שב יעקב/א/ג
|
< הקודם · הבא > |
שאלה לברר דעתי במה דאיתא בשו"ע (סי' ג') דאסור לישן בן מזרח למערב ויצא מקור הדין ממה דאמר אבא בנימין כל ימי הייתי מצטער כו' ועל מיטתי שתהא נתונה בין צפון ודרום כו' רק בזה יש פרושים שונים דרש"י פירש בין צפון ודרום שתהא ראשה ומרגלותיה זה לצפון וזה לדרום ובהזוהר משמע איפכא דזה אינו נכון רק נכון להיות ראשה ומרגלותיה זה למזרח וזה למערב וכן פסק בתשובת מנחם עזריה וביקש לדעת ממני באיזה דרך נלך:
תשובה אף שאיני כדאי להכריע בין הרים גדולים מ"מ תורה הי' ולמלאות בקשת השואל אגלה דעתי הקלה כיון דבדברי אבא בנימין שמביא הש"ס אין הכרע אם כוונתו דאורך המטה נכון להיות בין צפון ודרום או רוחב המטה כדברי הזוהר וודאי עדיפא להשוות דברי הזוהר עם דברי הש"ס ואילו ראה רש"י דברי הזוהר אפשר הוי מפרש נמי הכי רק ידוע דבימיהם עדיין לא נתגלה אור הזוהר:
גם צ"ע לפי פי' רש"י בטעמו של דבר אף דרש"י מסיים בטעמא הואיל דהשכינה במזרח או במערב נכון להסיב דרך תשמיש לרוח אחרת עכ"ל וזה דווקא שייך עם אשתו עמו ודברי אבא בנימין משמע אפי' לבדו דסתמי' נקיט וע"כ משמע דומי' דמטתי דרישא דאמר על תפלתי שתהא לפני מטתי ועל מטתי שתהא נתונה כו' ובוודאי מה שאמר דתפלתו תהא לפני מטתי לאו משמעותו מטתו שישן עם אשתו דווקא ה"ה מה שאמר אח"כ על מטתו שתהא נתונה כו' אין חילוק:
(ולכך התוס' כתבו על מה שאמר' אח"כ כל הנותן מטתו בין צפן לדרום וכו' ולא בין מזרח למערב ודווקא כשישן עם אשתו כו' וכן משמע ומוכחי קראי ע"כ ואמאי לא כתבו זאת על דברי אבא בנימין גופא אלא משום דבדברי אבא בנימין משמעותו אפי' על מטתו שהוא שוכב לבדו):
וכן הוא דעת הרמב"ם שכתוב בפ"ז מהלכות בית הבחירה וז"ל אסור לאדם לעולם שיפנה או שישן בין מזרח למערב אלא בין צפון לדרום ופוני' וישינן עכ"ל מלשון זה משמע דקפידה הוא על השינה אפי' הוא לבדו:
וכן כתב הב"י באו"ח (סי' ג') דמדברי הרמב"ם נראה שאפי' האדם לבדו אסור לישן בין מזרח למערב וא"כ צ"ע מאי טעם יש בה כיון דהטעם של רש"י דאין להסב דרך תשמיש לצד השכינה לא שייך בישן לבדו ובוודאי דוחק לומר דכל זה הוי בשביל גזירה שמא יישן עם אשתו נמי בדרך זה ואף שיש לדחוק הכי בדעת רש"י דפי' על נתינת המטה של אבא בנימין בין צפון לדרום משום דחושש אם יקבע מטתו בין מ"ו אולי ישכב באותו מטה הקבוע שם עם אשתו משא"כ בלשון הרמב"ם שלא הזכיר מטה כלל רק לא יישן משמע מצד השינה בא האיסור ועוד צ"ע לפי טעם הנ"ל מאין יצא להרמב"ם האיסור של שינה בין מזרח למערב דמה דכתב הב"י דיצא לו מהאי דאבא בנימין שנצטער על מטתו שתהא נתונה בין צפון ודרום כו' לא א"ש דמהאי לא משמע דאסור רק זהירות בעלמא כמו שהרגיש הב"י בעצמו ודחק את עצמו להגיה בש"ס דגרס' אחרת הי' לפני הרמב"ם:
הוכחה דדעת הרמב"ם כדעת הזוהר שראשה ומרגלותיה זה למזרח וזה למערב
ע"כ נראה דהרמב"ם פי' נמי האי דמטה נכון להיות בין צפון לדרום היינו רוחב המטה בין צפון ודרום וראשה ומרגלותיה למזרח ולמערב והשתא הטעם הוא ממש כמו גבי מפנה משום דאי המטה ראשה ומרגלותיה בין צפון לדרום ע"כ אדם שיישן בא אחוריו למזרח או למערב משום דסתם אדם >>>