קרבן העדה/שבת/ו/ג

קרבן העדה שבת ו ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' בכוליאר. תכשיט שקושרת בו מפתח חלוקה וי"מ מידי דמקיף לרישיה:

בכובלת. קשר שקשר בו סם ששמו פילון וריחו ערב ובלע"ז בלסמ"ו ואשה שריחה רע טוענת עליה:

פלייטון. משחא דאפרסמא:

חייבת חטאת. דקסבר לאו תכשיט נינהו:

גמ' במחט. שבבגדיו:

בדוגמא שבאזנו. מעט צמר צבוע אדום ומעט שחור וכן כל מיני צבעם שמראה בהם דוגמא לאחר כזה תרצו או כזה וכל השנויין כאן אינו אלא שנותנין בני אומנות עליהם בצאת' לשוק כדי שיכירו מאיזה אומנות הם וישכרום למלאכה:

אומן. המוציא דרך אומנתו שהוא רגיל לצאת לפרקים כן בחול חייב:

דתנינן תמן. היינו מתני' ואגב שיטפא דלישנא דפ"ק שונה לשון תמן:

והכא. הוא פוטר חייט במחטו:

ר' מנא אמר. להך שינוייא בסתמא ולא אמרו משמיה דרבי יוחנן אבל ר' אבון אמרו בשם ר' יוחנן:

תמן. מחט הנקיבה דרך הוצאה בכך בכל הנשים הלכך חייבת:

ברם הכא. אבל כאן טפילים הקטנים בני החייטין א"נ כל שאינן חייטין גמורין יוצאים במחט אבל שאר החייטין אין יוצאין בהן לכך פטורין:

דתנינן תמן. בסיפא דמתני' הא במחט הנקובה. מודים חכמים לר"מ דחייבת:

ודא היא. ואלו הכא אומרים חכמים דאומן דרך אומנתו חייב אבל שאר כל אדם לא:

תיפתר. תפרש למתני' באשה המגדלת שער במחט והוה כאומן דרך אומנתו:

ופריך דרבי נחמיה היא. מתניתין ולא כרבנן דקתני ולא בטבעת שיש עליה חותם משמע דלאו תכשיט הוא:

דתנינן תמן. בפרק י"ג דכלים:

של אלמוג. הוא קור"ל והוא צומח בקרקעית הים ובעת יציאתו מן הים הוא רך מאוד ואז חוקקין בו מה שירצו ואח"כ האויר מקפיא אותו וישימהו דומה לאבן:

טמאה. דטבעת עיקר והוה ליה פשוטי כלי מתכות:

טהורה. דה"ל פשוטי כלי עץ:

רבי נחמיה מחליף. דסובר דעיקר טבעת אדעתא דחותם הוא והכל הולך אחר החותם:

הלך אחר שליבותיו. והן החווקין שבאמצע הסולם שאילולי שליבותיו אותן שני עצים שבצידי הסולם לבדם מה טומאה מקבלים פשוטי כלי עץ נינהו אלא מי גרס להיות כלי לקבל טומאה השליבות לפיכך הלך אחר שליבותיו ל"א בסולם הלך אחר שליבותיו אם הם ממתכות מקבל הסולם טומאה דאינון משוי ליה כלי ופשוטי כלי מתכות מקבלין טומאה:

בקולב. הוא כמין עמוד רחב מלמטה ודק מלמעלה ומיטלטל והחנוני מעמידו לפני חלון חנותו ומסמרים תחובין בו ותולין בהם אבנטים ורצועות למכור וי"מ ממיני תכשיט הוא להשמיע קול כדורך גת ומחזקן במסמרי' ומשמיעין קול:

ונעול אחר סמנייריו. המנעול שסוגרין בו הולכין אחר הקצוות שבו סותמין את הנקבים ויותר נ"ל לגרוס ובעול אחר סמנייריו וה"פ העול שלהם לא היה פגום כשלנו אלא חלוק ונוקבים בו שני נקבים וביניהם כעובי עורף השור ותוחבין בהן שתי יתידות והם סמנייריו ואם הם של מתכות טמאים:

תיפתר. תפרש דמתני' אתיא כדברי הכל ואיירי בשהוציאה האשה לחתום דאז ודאי חייבת בשיש עליה חותם:

היתה עשויה לכך ולכך. לתכשיט ולחתום בה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >

מעבר לתחילת הדף