רש"י/שבת/צו/ב

רש"י שבת צו ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמ' מכדי זריקה תולדה דהוצאה. על כרחיך תולדה היא דלא נמנית באבות מלאכות ותולדה דהוצאה היא שאין לך לתתה תולדת אב אחר דמעין הוצאה היא האמורה באבות מלאכות:

מחנה לויה ר"ה היא. שהיו הכל מצויין אצל משה רבינו:

מרה"י דידכו. מאהליכם:

דשלימא ליה עבידתיה. שהיה הנדבה כדי להשלים:

סברא היא. להיות הכנסה תולדת הוצאה שהיא מעין לה כשאר תולדות שהיא מעין מלאכות:

מכדי אהאי מיחייב ואהאי מיחייב. כדתנן (לעיל פ"א ב.) פשט העני ידו לפנים:

נפקא מינה. דכל אבות מלאכות:

שתי אבות. דלא דמיין ושתי תולדות דשתי אבות:

ולר"א כו'. במסכת כריתות בפרק אמרו לו:

והא דתנן. בפירקין:

בכותל. כדמוקי לה בדבילה שמינה ונדבקת:

כזורק באויר. ופטור דלא נח ברשות הרבים דאין רה"ר למעלה מעשרה וברה"י נמי לא נח שאינו מקום מסוים שיהא רחבו ד' שהרי לא נח בראש הכותל אלא בפניו:

כזורק בארץ. דאויר רה"ר הוא וחייב וכיון דאויר רה"ר הוא ונח בכל דהו מיחייב ורשותא לנפשיה לא הוי לא כרמלית ולא מקום פטור הואיל ובפניו נח ולא נח בראשו שיהא מקום מסוים:

תופרי יריעות. מעשה רוקם:

גבי הדדי. בתוך אמה אחת ואין צריכין לזרוק אלא להושיט:

מטו אהדדי במחטין. כשמותחין את החוט מכין זה את זה במחט:

בוכיאר. כלי שקנה של ערב נתון בו שזורקין בין שני דופני היריעה:

והלא אגדו בידו. חוט של ערב הוא אוחז והקנה נכרך בחוט ואינו נשמט ממנו:

בניסכא בתרא. בחוט האחרון של קנה שהקנה נשמט מהחוט והבוכיאר נופל:

ניסכא. זריקה אחרונה של חוט לשון המיסך:

והא במקום פטור אזלא. בין דופני היריעה ואין זה רשות הרבים אלא מקום פטור דאין רחב ד':

לשואליהן. אורגי יריעה אחרת ויש לו לזה שנים:

ה"ג ודילמא שואליהן גביהן הוו יתבין:

מטו אהדדי בחפת. אי גבייהו הוו יתבי מגיעין ידו של זה בשל זה בשפת היריעה כשמותחין חוט הערב:

בחפת. כמו חפת חלוקו (יומא ד' עז:):

שלחופי הוו משלחפי. לעולם גבי הדדי הוו יתבי אלא שאין מכוונים אלא זה נמשך לפנים וזה לאחור:

ואין עושה ממלאכת חבירו. שכולם מוכנים בכלי אומנותם ולא הוצרכו לישאול:

מעביר ד' אמות הוה. לא תלשן ולא עימרן אלא העבירן ד' אמות לכך נהרג:

מעמר. תלושין ומפוזרין היו ועמרן כדאמרן (לעיל ד' עג:) האי מאן דכניף מלחא חייב משום מעמר:

מגילת סתרים. שהסתירוה לפי שאין כותבין הלכות:

ואינו חייב אלא אחת. על כרחיך לענין שוגג קאמר ולחטאת דבמזיד תרי קטלי לא מקטלי ולהכי פריך והא אנן תנן כו':

ואינו חייב על אחת מהן. מיתה יש בהן אחת שאינו נהרג עליה ולא פירש איזו היא והשתא לרב יהודה אין זו העברה שהרי נהרג מקושש עליה ולמתניתא אין תולש באותו ספק:

ואלא

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >

מעבר לתחילת הדף