מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דף נב
הבקי בקביעות הירח האם חייב לנהוג יו"ט שני של גלויות?
ביישוב כן ובמדבר לא.
כיצד העניש רב יוסף את מי שחילל יו"ט שני של גלויות ומדוע בחר בעונש זה?
י"א - נידהו, ולא הלקהו כיון שנידוי עדיף על מלקות. י"א הלקהו - ולא נידוהו מפני כבוד התורה.
לדעת רבי יהודה א"ל צא והבא לך אף אתה, במה נחלקו ר"י ורבנן (6 הצעות בגמרא)?
1. מוליך פירות ממקום שלא כלו למקום שכלו, לת"ק - חייב, לר"י - פטור (דחייה: ר"י לא חולק על הדין שנותנין עליו חומרי מקום שיצא משם).
2. מוליך ממקום שלא כלו למקום שלא כלו, ועתה שמע שכלה במקום הראשון, לת"ק - חייב, לר"י - פטור (דחייה: קיי"ל שר"י לחומרא).
3. אותו מקרה, אלא שלת"ק - פטור, ולר"י - חייב.
4. מוליך ממקום שלא כלו למקום שכלו וחזר למקום שלא כלו, לת"ק פטור ולר"י חייב (דחייה: וכי היותם על גב החמור באותו מקום קלטם וחייבם בביעור).
5. שלשה כבשין בחבית אחת, לת"ק - פטור עד שיכלה האחרון, לר"י - כל מין לפי זמן ביעורו.
ט. תמרים שכלו בין הכיפין אך קיימים בין השיצין, לת"ק - עדיין פטור, לר"י - כבר חייב לבער.
מה דין כובש 3 מיני כבשין לענין ביעור?
מחלוקת: א. לפי הראשון. ב. לפי האחרון ג. כל מין לפי זמנו.
מה קובע את זמן הביעור ומנין?
ולבהמתך ולחיה אשר בארצך, כלה לחיה מן השדה כלה לבהמתך מן הבית, ובארצך דווקא וקי"ל שלש ארצות לביעור יהודה וגליל ועבר הירדן שחיות שכאן אינם גדילות על פירות בשאר מקומות.
היכן מבערים פירות שביעית ומנין?
מחלוקת אם צריך לחזור ולבערם בא"י (והסובר שצריך לומד זאת מבארצך, או מדלא כתיב בארץ או מ"אשר") להלכה נחלקו אמוראים בדעת רבי אבהו והמדייק יותר התיר בחו"ל.
כיצד קץ ר' אילעאי כפניות בשביעית ולא חשש לאיסור לאכלה ולא להפסד (2 אפשרויות)?
1. אינם פירות, ואף שרב נחמן נקט שהם פירות (לענין לאסור על השומר שלהם מדין ערלה) היינו כדעת רבי יוסי שסמדר אסור אך חכמים חולקים על זה וסוברים שרק בוסר אסור (דחייה: כל המחלוקת רק בענבים ואילו בתמרים חכמים מודים שמשיצאו חשובים פרי). 2. מדובר בדקל זכר שבלאו הכי פירותיו אינם גדלים יותר.
מעבר לתחילת הדף