רב פעלים/ב/יורה דעה/מא

רב פעלים ‏ ב יורה דעה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה. בפסוק ויהי בשכון ישראל בארץ ההיא בפרשת וישלח, יש פסקא בתוך הפסוק שעושה שם פרשה אחרת, ילמדנו מה טעם יש בפסקא זו. עוד שנית ילמדנו, בפסוק הנני נותן לו את בריתי שלום, וא"ו דשלום קטיעה, מה טעם יש בזה. ואל השלשה ל"ו בא, הנה מצינו שנכתבו אותיות גדולות בתורה, כמו ב' של בראשית, ג' של והתגלח, ד' של אחד, ועוד ועוד, ילמדנו מה טעם יש באותיות אלו שהם גדולות, ואם צריכים להיות כך, יורינו ושכמ"ה:

תשובה. על השאלה הראשונה, זה מבואר בגמרא דשבת דף נ"ה ע"ב, ארשב"ן א"ר יונתן כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה, שנאמר ויהיו בני יעקב שנים עשר, מלמד ששקולים כאחד, אלא מה אני מקיים וישכב את בלהה פלגש אביו, מלמד שבלבל מצעו של אביו ומעלה עליו הכתוב כאלו שכב את בלהה, ופירש מהרש"א ז"ל דיליף מפסוק ויהיו בני יעקב שנים עשר אשר הוא התחלת ענין אחר, ואינו שייך עם דברים הקודמים, ומצינו ג"כ ששם נפסק לפרשה אחרת, ועל כן היה צריך לאפסוקי נמי כאן לפסוק אחר, ולמה נשאר זה מחובר עם דברים הקודמים בפסוק אחד, ולזה מפרש רבי יונתן הא דנעשה כך שהפסיק את ויהיו בני יעקב שנים עשר לפרשה אחרת, ולא הפסיקם בפסוק בפ"ע, אלא נשאר זה מחובר בפסוק אחד, לאשמעינן דרשה זו להיות מוסב אדלעיל, לומר אע"ג שנאמר בראובן זה הגנות וישכב את בלהה, מ"מ כפי האמת י"ב בני יעקב היו שקולים, דכמו שלא היה באחיו זה הגנות של וישכב, כך בו לא היה זה הגנות ממש, ולא נכתב כן אלא על שם שבלבל יצועי אביו ע"כ וזהו הטעם המובן ע"פ הדרשה של הגמרא הנז', מה שנפסק קודם ויהיו וכו' לפרשה אחרת, ולא נפסק לפסוק אחר, אלא נשאר מחובר הכל בפסוק אחד, וכמ"ש מהרש"א ז"ל:

ברם, במדרש רבא פרשת נשא בקרבן של שבט ראובן נתבאר שם טעם אחר בזו ההפסקה שיש בפסוק הנז', דהכי איתא התם שעיר עזים אחד לחטאת לכפר על מעשה בלהה ולזבח השלמים בקר שנים, לפי שהיה חסר מלהמנות עם אחיו משום מעשה בלהה, שכן כתיב וילך ראובן וישכב עם בלהה פלגש אביו, וישמע ישראל והפסיק הענין שהניח שם פרשה, לומר שנתרחק, ולכך אותה פרשה פתוחה, לומר אע"פ שנתרחק ידיו של הקב"ה פתוחות לקבל שבים, ובשביל שביקש שני מעשים טובים הצלת יוסף והתשובה, נעשה שלם עמהם שנכנס במניינם, הה"ד אחריו ויהיו בני יעקב שנים עשר עכ"ל, הרי לך טעם אחר בענין הפסקת הפרשה באמצע הכתוב:

ואנא עבדא נתבאר אצלי בס"ד טעם נכון להפסקה הנז' שהפסיק הענין בפרשה אחרת, היינו להורות כי עון ראובן לא היה אלא רק ענין הפסקה, שהפסיק מעשה התשמיש והשכיבה של יעקב אע"ה, שהיה רוצה אותה הלילה לשכב עם בלהה להוליד ממנה תאומים, שבזה יהיו בני יעקב ארבעה עשר, וכמ"ש רבינו ז"ל בספר הלקוטים אשר אעתיק לקמן, והוא ע"י הליכתו וביאתו שם בלבל הדבר, ופסק ענין תשמיש של יעקב שלא הוליד עוד, וממילא נשארו בני יעקב שנים עשר דוקא ולא יותר, ולכן עשה הפסקה זו לפרשה אחרת קידם ויהיו בני יעקב שנים עשר, לומר כי עון של וישכב הנאמר בראובן אינו כפשוטו ששכב ממש ח"ו, אלא הוא ענין הפסקה שעשה במשכב אביו, ולכן נשאר הפסוק כולו מחובר יחד, שאם יפסיק גם הפסוק לא היה ניכר ונרגש ממנו דבר זה, אמנם על ידי שנשאר הכל פסוק אחד והפסיקו באמצע לפרשה אחרת, נרגש אז הדבר הזה אשר למדנו מחמת השינוי ההוא, ודוק היטב:

וכבר נודע מ"ש הגאון חיד"א ז"ל, מששמע כי מור"ם ז"ל בעל המפה פירש שיעקב אע"ה היה רוצה לשכב עם בלהה פלגשו, ונתקנא ראובן בשביל אמו, והיה הולך ובא אצל חדר המטות, ואסור לשמש בעוד שיש בני אדם שומעין, ולכן כאשר שמע יעקב אע"ה שהיה ראובן הולך ובא נמנע וחדל מן התשמיש, ופירוש הכתוב כך וילך ראובן שהיה הולך ומטייל, בזמן וישכב את בלהה פלגש, ומי הוא זה השוכב, היה אביו, וישמע ישראל שהיה הולך ראובן ולא שמש, ולכן ויהיו בני יעקב שנים עשר , ובא ראובן בחלום אצל מור"ם והחזיק לו טובה עכ"ד. ובספר הלקוטים הנדפס בירושלים כתוב דע כי בשעה שבלבל ראובן יצועי אביו ומנע משכבה של בלהה, הנה כבר נזדמנו לה לבלהה מלמעלה נשמותיהם של שני תאומים, ונתלבשו באוצר ידוע ששמו גוף שהוא קרוב לאויר עוה"ז, והנה להחזירם אי אפשר, מה עשו ב"ד של מעלה הורידו שני נשמות הללו למצרים לאשת יוסף, והם מנשה ואפרים שאמר יוסף עליהם בני הם אשר נתן לי אלקים בזה , בגי' י"ד , רמז שהם המשלימים אותו המספר המכוון כנגד ד' אותיות השם הגדול ומלואו, וכן כתיב במעשה ראובן וישמע ישראל, שהבין שלא כיון ראובן לחטוא ומאתר עלאה יצא הדבר ויהיו בני יעקב שנים עשר ולא יותר עכ"ל. כ"כ בפרשת וישלח וכתוב ע"כ העתקתי מכ"י הרב זלה"ה (יתכן שהוא רבינו מהרח"ו ז"ל) והנה בדברים אלו מובן הענין יותר היטב, ואין פנאי להאריך יותר בזה:

ועל שאלה הב' מה טעם וא"ו דשלום קטיעא, הנה עיקר הטעם בזה הוא מ"ש רז"ל שבא לרמוז כאן הפסוק דין אחד, והוא כדאיתא בגמרא דקדושין דף ס"ה ע"ב בעל מום דעבודתו פסולה מנ"ל, א"ר יהודה אמר שמואל אמר קרא לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום כשהוא שלם, ולא חסר, והא שלום כתיב, א"ר נחמן וא"ו דשלום קטיעא, ר"ל וא"ו זו חתוכה באלכסון, עד שיהיה חציה יו"ד ממש, ומי שיעלים עיניו מחציה התחתון יהיה נגד עיניו שלים ביו"ד, שהוא תרגומו של תמים, ובזה נרמז היטב שעבודת בעל מום פסולה, כי הפך בעל מום הוא תמים כתרגומו שלים, וכמפורש כל זה בספר אור תורה, וכן פירש במהרש"א שם:

ברם עוד רבו הטעמים בוא"ו דשלום קטיעא בדרך רמז ודרך דרש, ואין להעתיק כאן רמזים ודרושים, ורק אכתוב מה שפרשתי בס"ד בזה טעם אמיתי ונכון ע"ד הסוד, דידוע מכתבי רבינו האר"י זלה"ה, שפנחס הוא יסוד דמלכות, וידוע כי ספירת המלכות היא עשירית שהוא מספר יו"ד, וידוע כי וא"ו רומז ליסוד בכל מקום, ולכן וא"ו דשלום קטיעא כדי שיהיה נראה בו צורת. יו"ד בפ"ע וצורת ו' בפ"ע, לרמוז בזה שהיא בחינת יסוד של המלכות שהיא עשירית שרמוזה באות יו"ד, ודו"ק היטב:

וע"ד השאלה השלישית באותיות גדולות, אם צריכים להיות כך כל אחד במקומו, תשובה, ודאי צריכין להיות כך, ולאו דוקא אותיות הגדולות יש בהם צורך במקומם, אלא גם אותיות קטנות כמו אל"ף של ויקרא שהיא זעירא, וכן אות ב' של בהבראם, ומם של מוקדה וקו"ף של קצתי וכיוצא בזה, ג"כ יש בהם טעם וצורך במקומותם, וידוע מ"ש בזוה"ק ובכתבי רבינו האר"י זלה"ה, כי שלשה בחינות יש באותיות, והוא כי אותיות גדולות הם סוד הבריאה, והם סוד בינה, וסוד נשמה, ואותיות בנוניות ה"ס יצירה, וסוד תפארת ורוח, ואותיות קטנות ה"ס עשיה וסוד נפש, ולכן לא על חנם נקבעו בתורה במקומות ידועים, ויש בהם אותיות שנתפרש טעמם בדברי רבינו האר"י זלה"ה, כמו אות עי"ן רבתי דשמע, ואות דל"ת רבתי דאחד כנז' בשער הכונות בדרוש ק"ש, וכן כיוצא בזה, וע"ד הפשט יש טעם לכולם בדרכים שונים בספרי המפרשים ז"ל, ודע דאע"פ שיש טעם מספיק בכך, עכ"ז אינו מעכב זה בדיעבד, וכמ"ש הרמב"ם בפ"ז מהלכות. ס"ת, דאינו אלא למצוה מן המובחר, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.