שואל ומשיב/א/א/ריד

שואל ומשיב ‏ א א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן ריד   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכ"ט להרבני מוה' ראובן מערזיל נ"י.

קבלתי מכתבו ושלח לי השטר מכירה רק ששכח לוקח הדראף שקורין זידאטיק היינו עשרה צ"ל שנכתב בשט"מ ונזכר בתוך הפסח וע"ז שאל היאך יתנהג עם החמץ אם צריך לבער אותו וגם התבואה יש בה מצומחים וגם שאל שבע"פ אחר שמכר החמץ להערלית מוכרים החמץ הנ"ל לערלים ואפשר שקנתה ערלית בזה החדר מחמת שנשתמש שם בהחדר והנה באמת כיון שלא קבל הזאדאטיק לא ניקנו לה הקרקע וממילא לא נקנו לה החמץ אגב הקרקע דהא לא קני הקרקע אמנם לכאורה יש לעיין כיון דמכרה הערלית לעכו"ם מהחמץ הנ"ל א"כ הוה כחזקה וכל שהחזיק באחד מהם קנה כולם כמבואר בחוה"מ סי' קצ"ג סי"ג אך חזקה בשכירות כתב המהרי"ט בראשונות ס' ס"ה דבדיני חזקה שנעל גדר ופרץ אמנם המחנה אפרים כתב דשכירות קונה בתשמישים לבד וא"כ כאן כיון ששמשה בהקרקע ואוני הכניסה איזה כלים וכדומה ואף בלא הכניסה תשמיש בלבד הוה חזקה אך דא עקא דש"ב הגאון בנתה"מ חידש בס' קצ"ב שם דאף להמחנה אפרים תשמישים בלבד קונה היינו דוקא לגוף הקרקע אבל שיקנה עי"ז מה שהקנה לו אגב קרקע אינו מועיל ע"ש בטעמא ולפ"ז כאן שצריך להקנות החמץ אני"ק לא מועיל ע"י תשמיש לבד כל שלא נעל גדר ופרץ בגוף הקרקע ולכאורה נסתפקתי בדבר חדש אי יכול לומר הריני כאלו התקבלתי הדראן ואני מוחל לו הדראהן מיהו לפמ"ש רב המגיד פ"ו ממכירה דאינו יכול לומר ה"ה כאלו התקבלתי המוכר ג"כ תלה הדבר בתנאי כדי שיוכל לחזור בו בכל שעה קודם שיתקיים התנאי אמנם כאן יש לומר דעל המוכר ודאי ניחא כדי שלא יעבור עליו בפסח אמנם כל זה אינו דעד כאן לא אמרינן ה"ה כאלו התקבלתי אלא בתנאי אבל כאן כל שגוף הקנין היה ע"י זאדאטיק ולא קבל א"כ לא היה קנין כלל ומה מועיל שימחול לו אח"כ והרי אם נתן בפסח לא מועיל כל שעבר עליו בבל יראה אמנם נראה דכאן כיון שיבא לו המכתב הלז בשמיני של פסח א"כ לא יצטרך לבער וע' במג"א ס' תמ"ו דאם נמצא בח' ודאי מותר לשהותו ואף בז' החכ"צ חולק בס' פ"ו וע"כ נראה לדינא דאף דקיי"ל בס' תמ"ח דחמץ שעבר עליו הפסח אסור בהנאה אף בשגג ונאנס כאן ודאי מותר דכל הטעם היא שם דקנסוה דעבר על בל יראה ואף בנאנס הטעם כדי שלא יערים ואומר ששוגג היה וזה שייך דוקא כל שלא מכר כלל אבל כל שמכר ולא רצה להערים רק ששכח ולא קבל הזאדאטיק בזה ל"ש לקנסו וע"כ נראה דאחר הפסח יהא מותר בהנאה והנה ליתר שאת יערבו ברוב לאחר הפסח ויהיה מותר וע' במג"א ס' ק"ח דשכחה מיקרי אונס וע' ביו"ד סל"ט באם יש תרי ותרי שחידש הש"ך דכאן ל"ש לקנסו כיון דבדק ע"ש וה"ה כאן. והנה לכאורה רציתי לומר דבר חדש דיהיה מועיל אם הודה שלקח את הדראן אף שלא לקח יהיה מועיל מצד אודייתא דהוה קנין בפ"ע אמנם באמת אין זה נכון דהרי הט"ז בס' קס"ח ביו"ד סקי"ד כתב דהודאתו לא מועיל לאפקועי איסור ריבית א"כ ג"כ לא מועיל לאפקועי האיסור כל שהוא שקר ובתשובה כתבתי ראיה לדברי הט"ז מהא דאמרו בגיטין דף ס"ד מתיב ר' אבא הודאת בע"ד כמאה עדים דמי וכו' שאני ממון דאתיהב למחילה ופ' התוס' דבממון יכול למחול על ממונו להאמין על כל מה שהוא אומר אפילו שישקר אבל במילתא דאיסורא אין בידו להאמינו ומעתה גם בממון כל שפתוך ביה איסורא מה מועיל מה שמשקר ומודה וז"ב וראיתי בקצה"ח ס' קצ"ד שכתב להשיב על הט"ז דגם באיסור מועיל הודייתו והביא דברי התוס' דב"מ דף מ"ו ד"ה וניקנית אמנם הביא שם דברי התוס' בב"ק דף ק"ד ד"ה אגב שכתבו דמדאורייתא לא מועיל אף שמודה שיש לו ארעא ולא יוכל לפדות בו מעשר שני ע"ש ומה שהקשה הקצה"ח במאי דמשמע בדברי התוס' דהודייתו אינו מה"ת אלא מדרבנן ולכך לא מועיל וע"ז הקשה דמאי בכך שהוא מדרבנן וכיון דקנין הוא עכ"פ מדרבנן מהני נמי אפילו לאיסור תורה כמו בעשה במעמד שלשתן דמועיל משום דהפקר ב"ד הפקר והוה קידושי תורה כמ"ש בש"ע אהע"ז ס' כ"ח וה"ה כאן ע"ש ולפענ"ד ל"ק דהנה בהא דאמרו בב"מ דף ע' דנכסי יתומים מותר ליתן בקרוב לשכר ורחוק להפסד ופי' רש"י דיהיב ליה בב' דינא שיש להם כח להפקיע נכסי היתומים אצל המקבל ודחק המרדכי שם דהפקר ב"ד הפקר להפקיע ממון הואיל ולאו רבית דאורייתא היא ומשמע דבאסור דאורייתא לא אמרינן הפקר ב"ד הפקר וא"כ א"ש דברי התוס' הן אמת דדברי המרדכי תמוהים דהרי פר וזבל יוכיח דאמרינן הפקר ב"ד הפקר אף דאיסור תורה למ"ש שמטה בזמן הזה מה"ת וכבר תמה בזה הגידולי תרומה וע' מ"ש המלמ"ל פ"ד ממלוה הי"ד אך לפענד"נ סברת המרדכי ע"פ מ"ד בתמורה דף כ"ה אמר ע"ל בכור יציאת רוב לאויר עולם יהיה עולה אמר אביי דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין והיינו שהקב"ה אמר שיהיה בכור לא מועיל דברי התלמוד ולפ"ז גם כאן איך יכולים הב"ד להפקיע איסור תורה ודברי הרב קודמין אבל באיסור דרבנן הם אמרו והם אמרו ומעתה ל"ק מפרוזבל דשם אמרה התורה כל בעל משה ידו וכל שהפקירו ב"ד אינו חוב ואינו משה ידו ובכה"ג גם התורה לא אמרה שיהיה שמטה ומעתה גם כאן כל שהאיסור תורה לא מועיל הפקר ב"ד לאפקועי איסור תורה וא"כ מבואר אם קנין הודייתו לא הוה רק מדרבנן בודאי לא מועיל לאפקועי איסור תורה מיהו כיון שבטלו יצא מאיסור תורה אפשר דמועיל הפקר ב"ד אמנם כבר האריך הקהצ"ח ס' מ"ב דקנין הודייתו אינו נגמר בלא עדים ובגליון כתבתי שבב"י חו"מ ס' רנ"ב כתב כן בשם הרשב"א בתשובה וא"כ לא מועיל קנין הודייתו וע' במקור חיים ס' תמ"ח דקנין הודייתו לא מועיל בזה. ובגוף דברי המרדכי הנ"ל קשה לי לפמ"ש התוס' ביבמות דף פ"ט דכל שחוזר אח"כ אליו ל"ש הפקר ב"ד א"כ מה מועיל כאן הפקר ב"ד הא סופו לחזור וגם לפמ"ש הגט פשוט דהפקר ב"ד אינו עושה קנין וכן כתב במק"ח ס' תמ"ח א"כ נעשה של המקבל וצ"ע.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף