פתחי תשובה/יורה דעה/שצג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול מתנדבי האוצר)
 
(הוספת קישורים פנימיים)
שורה 4: שורה 4:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}


{{עוגןמ|א}} '''ולא לבית הקברות. ''' [עבה"ט מ"ש אבל אם מת לו כו' וכן פסק בתשו' ח"ס סי' שכ"ה דבמתו מחויב לעסוק בלויתו וכן מפורש במרדכי מ"ק סי' תתקכ"א ע"ש]:
{{עוגןמ|א}} '''ולא לבית הקברות.''' [עבה"ט מ"ש אבל אם מת לו כו' וכן פסק בתשו' ח"ס סי' שכ"ה דבמתו מחויב לעסוק בלויתו וכן מפורש במרדכי מ"ק סי' תתקכ"א ע"ש]:


{{עוגןמ|ב}} '''לבהכ"נ. ''' בס' חכמת אדם בקונטרס מצבת משה סי' ח' כתב דזה עפמ"ש בסימן שע"ו שמצוה להתפלל בבית האבל וא"כ יש שם עשרה אבל במקום דאי אפשר לכנוף עשרה ויתבטל ע"ז מקדיש וקדושה וברכו מותר לילך אך במג"א סי' תרצ"ו סק"ח וי' משמע דמתפלל ביחידי כו' ולכן אם יש מנין נגד ביתו באותו חצר לכ"ע מותר עכ"ד ע"ש:
{{עוגןמ|ב}} '''לבהכ"נ.''' בס' חכמת אדם בקונטרס מצבת משה סי' ח' כתב דזה עפמ"ש בסימן שע"ו שמצוה להתפלל בבית האבל וא"כ יש שם עשרה אבל במקום דאי אפשר לכנוף עשרה ויתבטל ע"ז מקדיש וקדושה וברכו מותר לילך אך במג"א [[מגן אברהם/אורח חיים/#|סי' תרצ"ו סק"ח וי' משמע דמתפלל ביחידי כו' ולכן אם יש מנין נגד ביתו באותו חצר לכ"ע מותר עכ"ד ע"ש:


{{עוגןמ|ג}} '''בעל ברית. ''' עי' בתשובת שמש צדקה חי"ד סי' ח' וסי' ט' מ"ש בזה:
{{עוגןמ|ג}} '''בעל ברית.''' עי' בתשובת שמש צדקה חי"ד סי' ח' וסי' ט' מ"ש בזה:


{{עוגןמ|ד}} '''ולגלח לצורך המילה. ''' עי' באר הגולה ועי' בתשו' אא"ז פנים מאירות ח"ג סי' נ"ז שכתב ג"כ דהרמ"א קאי על צפרניו וביאר דר"ל שמותר ליטלם אפילו במספרים דכתבו הפוסקים בגנוסטרא אסור פי' במספרים קמ"ל דלצורך מצוה שרי אפילו במספרים וע"ש עוד:
{{עוגןמ|ד}} '''ולגלח לצורך המילה.''' עי' באר הגולה ועי' בתשו' אא"ז פנים מאירות ח"ג סי' נ"ז שכתב ג"כ דהרמ"א קאי על צפרניו וביאר דר"ל שמותר ליטלם אפילו במספרים דכתבו הפוסקים בגנוסטרא אסור פי' במספרים קמ"ל דלצורך מצוה שרי אפילו במספרים וע"ש עוד:


{{עוגןמ|ה}} '''יפה הם עושים. ''' עי' בזה בתשובת הרדב"ז ח"ב סי' תרס"ב:
{{עוגןמ|ה}} '''יפה הם עושים.''' עי' בזה בתשובת הרדב"ז ח"ב סי' תרס"ב:


{{עוגןמ|ו}} '''בשבת. ''' עי' בתשובת נחלת שבעה ח"ב סי' י"ז מ"ש לענין יולדת. ולפי מ"ש הש"ך כאן דאבילות הנוהג כל ל' נוהג אפילו בשבת דינו אינו אמת. שוב ראיתי בתשו' אא"ז פמ"א ח"ב סי' קכ"ג שפסק ג"כ הכי דאינה צריכה לשנות מקומה וכתב דאף לפי מ"ש הש"ך מטעם כל האבילות הנוהג כל ל' נוהג אף בשבת א"כ אין לחלק אך כיון דשינוי מקום גופה בשבת יש בו מחלוקת והדעת מכרעת ע"פ הדין שלא ישנה מקומו בשבת במילי דרבנן אזלינן לקולא עכ"ד:
{{עוגןמ|ו}} '''בשבת.''' עי' בתשובת נחלת שבעה ח"ב סי' י"ז מ"ש לענין יולדת. ולפי מ"ש הש"ך כאן דאבילות הנוהג כל ל' נוהג אפילו בשבת דינו אינו אמת. שוב ראיתי בתשו' אא"ז פמ"א ח"ב סי' קכ"ג שפסק ג"כ הכי דאינה צריכה לשנות מקומה וכתב דאף לפי מ"ש הש"ך מטעם כל האבילות הנוהג כל ל' נוהג אף בשבת א"כ אין לחלק אך כיון דשינוי מקום גופה בשבת יש בו מחלוקת והדעת מכרעת ע"פ הדין שלא ישנה מקומו בשבת במילי דרבנן אזלינן לקולא עכ"ד:


{{עוגןמ|ז}} '''ישנה מקומו. ''' עבה"ט של הרב מהרי"ט ז"ל שכתב בשם תשו' מהר"ם לובלין סי' ק"ז דאם מת לו מת ברגל אינו משנה מקומו ע"ש וכ"כ בתשובת אא"ז פנים מאירות ח"ב סי' קנ"ג. וכתב עוד הבה"ט שם בשם שבו"י ח"ב סי' צ"ט באחד שמתה לו אחותו ונהג שבעה ובתוך שבעה בא אביו מן הדרך שלא ידע עדיין ממיתת בתו מותר לבנו לצאת לקראתו תוך שבעה כדי שלא ירגיש אביו במיתת בתו עכ"ד ועי' בשבו"י שם דמשמע מדבריו דדוקא אם בא אביו רשאי משום כבוד אביו אבל אם בא אחיו אסור. וכתב עוד שם דפשוט שהאבל רשאי לילך תוך שבעה אל השררה בשביל הצלת ממון ע"ש. וכתב בס' חמודי דניאל כ"י נראה כשאבל משנה מקומו צריך להרחיק ד' אמות שבלא זה כחד מקום חשיב ע"כ וכ"כ המג"א בסי' צ' ס"ק ל"ד לענין קובע מקום לתפלתו דבתוך ד' אמות חשיב מקום א' ע"ש:
{{עוגןמ|ז}} '''ישנה מקומו.''' עבה"ט של הרב מהרי"ט ז"ל שכתב בשם תשו' מהר"ם לובלין סי' ק"ז דאם מת לו מת ברגל אינו משנה מקומו ע"ש וכ"כ בתשובת אא"ז פנים מאירות ח"ב סי' קנ"ג. וכתב עוד הבה"ט שם בשם שבות יעקב ח"ב סי' צ"ט באחד שמתה לו אחותו ונהג שבעה ובתוך שבעה בא אביו מן הדרך שלא ידע עדיין ממיתת בתו מותר לבנו לצאת לקראתו תוך שבעה כדי שלא ירגיש אביו במיתת בתו עכ"ד ועי' בשבו"י שם דמשמע מדבריו דדוקא אם בא אביו רשאי משום כבוד אביו אבל אם בא אחיו אסור. וכתב עוד שם דפשוט שהאבל רשאי לילך תוך שבעה אל השררה בשביל הצלת ממון ע"ש. וכתב בס' חמודי דניאל כ"י נראה כשאבל משנה מקומו צריך להרחיק ד' אמות שבלא זה כחד מקום חשיב ע"כ וכ"כ המג"א ב[[מגן אברהם/אורח חיים/#|סי' צ' ס"ק ל"ד]] לענין קובע מקום לתפלתו דבתוך ד' אמות חשיב מקום א' ע"ש:





גרסה מ־03:04, 23 בינואר 2019

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


פתחי תשובהTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png שצג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א


חכמת אדם


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


(א) ולא לבית הקברות. [עבה"ט מ"ש אבל אם מת לו כו' וכן פסק בתשו' ח"ס סי' שכ"ה דבמתו מחויב לעסוק בלויתו וכן מפורש במרדכי מ"ק סי' תתקכ"א ע"ש]:

(ב) לבהכ"נ. בס' חכמת אדם בקונטרס מצבת משה סי' ח' כתב דזה עפמ"ש בסימן שע"ו שמצוה להתפלל בבית האבל וא"כ יש שם עשרה אבל במקום דאי אפשר לכנוף עשרה ויתבטל ע"ז מקדיש וקדושה וברכו מותר לילך אך במג"א [[מגן אברהם/אורח חיים/#|סי' תרצ"ו סק"ח וי' משמע דמתפלל ביחידי כו' ולכן אם יש מנין נגד ביתו באותו חצר לכ"ע מותר עכ"ד ע"ש:

(ג) בעל ברית. עי' בתשובת שמש צדקה חי"ד סי' ח' וסי' ט' מ"ש בזה:

(ד) ולגלח לצורך המילה. עי' באר הגולה ועי' בתשו' אא"ז פנים מאירות ח"ג סי' נ"ז שכתב ג"כ דהרמ"א קאי על צפרניו וביאר דר"ל שמותר ליטלם אפילו במספרים דכתבו הפוסקים בגנוסטרא אסור פי' במספרים קמ"ל דלצורך מצוה שרי אפילו במספרים וע"ש עוד:

(ה) יפה הם עושים. עי' בזה בתשובת הרדב"ז ח"ב סי' תרס"ב:

(ו) בשבת. עי' בתשובת נחלת שבעה ח"ב סי' י"ז מ"ש לענין יולדת. ולפי מ"ש הש"ך כאן דאבילות הנוהג כל ל' נוהג אפילו בשבת דינו אינו אמת. שוב ראיתי בתשו' אא"ז פמ"א ח"ב סי' קכ"ג שפסק ג"כ הכי דאינה צריכה לשנות מקומה וכתב דאף לפי מ"ש הש"ך מטעם כל האבילות הנוהג כל ל' נוהג אף בשבת א"כ אין לחלק אך כיון דשינוי מקום גופה בשבת יש בו מחלוקת והדעת מכרעת ע"פ הדין שלא ישנה מקומו בשבת במילי דרבנן אזלינן לקולא עכ"ד:

(ז) ישנה מקומו. עבה"ט של הרב מהרי"ט ז"ל שכתב בשם תשו' מהר"ם לובלין סי' ק"ז דאם מת לו מת ברגל אינו משנה מקומו ע"ש וכ"כ בתשובת אא"ז פנים מאירות ח"ב סי' קנ"ג. וכתב עוד הבה"ט שם בשם שבות יעקב ח"ב סי' צ"ט באחד שמתה לו אחותו ונהג שבעה ובתוך שבעה בא אביו מן הדרך שלא ידע עדיין ממיתת בתו מותר לבנו לצאת לקראתו תוך שבעה כדי שלא ירגיש אביו במיתת בתו עכ"ד ועי' בשבו"י שם דמשמע מדבריו דדוקא אם בא אביו רשאי משום כבוד אביו אבל אם בא אחיו אסור. וכתב עוד שם דפשוט שהאבל רשאי לילך תוך שבעה אל השררה בשביל הצלת ממון ע"ש. וכתב בס' חמודי דניאל כ"י נראה כשאבל משנה מקומו צריך להרחיק ד' אמות שבלא זה כחד מקום חשיב ע"כ וכ"כ המג"א בסי' צ' ס"ק ל"ד לענין קובע מקום לתפלתו דבתוך ד' אמות חשיב מקום א' ע"ש:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון