קרבן העדה/מגילה/ב/ב
| < הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מתני' סירוגין. מפרש בגמרא:
היה כותבה. או דורשה ומתוך כך קראה אם כיון לבו יצא:
בסם ובסיקרא. מיני צבעים הם:
קומוס. מין שרף:
קנקנתום. וידריאולי וי"מ ארפמינ"ט:
נייר. עשוי מעשבים ע"י דבק וכותבים עליו:
דפתרא. עור שלא נשלם תיקונו דמליח וקמיח ולא עפיץ:
על הספר. על הקלף:
גמ' קיטועין. קורא מעט ושוהה מעט וחוזר וקורא מעט ושוהה עד שקורא כולה:
חד פרא חד. קורא פסוק א' ומניח השני וחוזר וקורא הג' ואח"כ קורא השני:
סירוגים וחלוגלוגות ומי גדול בחכמה או בשנים. הני תלת מילין לא ידעו החבירים והן התלמידים:
אמרין. אמרו נעלה ונשאל בבית רבינו הקדוש:
סלקין. עלו לשאול ולומר לר' יצאה שפחתו של בית ר' ואמרה להתלמידים שאל יעכבו בכיבודם זה לזה מי הוא שיכנוס תחלה אלא יכנסו לשנים כלומר מי שהוא גדול בשנים יכנוס תחלה:
אמרון וכו'. כלומר לפי שמתחלה אמרו זה לזה יכנס פלוני תחלה וזה אמר יכנס פלוני תחלה ונתעכבו בפתח לכך אמרה השפחה שיכנסו לשנים:
שרון. התחילו ליכנוס לפרקים ולא נכנסו כולן זה אחר זה:
חד רבי. נער אחד היה נושא פרחינין והוא מין ירק:
ואייתת אלבינה. היא המכבדת שמכבדין בהן את הבית ומפני שלא ידעו החכמים מהו מטאטא דכתיב וטאטיתיה במטאטי השמד ושמעו אמתיה דבי ר' שהיא המכבדת לכך הביאו לכאן:
הפסיק בה כדי לגמור וכו'. אמתני' דפ"ב דברכות קאי דתנן ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב וקא"ר מנא דאם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש:
הלכה כר' מנא וכו' הפסיק בה. כדי לגמור את כולה חוזר לראש:
אף בתקיעות כן. מספקא להו אם גם בתקיעות הדין כן דאם שהה כדי לגמור את כולן חוזר לראש:
סלקון לבית רב. ושמעו רב הונא שאמר בשם רב דאפי' שהה יצא:
עד דאנא תמן. כשהייתי בבבל הוה מיבעיא לי אם גם בתקיעות כן וכשהעליתי לא"י שמעתי בשם ר"י דאפילו שהה כל היום יצא:
והוא ששמען על הסדר. תקיעה ותרועה ותקיעה אבל אם שמע תרועה ואח"כ שתי תקיעות לא יצא. היה זה צריך לפשוטה ראשונה. שלפני תשר"ת וזה צריך לתקיעה אחרונה שבתשר"ת כגון שכבר שמע תש"ר מיבעיא ליה אם יכולים שניהם לצאת בתקיעה זו או דלמא כיון דבעינן גם כוונת המשמיע והוא לא כיון אלא לתקיעה אחת משניהם אינו מוציאן ואף אם היתה כוונתו על שניהם כיון דכוונתו סותרת זו את זו אין כוונתו כוונה ושניהם אין יוצאין בו:
הכי גרסינן בעי קריאת שמע וברכותיה וכו' וכן הוא בברכות. וה"פ הא דאמרינן בקריאת שמע דבעינן הפסק כדי לגמור כולה מי משערינן בכדי לגמור קריאת שמע וברכותיה כיון דשייכי להדדי או דלמא בקריאת שמע בהפסק קריאת שמע לחוד ובברכות כדי הפסק ברכות לחוד חוזר לראש:
הפסיק שלישה וכו'. ותו קמיבעיא אם הפסיק כדי. שליש קריאתו וחזר והפסיק עוד שני פעמים כל פעם כדי שליש קריאה מי מצטרפין השהיות או לא מצטרפין:
ובקורא משערים וכו'. ותו קמיבעיא ליה מי משערינן ההפסק כדי שיעור הקורא אם הוא מאריך בקריאתו אף ההפסק כשיעור הזה וכן אם הוא ממהר בקריאתו אף ההפסק כן או דלמא בכדי קריאת כל אדם בינוני משערינן:
לא מסתברא בקורא. אלא בכל אדם משערינן:
ואינמנם. בשעת קריאת המגילה:
חזור לך דלא כוונית. נראה דאק"ש קאי:
הדא אמרה. זאת אומרת שפורים מותר בעשיית מלאכה דאל"כ איך הוא כותב המגילה בפורים:
ומשני נאמר בי"ד בכפרים. כגון שחל ט"ו בשבת והן קורין בע"ש בי"ד ומותרין בעשיית מלאכה דאין איסור עשיית מלאכה אלא ביומו י"ד לעיירות וט"ו לכרכים:
ובלבד שלא יפליג. בדרשתו לעניני' אחרים שלא בענין המגילה:
אין מדקדקין בטעיותיה. בדבר שהעניין אינו משתנה כדמסיק בסמוך:
ולא חזר חד מינהון. אף על גב דאחד מהן ודאי לא קרא כהוגן ש"מ כל שאין הענין משתנה אין מחזירין:
כולה יהודים בחד יו"ד. אף במקום שנכתב בשני יודי"ן כמו והיהודים אשר בשושן נקהלו:
כתוב א' אומר. על המגילה:
ספר. ונכתב בספר דמשמע שדינה כספר תורה:
איגרת. לקיים את איגרת הפורים הזאת:
קל שהקילו בתפירתה. לענין זה נקראת איגרת שאין צריכה שתהא תפורה כולה מלמטה למעלה אלא כיון שתפר בה שנים ושלשה תפירות יצא:
תכים. אריגות וחבירו בשלהי ב"ק מאי אריג תיכי:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
