רש"ש/תענית/כז/א

רש"ש תענית כז א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא מר סבר עיקר שירה בפה כו'. עפרש"י ומשמע מיהא דלכ"ע השיר מעכב הקרבן והוא כר"מ בערכין (יא) ובזה מיושב פרש"י בע"ז (מז) ממה שהעירותי עליו שם:

שם ואומר ב"א אחד אחוז לאלעזר ואחוז אחוז לאיתמר. המקרא הזה נלאו המפרשים לפרשו. ועי' בבא"ח שאמר בזה דבר חכמה. אך עדיין לא פלטינן מקושיא. דמ"מ הוה עול לאיתמר והוא כשיצא גורל אחד לאלעזר וא' לאיתמר הגם שנשארו בקלפי ט"ו פתקין לזה כמו לזה הרי השני מאותו ב"א לאיתמר שיצא כבר הוא כמו שאינו כיון דאף אם יצא לא יהא נחשב למאומה. וכן כשיצאו עוד א' לאלעזר וא' לאיתמר יהיה השני לו כמו שאינו ולא נשאר לו רק י"ב שיוכלו לזכות. ולאלעזר י"ד וכן ביתר היוצאים. ולשיטתו ה"ל לתקן כן שיכתבו ט"ז פתקין לאיתמר בלא שם ב"א שלו אלא איתמר סתם והשמונה הראשונים שיצאו מאתם יזכו כסדר צאתם ואח"כ יפילו הח' ב"א שלו ביניהם לבדם גורל. ולזה יש לכוין המקרא ב"א אחד אחוז לאלעזר ר"ל דלאלעזר היה אחוז שם הב"א שלו. ואחוז אחוז לאיתמר רצה לומר דלאיתמר לא היה אחוז שם הב"א שלו אלא איתמר סתם וזהו הוראת הכפל דפי' בכל פעם לא היה נאחז רק איתמר סתם. אבל באמת נראה דאין עול כלל לאיתמר אף את"ל כפשוטו שלא היה לאיתמר רק ח' פתקין לפי ההלכה שבידינו כל קבוע כמחצה על מחצה דמי:

שם ת"ר ד' משמרות עלו מן הגולה כו'. עי' רש"א בח"א שהקשה הא מצינו בסוף סוכה בלגה וישבב. ול"נ ליישב דלאחר שחלקו אותן ד' לכ"ד קראו להן שמות כשמות הראשונים. וכה"ג מצינו רפ"ה דשקלים גבי ממונים שהיו במקדש לפי' הרע"ב בשם רבותיו. ועי' בערכין (יג) בתד"ה משמרתו שהקשו כעין קושיית הרש"א ותירוצם השני שם הוא כעין תירוצי. אך לפ"ז יקשה לכאורה מאי מדייק הש"ס שם מזה דמשמרתו של יהויריב לא היה בבית שני. וי"ל לפי שתחלת הברייתא דשם הוא מגלגלין חובה ליום חייב כו'. משמע דר"ל דגם חוב המשמרה גרם לזה שיחרב הבית בשבתה בראשונה ובשניה לכן דייק שפיר דהא אף שנקראה בשם יהויריב מ"מ אנשיה היו אחרים ובזה נעזרתי קצת מהגבו"א:

רש"י ד"ה עיקר שירה בכלי. אבוב וכן בפ' החליל. אבוב היינו חליל כדאיתא בערכין (י ב) ועמש"כ בסוכה (נ ב):

רש"י ד"ה וימצאו בני אלעזר כו'. צריך להגיה לשון הפסוקים בדבריו כדאיתא בגמרא:

תד"ה אי מה. כיון דילפינן גז"ש. ל"ד דאינו אלא היקש:

בא"ד מדקא חזינן כו' ממשרת לבע"מ. כצ"ל:

תד"ה מ"ס. ולכך הכל כשרים כו' לומר שירה. ע"כ כוונתם על שיר דכלים. דשיר הפה דהוא עיקר וודאי אינו אלא בלוים כדמוכח מקראי דמייתי הגמרא בערכין (יא):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף