שיירי קרבן/מגילה/ב/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
עמודי ירושלים


שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png מגילה TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

היה כותבה דורשה. כתב הכל בו בהלכות פורים ומנדין כל העובר ועושה מלאכה בפורים והירושלמי מוכיח שמותר בעשיית מלאכה מדאמר היה כותבה דורשה וזה נוכל לדחות שזה אפשר שר"ל בשעת הדחק שלא היה להם מגילה אחרת לקרות עד שיכתבנה וא"ת והרי יש לו זאת שמעתיק ממנה נוכל לומר שהיתה שאולה ממי שהוא רוצה להשיבה אליו ואינו מניחה להם לזכות ע"כ ולא ידעתי מהו הלחץ הגדול הזה דהא אסיקנ' דאיירי בכרכים וכמו שפי' בקונ' וכ"כ הר"ן א"כ בלא"ה אין ראיה מכאן:

ר"י בעי היה זה צריך לפשוטה וכו'. כן הגירסא גם בפ"ב דברכות משמע מדלא איפשיטא אזלינן לחומרא ובש"ע סי' תקפ"ח פסק דמוציא שניהן ויש לתמוה מנ"ל הא וראיתי בר"ן פ"ה דר"ה דל"ג ר"י בעי אלא והוא ששמען על הסדר היה זה צריך וכו' וצ"ע:

לא מסתברא דבקורא משערינן. כתב הרשב"א ריש פ"ב דברכות בירושלמי מסיק דבקרא משערינן ונראה דגרס א"ר מנא מסתברא בקורא משערינן וכן הגירסא בש"ס פ"ב דברכות אלא שיש לתמוה שהרשב"א מעתיק שם לשון הירושלמי וגורס א"ר מנא לא מסתברא דבקורא משערינן ע"כ נראה שהוא מפרש א"ר מנא לא מסתברא בענין אחר אלא דבקורא משערינן ומצינו כיוצא בזה בש"ס דילן:

מנשה הוה יתיב וכו' א"ל חזור לך וכו'. כתב המרדכי ואיכא למימר דלא פליג אמתני' דאם קראה מתנמנם מאחר שהוציאה מפיו יצא אבל אם שמעה מתנמנם לא יצא וכ"פ בש"ע סי' תר"ף ולפמ"ש בקונטרס דאק"ש קאי לק"מ וא"ת מ"ש הא במגילה נמי בעינן שיכוין לבו כדתנן במתני' י"ל דק"ש קבלת עול מלכות שמים בעינן שיהא ער ממש שיכוין בכל לבו:

ולא חזר חד מנהון. כתב הב"י סי' תר"ץ ואיכא למידק דהל"ל ולא אהדר מ"ד יהודיים דההוא הוא דטעי אבל ההוא דאמר יהודים דשפיר קאמר לא ה"ל למהדריה וי"ל דלא נחית תלמודא השתא לאשמועינן הי מנייהו דשפיר קאמר אלא לאשמועינן דלא אהדר למאן דטעי ומש"ה קאמר ולא הדר חד מנייהו דאיכא פלוגתא אי קרינן יהודים או יהודיים והאי דקאמר האי עובדא לא ידע היכי הוה קושטא דמילתא ומיהו רב ודאי הוה ידע ומדלא אהדר חד מינייהו אלמא אין מדקדקין בטעיותיה ע"כ ול"נ דלק"מ דודאי איכא במגילה דוכתא דכתיב יהודים ודוכתא דכתיב יהודיים וחד הוה קרי בכולה מגילה יהודים וחד הוה קרי כולה יהודיים ואפ"ה לא הדר חד מינהון אע"ג דשניהם לא קראו כהוגן וזה נראה עיקר:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף