רלב"ג - ביאור המילות/דברים/לד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רלב"ג - ביאור המילותTriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png לד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


אעריכה

ויעל משה מערבות מואב אל הר נבו וגו'. זכר שהראהו השם יתעלה את כל הארץ את הגלעד עד דן וידמה מזה שידע משה בנבואה אי זה חלק יגיע לכל השבטים ולזה אמר עד דן:

בעריכה

ואת כל נפתלי ואת ארץ אפרים ומנשה. רוצה לומר שבעת שראה אותו ידע כי זה יהיה מדן וזה יהיה מנפתלי וכן העניין בשאר ואם תאמר אם ידע משה למה לא הגביל הענין בתורה להגביל גורל כל אחד מהשבטים כמו שהגביל כל הארץ אמרנו לך שכבר רצה השם יתעלה שיהיה זה בגורל להסיר התרעומת והמחלוקת מישראל וכבר התבאר מזה המקום כי מהשם משפט הגורל ולזה בא הגורל אל המקום שיהיה מוגבל תחלה מהשם יתעלה מעניין ירושת הארץ כמו שנתבאר במה שיעד יעקב בענין ירושת הארץ לקצת השבטים ומה יעד משה ממנה לקצתם וכבר יורה עוד על אמתות הגורל על עכן ועל יהונתן ועל שאול:

העריכה

וימת שם משה עבד ה'. קראו עבד השם כי כל ימיו השתדל לעבודת השם יתעלה:

ועריכה

ויקבור אותו בגאי בארץ מואב מול בית פעור ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה. זה עניין נפלא מצד כי התורה ביארה מקום הקבר לפי מה שאפשר ועם זה סבב השם יתעלה שלא יהיה מקום קבורתו נודע לאחד מהאנשים והנה עשה זה השם יתעלה כי אולי אם נודע מקום טעו יעטו הדורות הבאים ויעשו ממנו אלוה מצד מה שנתפרסם מהנפלאות שעשה הלא תראה כי גם בנחש הנחשת שעשה משה טעו בו קצת ישראל מצד מעלת מי שעשאו ולזה עשה השם יתעלה שקבר אותו על דרך מופת לא נגע בקבורתו אחד מהאנשים והנה העניין קבורתו שלא יתכן שיודע לאחד מהאנשים והנה בזה עוד מהתועלת להישיר אל שכבר הגיע משה למדרגה מהחיים הנצחיים אחר הפרדו מהגו שלא יתכן שתושג לאחד מהאנשים ולזה עשה השם יתע' שגם מקום גוו לא נודע להעיר על זה הענין:

זעריכה

ובכלל הנה היה ענינו נפלא בחייו ובמותו על שאר האנשים כמו שזכר בזה המקום וזה שבמותו לא נשתנה גופו כלל במזגו ובריאותו כי לא כהתה עינו ולא נס לחותו הטבעי כמנהג הזקנים והיה רגע מותו כמו רגל הולדו כמו שאמר בן מאה ועשרים שנה אנכי היום וביום ההוא מת כשנשלמו לו ק"כ כאלו העיר בזה שמותו הוא כמו הולדו מפני הגיעו אז לערבות החיים הנצחיים ונעימים בתכלית מה שאפשר וכאלו נולד אז להכנס בגבול אלו החיים הנפלאים שהגיע אליהם מצד עוצם מדרגתו בחכמה אשר לא יתכן שיגיעו אליהם אחד משאר האנשים אם לא על דרך זרות:

חעריכה

וזכר שכבר בכו ישראל את משה שלשים יום בערבות מואב במקום שהיתה שם ישיבתו ואמר שאחר שלשים יום תמו בכי אבל משה להעיר שאין ראוי להתאבל יותר מדי גם על שלם כמשה אבל בכוהו החק הנהוג כמו שבכו אהרון שלשים יום:

טעריכה

והנה כשמת משה צמח לישראל תכף מיישיר ומנהיג ראוי כמו שבקש משה וזה כי יהושע בן נון היה מלא רוח חכמה באופן שיהיה ראוי להיות נביא כי משה סמך את ידיו עליו ולהחכימו ומסר לו סודות עמוקות מחכמת הנמצאות אשר היא כלי להגעת הנבואה והנה שמעו אליו בני ישראל כמו ששמעו אל משה וכל מה שעשה יהושע עשה אותו כאשר צוה יי' את משה כי הוא צוהו והישירו במצות התורה אל כל מה שיעשהו בירושת הארץ וכבר נתבאר שהעניין הוא כן בספר יהושע הנה אעפ"י שלא זכה משה להנחיל לישראל את הארץ הנה נעשה כל מה שעשה שם על פיו:

יעריכה

ולא קם נביא עוד בישראל כמשה. ידוע כי מדברי התורה שלא קם נביא תורה ולא יקום זולת משה כי שום נביא לא יאמן לחדש בה או לגרוע באופן שישימהו תורה נוהגת לדורות כ"ש שלא יאמן לשנותה ולהמירה באחרת וזה כלו מבואר ממה שקדם ולזה לא זכר כאן זה ההבדל נפלא שיש בין נבוא' משה ובין נבואת זולתו אבל זכר מה שהובדל בו משה מכל נביא שיקום להתנבא בישראל ומזה יתבאר שהוא אפשר שיקום נביא כמהו להתנבא בישראל ובשאר האומות לאלו העניינים שזכר אחר זה ואם לא היה הענין כן היה אמרו בישראל תנאי לבטלה והנה זה הנביא שיתנבא בישראל ובשאר האומות הוא מלך המשיח כמו שזכרנו בפרשת בלעם והוא מי שאמר עליו הנביא והריחו ביראת ה' לא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח ועל ידי מופתיו ונפלאותיו יהפוך השם יתע' אל העמים שפה ברורה לקרוא כלם בשם ה' ולעבדו שכם אחד כמו שלקח השם יתעלה את ישראל לעבודתו במופתים ונפלאות העצומות שהראה להם במצרים ועל הים ובמדבר והנה אחשוב שהמופת היותר נפלא שיעשה הוא תחיית המתים והוא יגלה ויראה בקצות הארץ ולזה יאמינו בו כל הגוים כי השם הוא האלהים ויאמרו ששקר נחלו אבותינו ואין בה מועיל והנה ההבדלים שזכה בזה המקום בין נבואת משה ובין נבואת זולתו ממי שהם נביאים בישראל לבד הם שלש. הראשון שהשם ידעו פנים אל נפים ולזה היתה נבואתו בהקיץ כי הוא משפע השכל לשכל לבד ולזה לא הוצרך בה התבודדות לדמיון כמו שיצטרך זה לשאר הנביאים שתבא להם הנבואה במראה או בחלום וזהו אמרו אם יהיה נביאכם ה' במראה אליו אתודע בחלום ואדבר בו. והשני שלא נתפשטו אותותיהם ומופתיהם בכלל אומה גדולה במקום רחב מאד מהארץ כמו העניין באותות והמופתים שיעשו מהשם יתעלה על יד משה שנעשו לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו כמו שנבתאר בספר ואלה שמות. ואולם שאר הנביאים כשנתחדש מהם מופת אחד לכלל גדל מהאומה לא היה במקום רחב מהארץ כי ענין מות סנחריב דרך משל באופן הנפלא ההוא הנזכר בספר מלכי' ובספר ישעיה היה בחלק קטן מהארץ ואולם משה הרבה אותות ומופתים אשר נתפשטו לכל העם ההוא בכל ארץ מצרים למדנו כי מצד הנביא יהיה מנא מה בגודל המופתים. והשלישי הוא שלא התמידו אותותיהם ומופתיהם לעיני כל ישראל כמו העניין במשה שהתמיד ירידת המן מ' שנה ועניין עמוד הענן ועמוד האש ודבור השם יתעלה עמו שהיה תמיד בעמוד ענן לעיני כל ישראל ובכלל רבו מלספור המופתים הנפלאי' שעשה משה לעיני כל ישראל הנה משה נבדל מאלו העניינים משאר הנביאים באיכות ובכמות ולזה אמר לכל האותות והמופתים ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה והנה אחשוב שיהיה הרצון באותות מה שהמכוון בהמצאתו הוא להאמין בדברי הנביא כמו הפכת המטה לנחש וההפך מי היאור לדם וכאשר היו עם זה חוץ מהטבע כמו העניין באלו נקראים אותות ומופתים כי מצד מה שהם לסימן הם אותות ומצד מה שהם חוץ מהטבע הם מופתים וזה כי האותות יהיו אותות אף על פי שלא יהיה בהם דבר חוץ מהטבע כמו שנתבאר מהאותות שנתן שמואל לשאול לאמת שהוא יהיה מלך על ישראל. והיד החזקה הוא מה שהראה השם יתעלה חוזק ידו לעשות אשר יחפוץ כמו הענין בקריעת ים סוף שהיתה כלי לעבור ישראל בים ואל טביעת פרעה וחילו בים ובירידת המן מ' שנה ובשאר מה שדומה לזה מהנפלאות העצומות. והמורא הגדול. הם הנפלאות שעשה הש' יתע' כדי שייראו מלפניו. ובכאן נשלם הביאור במה שצריך בזאת הפרשה:


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.