שו"ת פרי השדה/ב/ע

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת פרי השדה ב ע

סימן א' מקום הדלקת נ"ח לחתן הסמוך על שולחן חמיו ויש לו חדר המיוחד לו ללימוד ושינה

שוכו"ט לכבוד הרבני המופלא ומופלג השנו וכו' כמו"ה אלכסנדר משה ווייס נ"י בק"ק נינרעשד יע"א.

מכתבו הגיעני ואני עמוס הטרדות כעת ואשוב רק בקיצור נמרץ על דבר השאלה במי שסמוך על שלחן חותנו ויש לו חדר מיוחד ללמוד ולישן שם אם צריך להדליק נר חנוכה במקום שאוכל או במקום שיושב ללמוד וללון, והנה עיניו שפיר חזו מקור הדין בשו"ע או"ח סימן תרע"ז סעי א' דלדעת המחבר נראה שצריך להדליק במקום המיוחד לשינה ולדעת הרמ"א צריך להדליק במקום שאוכל, והיינו אם אוכל שם בקביעות כמ"ש המג"א שם ס"ק ז', והנה כפי הנראה מדברי הט"ז שם ס"ק ב' שהביא דעת מהרש"ל וס"ל להטו"ז דהמהרש"ל חולק על הרשב"א, והנה עיינתי בשו"ת הרשב"א בפנים (סימן תקמ"א וסימן תקמ"ב) ומה שנראה מדברי הרשב"א לדעתי היא כך, דבסימן תקמ"א מיירי במי שאוכל בבית חמיו דפטור לגמרי דהוי בכלל איש וביתו, ובסימן תקמ"ב מיירי באיש אחר דלא בכלל איש וביתו, משו"ה כתב שצריך להשתתף בפרוטה וא"כ י"ל דגם הרשב"א מודה שאם יש לחתן בית מיוחד לכל צרכיו להשתמש ובפרט אם אינו רוצה לצאת במה שמדליקין בבית חותנו שיכול להדליק בבית שישן שם אע"ג שאינו מחוייב דהוי בכלל נר איש וביתו, וכן משמע דרשאי להדליק שכתב אינו חייב להדליק בהן משמע דמ"מ רשאי, ויותר נראה לומר הכי בדברי הרשב"א ממה שנאמר דהמהרש"ל חולק על הרשב"א ולא הביא דבריו כלל, וז"ל המהרש"ל בשו"ת סימן פ"ה חתן האוכל בבית חמיו אם יש יכולת בידו אפילו ישן בבית חמיו לא ישתתף אלא ידליק לעצמו וכו' שהרי הוא איש וביתו ואם ישן בבית אחר פשיטא שמחוייב להדליק במקום שישן עכ"ל, וקשה מאוד לומר שיהיה להמהרש"ל מילתא דפשיטא מה שהרשב"א סובר איפכא, אמנם אם נימא בכוונת הרשב"א שכוונתו לחלק רק בין אחר לבית חמיו דבבית חמיו א"צ אפילו להשתתף מדינא ואצל אחר צריך להשתתף, ומ"מ מודה שאם רוצה להדליק בפני עצמו במקום שישן רשאי, א"כ הרי עכ"פ אינו חולק על הרשב"א להדיא ועדיף טפי אפילו לדחוק בדברי הרשב"א כדי לעשות שלום בין הפוסקים, רמנם כיון שהטו"ז כתב דהמהרש"ל חולק על הרשב"א וכיון שהמהרש"ל לא הביא דברי הרשב"א צריכין אנו לפסוק כהרשב"א לפי הבנת הטו"ז בדברי הרשב"א, ובפרט שהביא ראיה לדבריו מעירוב המבואר באו"ח סימן ש"ע סעיף ה' דאזלינן בתר מקום אכילה עי"ש. וכן משמע מפר"ח שם דחתן האוכל אצל חמיו מדליק במקום אכילה ע"כ לכתחלא וודאי צריך לנהוג הכי מ"מ בדיעבד כיון שהראנו פנים להלכה בס"ד דאפילו לדעת הרשב"א יוכל להדליק במקום שישן כיון דאם רצה אינו מדליק כלל דהוי בכלל נר איש וביתו א"כ יפה עשה מה שהדליק במקום שלומד וישן, והא פשיטא דלא שייך לומר כיון שמדינא פטור לגמרי להדליק א"כ אם הדליק הוי ברכה לבטלה דחזינן דגבי נר חנוכה רשות לעשות כמהדרין מן המהדרין ואין כאן ברכה לבטלה וכן משמע ברמ"א סימן תקע"ו סעיף ג'. ועיין מג"א שם ס"ק ט', ודו"ק, ואין להאריך יותר בזה, והנלע"ד כתבתי פק"ק באניהאד ב' ח"י טבת תרס"ה לפ"ק,

אליעזר דייטש