ריטב"א/עבודה זרה/יב/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רי"ד - מהדורה קמא רמב"ן רשב"א ריטב"א חידושי הר"ן מהר"ם חי' הלכות מהרש"א רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מתני' עיר ש"ש בה ע"ז. פי' שעובדין אותה באותו היום כדפרש"י ז"ל והיו בה חנויו' מעוטרות ושאינו מעוטרות נותנין מכס לע"ז הקונה מהן זה היה מעשה בגית שאן ואמרו המעוטרות אסורות דמהני לע"ז ושאינן מעוטרות מותרות פי' וסיפא פשיטא דמותרות אלא דאיידי דקתני מעוטרות אסורות תנא נמי דשאינן מעוטרות מותרות אי נמי אשמועינן דלא גזרינן הני אטו הני אי נמי שלא הותרו שאינן מעוטרות אלא כשיש שם מעוטרות ואי לא אף שאינן מעוטרות אסורות דכיון דיריד ע"ז הוא מסתמא יהבי מיכסא והכי משמע בברייתא בגמרא דאין הולכין ליריד של גוים וכי תימא נהי דלא יהיב מיכסא בשאינן מעוטרות אמאי מותרות כיון דיום אידם הוא ואית בה ע"ז מי גרע מיום אידם של גוים שאסור לשאת ולתת עמהם ואיכא למי כיון שאותן חנויות שאינן מעוטרות אתו הכא מעלמא ולא עבדי איד בהדיהו ובגמ' מפרש בזה טעם אחר.
גמרא אמר ריש לקיש לא שנו אלא מעוטרות בורד והדס. פי' דהוי נוי ע"ז או משמשין שלה ואסורין בהנאה וקא מתהני מריחא פי' ואע"ג דריחא לאו מילתא היא אפי' באיסורי הנאה ואפי' ביין נסך כדאמרינן לקמן גבי בת תיהא הני מילי במידי דלא עביד לריחא אבל בהני דלריחא עבידי ניחא דידהו כאכילה דאידך ואסור וכדאמרינן התם בהנאה הנאה לו לאדם בעל כרחו דהיכא דקא מיכוין ואיתהני מינה אסור משום ריחא דקטורת תועבה משום דההיא לריחא עביד וכי תימא והא הכא לא מיכוין לריחא ולא מתהני מינה וקיימא לן התם דאפילו אפשר ולא קא מיכוין שרי איכא למימר דהתם היא דרך העברה ושרינן ליה אפי' לכתחילה אבל הכא דנסיב ויתיב התם חיישינן מתוך עברתו שם דמיכוין ומתהני ולכך לא שרינן ליה לכתחילה מכל מקום הדס של ערלה מותר להריח שאין ערלה נוהגת בו אבל אתרוג של ערל אסור דהא נמי לריחא עביד וקא מתהני מפירא.
אבל בפירות מותרות. פי' כיון דלא מתהני מינייהו אף על גב דמהני לע"ז דיהיב ליה מיכסא מותר מאי טעמא דאמר קרא לא ידבק בידך מאומה מן החרם נהנה הוא דאסור מהנה מותר מסתברא לפרושי לאו למימרא דס"ל לר"ל דכל מהני לע"ז יהא מותר דהא ודאי אפילו רוצה בקיומו אסור ואלמא אמרינן בפרק השוכר והא שויק רוחא לע"ז דאלמא מילתא דפשיטא היא דמהני אסור אלא הכי קאמר דמהני כי האי גוונא דהוי מילתא דלא מינכר ומבזה בו לע"ז שמודה בו עצמו שלא יניח עבוד' שלו במתני' דבסמוך שרי דכי אמרינן דסרך עבודה זרה אסור היינו במתהנה ממנה כדכתיב ולא ידבק בידך מאומה מן החרם אפי' מידי דלא הוי הנאה ממש אבל במתני' לא חיישינן לאיסתרו בי וכל כי האי גוונא דהוי גריעותא לע"ז שרי ורבי יוחנן סבר דק"ו הוו דבנהנה אמרה תורה כל מאומה אע"ג דממעט לע"ז כל שכן במהנה שרוצה בקיומה שאסור בכל ענין ואפי' בכי האי גוונא ד"ת והלכתא כרבי יוחנן מתיבי רבי נתן אמר יום שע"ז מנחת את המכס מכריזין ואומרין כל מי שיטול עטרה ויניח בראשו ובראש כו' פי' לסי' ע"ז יניחו לו את המכס יהודי הנמצא שם כיצד יעשה יניח נמצא מהכא פרש"י נמצא נהנה מן הריח והקשו בתוס' הניחא במעוטרות בורד והדס אבל מעוטרות בפירות מאי איכא למימר לכך פירשו נמצא נהנה בשביל ע"ז כי מפני כך מניחין לו את המכס ומכאן שהעובד בבית המכס אסור שיאמר שהוא גוי מפני שיפטר מן המכס דהא מתהני מע"ז והא דאמרינן בנדרים שרי ליה לצורבא דרבנן למימר עבדא דנורא אנא שביקו לי מיכסא כבר פירש ר"י ז"ל שיהא לבו להקב"ה שנקרא אש אוכלה ומורי רבינו נר"ו בשם החכם הגדול אחיו רבי פנחס הלוי פי' דעבדא דנורא לאו שהוא עבד לע"ז ששמה נורא אלא אנשים ידועין הן פטורים מן המכס מפני שקרובין לע"ז כגון הטיפלי בזמן הזה ועבדיהן ואנשיהן גם כן מאיזה אומה שיהיו פטורין גם כן מן המכס וקאמר דצורבא מרבנן שרי ליה למימר דאף על פי שהוא יאוד אין לו לתת מכס מפני שהוא עבד של אותן אנשים דהשתא לא מיפטר בע"ז ואילו איניש בעלמא לא שרי ליה דילמא אתי למיסרך אבל לצורבא מרבנן שרי.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |