רד"ק/תהילים/מב

רד"ק ‏ תהילים מב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

למנצח. יתכן לפרש כי דוד דבר אלה המזמורים ברוח הקודש ונתנה לבני קרח המשוררים הנמצאים בזמנו, ולפי שבני קרח היו נביאים יחס אלה בני בניהם אליהם ואמר לבני קרח לקצר, וזה המזמור י"א כי אמרו כשהיה גולה בין פלשתים וי"א כי נאמר על לשון בני הגלות והוא הנכון ואמרו בלשון יחיד, כאילו כל אחד מבני הגלות הומה וצועק מן הגלות שיתאוה לארץ הקדוש לשוב הכבוד עליה וזהו אליך אלהים:

ב

כאיל. האילים הם במדבר במקום שאין מים מצויה ויתאוו למים, ועוד כי יאכלו הנחשים ויתחממו ויבקשו המים להתקרר וזהו טעם אפיקי מים שהם מים הנגרים שם, גם י"א כי האיילים כשרודפים אחריהם הכלבים הצדים ילכו אחריהם עד שימצאו מים עמוקים הולכים ועורגים ויבוא בתוך המים עייפים וינצלו מהם, ואמר איל לשון זכר ותערוג לשון נקבה כולל זכרים ונקבות, או אמר תערוג כי אפשר כי הנקבה עורגת יותר מן הזכר תערוג ותצעק מרוב תאוה ולשון עריגה נופל על האיל כמו לשון געייה בשור:

ג

צמאה. לא אמר רעבה כי יהיה האדם בלא מאכל שנים שלשה ימים ולא יהי' בלא מים וכשימצא הצמא מים וישתה תשוב נפשו אליו, וצמאון הנפש המשכלת אל כבודה יותר מצמאון הגוף אל המים:

לאלהים. ואח"כ פי' לאל חי לפי שהאלהים זולתו הם מתים:

מתי אבא ואראה. כמו שהיו באים בא"י שלש פעמים בשנה אל המקדש:

ד

היתה לי דמעתי. שאבכה מדברי האויבים והדמעה תמידה לו ביום ובלילה כמו המאכל כלומר אין יום שלא אבכה פעמים, וי"מ שיבכה בעת המאכל:

באמר אלי כל היום. בגלות יאמרו לי איה אלהיך ואם הוא אלהים אמת ואתה עובד אותו היה מושיע אותך ומוציאך מן הגלות:

ה

אלה. כשאזכור עליית הרגל בשמחה אשפוך עלי נפשי:

כי אעבור בסך. אע"פ שאבותיהם היו עוברים וראו באותה שמחה וכן וירעו אותנו המצרים:

כי אעבור בסך. כל אחד אומר כשאזכור כשהייתי עולה במניין העולים:

אדדם. אדדה עמם ופי' אתנהלה כלומר שהיינו מתנהלים בארצינו לעלות לרגל כי לא היה שטן ולא פגע רע בדרך והיינו בקול רנה ותודה:

תודה. שהיינו מודים ומשבחים בדרך שהיה מוליכנו בהבטחה:

המון חוגג. כי בקרבנותיהם היו עולים להקריב בחג, או פי' חוגג מרקד מרוב שמחה:

ו

מה. אחר שתשתפך נפשי עלי בזכרי אלה ה שמחות אשוב ואנחם אותה ואומר לה מה תשתוחחי נפשי הוחילי לאלהים:

ישועות פניו. בישועות פניו כלומר עוד אעשה כמו שעשיתי שיושיעני ויוציאני מהגלות:

ז

אלהי. כלומר על כן תשתוחח עלי ותהמה כשאזכרה שהיינו רגילים לבא מארץ ירדן לעלות לבית המקדש וכן אום שהיו יושבים בהר חרמון וכן מהר מצער זכר קצות א"י שהיו עולים לרגל, כי הר חרמון מעבר הירדן מזרחה והר מצער לא נמצא, ואולי יהי' מעבר הירדן ואפשר שהיה ציעור הנזכר בערי יהודה שהיה בהר:

ח

תהום. רמז לצרות הגלות הנמשלות כמים, כאלו הצרות קוראות זו לזו לבא:

לקול צנוריך. כלומר נפשי השתוחח לקול צנוריך, כלומר כך נמשכות עלינו הצרות כמו מים נשפכים מן הגג מן הצנור ומשמיעים קול, ויש לפרש כי העננים יקראו צינורים לפי שהם שופרים המטר והכל משל על הצרות:

כל משבריך וגליך עלי עברו. עברו עלינו ואמר משבריך וגליך, כי אתה הבאתם עלינו בעונינו:

ט

יומם. אמר נפשי אל תתיאשי מן הגאולה כי עוד יצוה ה' חסדו לנו ויושיענו:

ובלילה שירה עמי. ועוד שאנחנו בילה שהוא הגלות נשורר לאל ית' על כל החסדים שעשה עם אבותינו והוא עושה בכל יום עמנו בגלות:

תפלה לאל חיי. כלומר שנתפלל לאל חיינו שיחיינו עד בא גואלנו ונראה בישועתו ונאמרה בתפלתנו אמרה לאל סלעי:

י

אמרה לאל. שהי' מקדם סלעי ומגדל עוז מפני האויבים:

למה שכחתני. עתה בגלות ואלך קודש בלחץ אויב שילחצנו בגלות:

למה. הראשון רפי ומלרע והשני דגוש ומלעיל:

יא

ברצח בעצמותי. כי הם מוסדות הגוף:

ברצח. הוא שם תואר לחרב שמרצחין בו:

יב

מה. חזר לנחם נפשו ואמר אע"פ שהאויבים אומרים איה אלהיך:

הוחילי לאלהים. כי אלהים אמת הוא ועוד אודנו על הישועה שתהי':

ישועות פני. כלומר בחיי יביא ישועה:

ואלהי. והוא יהיה אלהי באמת ולא יאמרו לי איה אלהיך:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.