג טהרה וראוי שתטהר אף בלא ס"ס וכתב כיון דאיכא ריעותא מגופה מטמאינין אף נגד חזקת טהרה ע"ש וא"כ מכ"ש כאן דאתחזק טומאה בודאי כל שאיכא ריעותא מגופא בודאי טמאה ודו"ק והנה לכאורא קשה לפמ"ש בטוש"ע שם דכל דהוי דשיל"מ ל"מ ס"ס וכאן הוי דשיל"מ דתשמש אחר ט"ו ולכאור' רציתי לומר כיון דאנן דנין על הדם עצמו אם מטמא מה שיגע בבגד וע"ז ל"ש דשיל"מ דצריך כיבוד וטבילה ולפ"ז אדרבה כשלא תראה יותר יש להחמיר דהשימוש בודאי דבר שיש לו מתירין וא"כ יותר קשה על רש"י מיהו לפמ"ש הצל"ח דגבי טלטול ל"ש דבר יש לו מתירין דיוכל לטלטל היום ולמחר א"כ ג"כ לא הוי דשיל"מ. ומה שהקשה בחולין פ"ו ומודים שאם שחט שאינו סופג את הארבעים ופירש"י דהתראת ספק הוא ומשמע דאם התראת ס' ש"ה מלקין וזה אינו דהא גם כעת אי אפשר לברורי אם שחט שפיר הנה הגאון מוהרי' פיק הגיה דעבירת ספק הוא אבל בשו"ת רמ"ע מפאנו ס' כ"ו כתב דבאמת כוונת רש"י דאף דקי"ל התראת ספק שמי' התראה כאן דא"א לברורי לכ"ע אין לוקין והאיר ד' עיני שמצאתי בירושלמי סוף פ"ד דיבמות דכל דא"א לברר כ"ע מודי דלא הוי התראה ע"ש.

ומ"ש להסתפק אם מותר לכרוך ביו"ט הטוטין בנייר שקורין ציגאר פאפיר ולדבק הנייר בליחות הפה אי נימא דהוי כמו מתקן מנא או דלמא כיון דעישון מותר דהוי אוכל נפש א"כ הנייר הוי מכשירי אוכל נפש כיון דא"א לעשות בעיו"ט דיתפתח תיכף וכתב שראה במג"א דאוסר לחתוך הטוטין ביו"ט אלמא דאינו מחשיב לאוכל נפש רק שאינו זוכר מקומו והנה זכרונו כוזב לי במקצת שהמג"א כתב בס' תקי"ד שאסור לשתות הטוטין ביו"ט דאינו שוה לכל נפש אבל הפ"י בחדושיו לשבת מ"ט מתיר דהוי לבריאת הגוף ובזה אמרתי מה ששמעתי בשם הגאון בעל הפלאה שהתיר רק ביו"ט שני משום שאין חלוק בין ראשון לשוני רק לענין רפואה כמבואר בס' תצ"ו וזה אפשר דחשיב חולאת קצת אבל לדבק הניירות אפשר דחשיב מתקן מנא שוב ראיתי בפמ"ג ס' תקי"ד באשל אברהם שהביא ג"כ דברי הפ"י וכתב דקריעת הנייר אסור וע"כ ביו"ט ראשון ודאי יש לאסור התיקון ואפשר גם העישון מיהו רבים נהגו להקל לעשן ואין בידינו למחות כיון שהפנ"י מתיר אבל לדבק בודאי יש לאסור ביום ראשון אבל ביום שני צ"ע.

ומדי שוטטו עיני בענין זה כה הראני הרב החריף מוה' מאיר בראם נ"י דברי רש"י בביצה דף ו ד"ה מימות עזרא שהם תמוהים והמהרש"א נדחק בזה והפני יהושוע הפליג בכוונתו ות"ד לענין קדושת יום ארוך אין לחוש אבל ביצה שנולדה בשני גופא ודאי אסור דאף שלא מצינו אלול מעובר אפ"ה יש לחוש שמא השתא ימצא מעובר ע"ש וע"ז הקשה הנ"ל דנעלם מהפנ"י גמרא ערוכה אמימר שרי למכחל עינא ביו"ט שני של ר"ה והקשה רב אשי מהא דאמר משא"כ בביצה אמר ליה אנא כנהרדעי ס"ל דאמרי אף בביצה ומאי דעתך דילמא מעברי ליה לאלול האמר רב חיננא בר כהנא מימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר הרי מבואר דמותר לכחול לעינא ביו"ט שני של ר"ה אף דביו"ט שני חיישינין שמא ימצא מעובר והוא תימא גדולה אבל באמת הדבר נכון דכבר מבואר בטוש"ע או"ח ס' תצ"ו דלענין כיחול עין יש חילוק בין יום שני לראשון דבשני מותר כיון שהוא הנאת הגוף רק ביו"ט שני של ר"ה כיון שקדושה אחת הוא אסור ולקי"ל כאמימר דסבר ב' קדושות הן עי"ש בב"י ולפ"ז לאמימר דס"ל ב' קדושות הן ממילא לא גזרו על כיחול עין אף ביו"ט שני של ר"ה ובזה נחלק עליו רב אשי אבל ל"ד לביצה דכיחול דכיון שהוא הנאת הגוף לא גזרו ועי"ש כל הסוגיא דמצד יו"ט שני ל"ח לכיחול העין ורק בשביל שהוא יום ארוך דקדושה אחת הוא וע"ז לא חש אמימר דס"ל דשתי קדושות הן ודוק היטב.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף