רש"י/שמות/כז

פירוש רש"י - שמות - פרק כז

		הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
		נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה	דף השיחה

פרשת תצוה

(כ) ואתה תצוה. זך. בלי שמרים כמו ששנינו במנחות (פו.) מגרגרו בראש הזית וכו':

כתית. הזיתים כותש במכתשת ואינו טוחנן בריחים כדי שלא יהו בו שמרים ואחר שהוציא טפה ראשונה מכניסן לריחים וטוחנן. והשמן השני פסול למנורה וכשר למנחות שנאמר כתית למאור ולא כתית למנחות:

להעלות נר תמיד. מדליק עד שתהא שלהבת עולה מאליה:

תמיד. כל לילה ולילה קרוי תמיד כמו שאתה אומר (במדבר כח ו) עולת תמיד, ואינה אלא מיום ליום. וכן במנחת חביתין נאמר (ויקרא ו יג) תמיד ואינה אלא מחציתה בבקר ומחציתה בערב. אבל תמיד האמור בלחם הפנים משבת לשבת הוא:

(כא) מערב עד בקר. תן לה מדתה שתהא דולקת מערב עד בקר, ושיערו חכמים חצי לוג ללילי טבת הארוכין וכן לכל הלילות ואם יִוָתֵר אין בכך כלום (מנחות פט.):