רש"י/עבודה זרה/יב/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(טקסט ראשוני)
 
מ (←‏top: עוגנים וקש"פ)
 
(6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''פרצופות ל"ל.''' הא תנא מעיין דאיכא סכנת צמא וקא אסר:
{{ניווט כללי עליון}}


'''משום דבעי למיתני כיוצא בו לא יניח פיו על גבי סילון.''' דגבי מעיין תנא שחייה ולא תנא הנחת פה הלכך לא שייך למיתני כיוצא בו גביה אבל בפרצופות תנא הנחת פה ושייך למיתני גבייהו כיוצא בו דאסור נמי הנחת פה דאילו לשחות ולשתות בידו ליכא סכנתא דבדיק להו בידיה:
'''{{עוגן1|פרצופות}} ל"ל.''' הא תנא מעיין דאיכא סכנת צמא וקא אסר:


'''בידו אחת.''' ממהר וזורק בפיו ואינו בודק אבל בשתי ידיו יכול לעכבו בידו ויעיין:
'''{{עוגן1|משום}} דבעי למיתני כיוצא בו לא יניח פיו על גבי סילון.''' דגבי מעיין תנא שחייה ולא תנא הנחת פה הלכך לא שייך למיתני כיוצא בו גביה אבל בפרצופות תנא הנחת פה ושייך למיתני גבייהו כיוצא בו דאסור נמי הנחת פה דאילו לשחות ולשתות בידו ליכא סכנתא דבדיק להו בידיה:


'''נימא.''' היא עלוקה:
'''{{עוגן1|בידו}} אחת.''' ממהר וזורק בפיו ואינו בודק אבל בשתי ידיו יכול לעכבו בידו ויעיין:


'''להחם לו.''' מים חמים לשתות בשבת דסכנת נפשות היא כדקתני בברייתא דמו בראשו:
'''{{עוגן1|נימא}}.''' היא עלוקה:


'''אדהכי והכי.''' בתוך זמן שמחממין לו המים ישקוהו חומץ שלא ימהר למות:
'''{{עוגן1|להחם}} לו.''' מים חמים לשתות בשבת דסכנת נפשות היא כדקתני בברייתא דמו בראשו:


'''זיבורא.''' צירעה:
'''{{עוגן1|אדהכי}} והכי.''' בתוך זמן שמחממין לו המים ישקוהו חומץ שלא ימהר למות:


'''חלא שמגז.''' חומץ חזק איגר"א בלע"ז:
'''{{עוגן1|זיבורא}}.''' צירעה:


'''שברירי.''' שד הממונה על מכת סנוירים לא גרס הכא לא מן הנהרות ומן האגמים דה"ה נמי מן הכלים:
'''{{עוגן1|חלא}} שמגז.''' חומץ חזק איגר"א בלע"ז:


'''ליתרייה.''' יקיצנו משנתו ולימא ליה צחינא מיא:
'''{{עוגן1|שברירי}}.''' שד הממונה על מכת סנוירים לא גרס הכא לא מן הנהרות ומן האגמים דה"ה נמי מן הכלים:


'''נקרקש בנכתמא.''' יקשקש בכיסוי החצבא על החצב דלידמי כגברא בהדיה:
'''{{עוגן1|ליתרייה}}.''' יקיצנו משנתו ולימא ליה צחינא מיא:


'''איזדהר משברירי שברירי ברירי רירי ירי רי בכסי חיורי.''' לחש הוא ומתמעט והולך משם השד כאשר הוא שומע מיעוט תיבות אות אחר אות עד רי וכן הוא הלחש להבריחו משם סנוירים תרגומו שברירי <small>(בראשית יט)</small>:
'''{{עוגן1|נקרקש}} בנכתמא.''' יקשקש בכיסוי החצבא על החצב דלידמי כגברא בהדיה:


'''<big>מתני'</big> עיר שיש בה עבודת כוכבים.''' ודרך העובדי כוכבים להיות להם יום שוק ויריד ביום אידם:
'''{{עוגן1|איזדהר}} משברירי שברירי ברירי רירי ירי רי בכסי חיורי.''' לחש הוא ומתמעט והולך משם השד כאשר הוא שומע מיעוט תיבות אות אחר אות עד רי וכן הוא הלחש להבריחו משם סנוירים [[אונקלוס/בראשית/יט#א|תרגומו]] שברירי {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/יט#יא|בראשית יט]]}}:


'''והיו בה חנויות מעוטרות.''' וסימן הוא להם שאותן חנויות של עבודת כוכבים הם ליטול מהם מכס:
'''<big>{{עוגן1|מתני'}}</big> {{עוגן1|עיר}} שיש בה עבודת כוכבים.''' ודרך העובדי כוכבים להיות להם יום שוק ויריד ביום אידם:


'''מעוטרות אסורות.''' מפרש בגמ':
'''{{עוגן1|והיו}} בה חנויות מעוטרות.''' וסימן הוא להם שאותן חנויות של עבודת כוכבים הם ליטול מהם מכס:


'''שאין מעוטרות מותרות.''' דבאותן שאין מעוטרות לא שקלי מינייהו מכסא לעבודת כוכבים ולא מטיא לעבודת כוכבים הנאה מינייהו ואי משום דנושא ונותן ביום אידם ה"מ לזבוני להו דלמא מזבן ליה בהמה ואזיל ומקריב לה לעבודת כוכבים אי נמי דרך לוקח להיות שמח ואזיל ומודי אבל למזבן מינייהו דבר המתקיים שרי דסתם מוכר עצב הוא:
'''{{עוגן1|מעוטרות}} אסורות.''' מפרש בגמ':


'''<big>גמ'</big> בוורד והדס.''' של תקרובת עבודת כוכבים והוא סימן להם שחנויות הללו של עבודת כוכבים הן:
'''{{עוגן1|שאין}} מעוטרות מותרות.''' דבאותן שאין מעוטרות לא שקלי מינייהו מכסא לעבודת כוכבים ולא מטיא לעבודת כוכבים הנאה מינייהו ואי משום דנושא ונותן ביום אידם ה"מ לזבוני להו דלמא מזבן ליה בהמה ואזיל ומקריב לה לעבודת כוכבים אי נמי דרך לוקח להיות שמח ואזיל ומודי אבל למזבן מינייהו דבר המתקיים שרי דסתם מוכר עצב הוא:


'''דקא מתהני מריחא.''' וורד והדס דרך לשטחן לפני עבודת כוכבים ואסורין משום תקרובת עבודת כוכבים:
'''<big>{{עוגן1|גמ'}}</big> {{עוגן1|בוורד}} והדס.''' של תקרובת עבודת כוכבים{{הערה|עיין [[ריטב"א/עבודה זרה/יב/ב|ריטב"א]] שפירש שאסורים משום נוי עבודה זרה או משום משמשין שלה.}} והוא סימן להם שחנויות הללו של עבודת כוכבים הן:


'''אבל בפירות.''' מותרין ליקח מהן ואף על גב דמטיא הנאה לעבודת כוכבים בהנך זביני לית לן בה כדמפרש במהנה מותר:
'''{{עוגן1|דקא}} מתהני מריחא.''' וורד והדס דרך לשטחן לפני עבודת כוכבים ואסורין משום תקרובת עבודת כוכבים:
 
'''{{עוגן1|אבל}} בפירות.''' מותרין ליקח מהן ואף על גב דמטיא הנאה לעבודת כוכבים בהנך זביני לית לן בה כדמפרש במהנה מותר:
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

גרסה אחרונה מ־00:30, 6 באפריל 2021

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות רי"ד - מהדורה קמא
רמב"ן
רשב"א
ריטב"א
חידושי הר"ן
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
רש"ש

שינון הדף בר"ת


רש"י TriangleArrow-Left.png עבודה זרה TriangleArrow-Left.png יב TriangleArrow-Left.png ב

פרצופות ל"ל. הא תנא מעיין דאיכא סכנת צמא וקא אסר:

משום דבעי למיתני כיוצא בו לא יניח פיו על גבי סילון. דגבי מעיין תנא שחייה ולא תנא הנחת פה הלכך לא שייך למיתני כיוצא בו גביה אבל בפרצופות תנא הנחת פה ושייך למיתני גבייהו כיוצא בו דאסור נמי הנחת פה דאילו לשחות ולשתות בידו ליכא סכנתא דבדיק להו בידיה:

בידו אחת. ממהר וזורק בפיו ואינו בודק אבל בשתי ידיו יכול לעכבו בידו ויעיין:

נימא. היא עלוקה:

להחם לו. מים חמים לשתות בשבת דסכנת נפשות היא כדקתני בברייתא דמו בראשו:

אדהכי והכי. בתוך זמן שמחממין לו המים ישקוהו חומץ שלא ימהר למות:

זיבורא. צירעה:

חלא שמגז. חומץ חזק איגר"א בלע"ז:

שברירי. שד הממונה על מכת סנוירים לא גרס הכא לא מן הנהרות ומן האגמים דה"ה נמי מן הכלים:

ליתרייה. יקיצנו משנתו ולימא ליה צחינא מיא:

נקרקש בנכתמא. יקשקש בכיסוי החצבא על החצב דלידמי כגברא בהדיה:

איזדהר משברירי שברירי ברירי רירי ירי רי בכסי חיורי. לחש הוא ומתמעט והולך משם השד כאשר הוא שומע מיעוט תיבות אות אחר אות עד רי וכן הוא הלחש להבריחו משם סנוירים תרגומו שברירי (בראשית יט):

מתני' עיר שיש בה עבודת כוכבים. ודרך העובדי כוכבים להיות להם יום שוק ויריד ביום אידם:

והיו בה חנויות מעוטרות. וסימן הוא להם שאותן חנויות של עבודת כוכבים הם ליטול מהם מכס:

מעוטרות אסורות. מפרש בגמ':

שאין מעוטרות מותרות. דבאותן שאין מעוטרות לא שקלי מינייהו מכסא לעבודת כוכבים ולא מטיא לעבודת כוכבים הנאה מינייהו ואי משום דנושא ונותן ביום אידם ה"מ לזבוני להו דלמא מזבן ליה בהמה ואזיל ומקריב לה לעבודת כוכבים אי נמי דרך לוקח להיות שמח ואזיל ומודי אבל למזבן מינייהו דבר המתקיים שרי דסתם מוכר עצב הוא:

גמ' בוורד והדס. של תקרובת עבודת כוכבים[1] והוא סימן להם שחנויות הללו של עבודת כוכבים הן:

דקא מתהני מריחא. וורד והדס דרך לשטחן לפני עבודת כוכבים ואסורין משום תקרובת עבודת כוכבים:

אבל בפירות. מותרין ליקח מהן ואף על גב דמטיא הנאה לעבודת כוכבים בהנך זביני לית לן בה כדמפרש במהנה מותר:



שולי הגליון


  1. עיין ריטב"א שפירש שאסורים משום נוי עבודה זרה או משום משמשין שלה.
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף