שואל ומשיב/א/ב/קנט

שואל ומשיב ‏ א ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ב סימן קנט   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הברכה והשלום אל כבוד המופלג החריף ושנון זית רענן יפה פרי תאר מוהר"ר מאיר ליב הכהן ני' וכעת הוא הרב הה"ג אבד"ק פמארן. מכתבו עם שאלתו הגיעני תמול והנה אם אמנם טרדות רבות סביב שתו עלינו. אמרנו להשיבו להיות כי נ"מ לדינא והוה ע"ד שאלתו על אשר נהגו בעירו ושאר קהלות שהישראלים לוקחין שומן חזיר מעכו"ם ועושין בורית לכרות וע"ז האריך אם מותר לעשות בו סחורה. הנה באמת שכבר דשו בו קמאי ובתראי ויסוד הענין תלוי אם איסור סחורה בנבלות וטריפות אסור מה"ת או מדרבנן ולהכריע מאן ספין ומאן רקיע ובפרט כי רבים וגדולים מהפוסקים הראשונים שכתבו שהוא מה"ת הלא המה התוס' בפסחים דף כ"ג וגם מהתוס' במרובה משמע כן ומה שרצה הגאון בעל נו"ב מהד"ת סי' ס"ב לומר דהתוס' פסחים קאי לפי הה"א שבש"ס שם אבל לפי האמת גם התוס' ס"ל דאינו רק אסמכתא דברי' דחוקים מאד כי גם פשטת לשון התוס' בסוכה דף ל"ט משמע דהוא מה"ת והט"ז נדחק בזה ומה שסיים הנו"ב ומעתה לא מצינו לשום אחד מהפוסקים הראשונים שיהי' מפורש כן שאיסור סחורה בדברים טמאים הוא מה"ת שלא מצינו זה רק בדברי התוס' ולפמ"ש גם דברי התוס' אין מוכיחין כן ובמחכ"ת הרב הפריז על המדה ולא עיין ברא"ש ב"ק שם שכתב בהדיא שהוא מה"ת ע"ש וכן הוא בנמוק"י בשם הרא"ש והרא"ה ואף שמלשון המאירי בש"מ שם משמע קצת שאינו רק מדרבנן אבל אינו מפורש בו וכ"כ ברבינו ירוחם כתיב ט"ז אות כ' ועיין בכנה"ג בהגהות הטור אות כ' שהביא כמה שו"ת אחרונים שהסכימו בזה באופן דאין לעשות סניף דמי משלנו יכריע נגדם. אמנם בגוף הדין הדבר מבואר בשו"ת צמח צדק להתיר וראיתי שגם מעל' הביאו בסופו דכל כה"ג שאינו אלא למלאכה לעשות ממנו נרות ובורית מותר להם ליקח גם חלב חזיר וגם הרשב"א שחולק על התוס' מודה בזה כיון שאינו ראוי אלא למלאכה שנפסד ונתעפש. ומ"ש מעל' שהצ"צ לא סמך על זה לבד אלא מטעמים אחרים ג"כ אבל עכ"פ זה יצא ראשונה וטעמו מסתבר דכיון דנתעפש ונפסד כמ"ש הצ"צ דדבר ברור הוא שהחלב הנמכר למלאכה כבר נפסד ונבאש מלאכלו א"כ למה נחמיר בזה ובפרט שבאמת קשה הדבר מאד לומר שאיסור תורה הוא ואינו רק איסור הבא מכלל היתר וגם לחדש דהתורה גזרה שמא יבא לאכלו ואינה מצינו בתורה שיהי' אסור מחמת גזירה ודוקא בקדשים מצינו ששינה הכתוב לעכב וכל היכא דלא שינה עלי' הכתוב לעכב איכא חילוק בין לכתחילה ודיעבד ועיין בתוס' פסחים דף י"א ד"ה קוצרין. וע"כ צריכין למ"ש התוס' יו"ט והט"ז דדמי להלכות חוה"מ דמסרן הכתוב לחכמים והם אמרו מה מותר ומה אסור וא"כ כיון דכל האיסור הוא משום חשש אכילה כל שאין לחוש בו א"כ ממילא אינו בכלל איסור ועי' בר"ן ריש יוה"כ לענין חמש ענוין ובלא"ה נלפע"ד דהרי באו"ח כתב דיש מי שמתיר לעשות סחורה בחלב חזיר שלא חילק הכתוב בין חלב טהורה לטמאה והב"י תמה עליו דהא קרא בחלב נבלה וטריפה מיירי יצא חזיר וכיוצא בו דלא שייך בו חלב נבלה וחלב טריפה ע"ש אמנם יש לומר דבאמת לכאורה מוכח דאף חלב חזיר בכלל חלב הוא דהרי בש"ס פסחים דף כ"ג שם אמרו לימא כתנאי יעשה לכל מלאכה מה ת"ל לכל מלאכה שיכול וכו' ופרש"י דעיקר השקלא וטריא הוא על תיבת לכל מלאכה דהוי לי' למיכתב יעשה למלאכה והדבר תמוה הא כל הקרא מיותר למ"ד ל"ת לא משמע רק איסור אכילה וע"כ צריך לומר דעיקר הקרא אתיא להתיר המכירה דס"ד לאסרה משום דאין עושין סחורה בנבלות וטריפות אמנם לזה קשה טובא הא כיון דקיי"ל נזדמנו מותר א"כ האיך אפשר דלא יהי' מיקרי בבהמה טהורה שנתנבלה שלא יהי' נזדמנו הא כיון דבחיים חיותה הותרת לו להתעסק עמה לאכילה ולסחורה וממילא כשמתה נזדמנה לו הנבילה והטריפה ובשלמא לדעת הב"ח ודעימי' האוסרין לאחרים בנזדמנו א"כ משכחת לה בכה"ג שנעשה נבלה אצל אחר וא"כ ס"ד לאסרה לו לקנות הנבלה וחלבה ממנו ובא קרא להתירה אבל לדעת הט"ז ודעימ' דמותר לאחרים א"כ קשה למה לי קרא כולו וע"כ דגם חלב טמא בכלל ולזה אצטריך גוף הקרא להתיר בזה הסחורה וכמו"ש האו"ח. הן אמת שלפ"ז קשה האיך אמרו בזבחים דף ע' בחלב בהמה טהורה הכתוב מדבר וכו' אך הדבר נכון דזה תלוי בפלוגתא דר"ע וריה"ג דלריה"ג דס"ל דלטומאה ולטהרה לא צריך קרא כי אם לאיסור והיתר ע"כ גם חלב חזיר בכלל וכמ"ש האו"ח וכו' אבל לר"ע דס"ל לאיסור והיתר לא צריך קרא כי אם לטומאה וטהרה א"כ שפיר אמרינן דדוקא בבהמה טהורה דיבר הכתוב כמבואר שם בזבחים וז"ב.

ובזה עמדנו על כוונת רבינו בפ"ח הל' ט"ו והל' ט"ז דנפקא לי' היתר הנאה והיתר מכירה בחלב מקרא אחד דיעשה לכל מלאכת והיינו כמ"ש ודוק ועי' בלח"מ שם. ובלא"ה יש לומר דקשה לר"ע דלטומאה ולטהרה אצטריך שיכול למלאכת הדיוט יהי' טהור ולמלאכת גבוה יהי' טמא ת"ל יעשה לכל מלאכה ומה סברא הוא לחלק כיון דעכ"פ חלב אינו מטמא מה לי הדיוט ומה לי גבוה וצריך לומר דס"ד אמינא דכמו דס"ד בשבת דף כ"ח לאסור עור נבלות וטריפות לתפילין מדכתוב מן המותר בפיך דלמלאכת שמים בעינן מן המותר בפיך ואצטריך קרא להתיר דהוה מן המותר בפיך ע"ש. ובתוס' ור"ן וא"כ ה"ה כאן אף דהוא מין המותר בפיך דהוא מבהמח טהורה מ"מ ס"ד לאסור אותו למלאכת גבוה אי לאו קרא דיעשה לכל מלאכה וז"ב. ומעתה זה דוקא בבהמה טהורה אבל בבהמה טמאה דלא הוה ממין המותר בפיך שפיר יש לחלק בין הדיוט לגבוה דאף דלהדיוט מותר אבל לגבוה אסור ועי' בר"ן בר"ה ובמ"א סי' תקפ"ו ומעתה מיושבים היטב דברי או"ח דלענין מכירה ודאי גם חלב חזיר בכלל חלב הוא והא דקאמר בש"ס זבחים דבחלב בהמה טהורה דיבר הכתוב היינו משום דקרא כתוב יעשה לכל מלאכה והיינו אף למלאכת גבוה ובזה בודאי אין חזיר בכלל וע' ברש"י ובלח"מ ודוק. וגם יש לצרף דעת הראב"י דמתיר לעשות סחורה בדבר טמא ואף דבשו"ת מהר"ש יונה תמה עליו ממשנה מפורשת בשביעית שם דאסור לעשות סחורה בשקצים ורמשים כבר כתב הכנה"ג בהגהות ב"י אות כ"ג דראב"י סובר כדעת התוס' דלעשות עורות ולהדליק מותר ע"ש וכן נראה מצד הסברא דבאמת קשה האיך גזרה תורה שמא יבא לאכלו בדברים טמאים הא היכא דמיבדל בדיל מיני' לא גזרינין בזה שמא יבא לאכלו כמבואר בפסחים דף י"א שם גבי חדש וע"כ כמו שתירצו בתוס' דבדבר העומד לאכילה גזרינין שפיר שמא יאכל גם הוא ממנו אבל בדבר העומד למשוח עורות ולהדליק פשיטא דאין לגזור בדבר שבדיל מיני'. דרך כלל לפע"ד נראה דדברי הצ"צ ברורים באם נפסד ונבאש אין לגזור בו. ואף אם יהי' ספק אם נפסד ונבאש כבר צידד להתיר כמה פעמים ובפרט דדעת הרמב"ם ז"ל לא בריר אם הוא סובר דאסור מה"ת ודרכו לבאר בהדיא מקור האיסור. והרב המבי"ט בקרית ספר נראה שהבין מדבריו שאינו רק מדרבנן מדלא הביאו כדרכו בקודש בספרו שם שאינו מביא רק מה שנזכר ברמב"ם בדינו דאורייתא וגם פשטת לשון המשנה בשביעית דאינו רק מדרבנן מדמנאן בכלל בכורות ותרומות דזה אינו רק מדרבנן וע' בר"ש שם ואף דרוב בנין ורוב מנין סברו דמה"ת אסור כמ"ש לעיל אבל עכ"פ בדבר שאינו עומד לאכילה דהתוס' בעצמם התירו הנח להם לישראל ועי' בש"ך ס"ק כ' ואף דחזיר יצא מן הכלל וקם לי' בארור היינו במגדל חזירים עצמם אבל לקנות השומן מהם אינו בכלל ארור כלל וכבר נהגו כן בכמה מקומות ומכ"ש היכא דמערבין אותו בשאר חלב פשיטא דשרי. את זאת חזינן להודיע דעתינו בקצרה ומע"ל האריך בפלפול ואין העת מסכים אתנו להאריך וד' שנותיו יאריך כנפשו ונפש הדוש"ת באהבה.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף