ערך/תשמיש המיטה: הבדלים בין גרסאות בדף
(ערך חדש) |
(אם האיסור מדאו' ומה דין ליל טבילה) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
וכן פסק הטור {{ממ|[[טור/אורח חיים/תקעד|או"ח סימן תקעד]]}} מצוה להרעיב אדם עצמו בשנת רעבון ואסור לשמש בו מטתו ולחשוכי בנים מותר. | וכן פסק הטור {{ממ|[[טור/אורח חיים/תקעד|או"ח סימן תקעד]]}} מצוה להרעיב אדם עצמו בשנת רעבון ואסור לשמש בו מטתו ולחשוכי בנים מותר. | ||
===אם איסור זה מדאורייתא=== | |||
הכלי חמדה {{ממ|[[כלי חמדה/מקץ/א|פ' מקץ אות א]]}} כתב שכנראה איסור זה הוא איסור תורה{{הערה|עי' בבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/תקעד|או"ח סימן תקעד]]}} שלשונו הוא שאין הפסוק אלא אסמכתא בעלמא, אך מאידך גיסא ביאר שם שהילפותא היא מייתור, ומשמע שהוא מדאורייתא ורק אין האיסור נלמד ממעשה דיוסף אלא מייתור הכתוב.}}. | |||
===בליל טבילה== | |||
כתב הבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/תקעד|או"ח סימן תקעד]]}} שאף מי שאינו חשוך בנים וקיים מצוות פו"ר מכל מקום בליל טבילה מותר בתשמיש המיטה אף בשני רעבון, ומקור דבריו בדברי הירושלמי הנזכרים לעיל 'א"ר יוסי ובלבד יום שטבלה'{{הערה|ואף שדברי רבי יוסי מובאים בירושלמי אחר מימרא דרבי יהודה 'תאיבי בנים משמשין מיטותיהן' מכל מקום כתב הבית יוסף שקאי אדלעיל מיניה 'בשעה שאת רואה חסרון בא לעולם עשה אשתך גלמודה' שעל זה קאמר רבי יוסי ובלבד יום שטבלה שאז מותר, דהיינו חוץ מליל טבילה שצריך לשמש אף שהוא שנת רעבון.}}. | |||
{{שולי הגליון | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה מ־14:48, 2 בדצמבר 2018
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
תשמיש המיטה
בשני רעבון
בגמרא בתענית (יא.) אמר ריש לקיש אסור לאדם לשמש מטתו בשני רעבון, שנאמר (בראשית מא נ) 'וליוסף ילד שני בנים בטרם תבא שנת הרעב'. תנא חסוכי בנים משמשין מטותיהן בשני רעבון.
ובירושלמי (תענית פ"א סוף ה"ו) א"ר אבון כתיב (איוב ל ג) 'בחסר ובכפן גלמוד', בשעה שאת רואה חסרון בא לעולם עשה אשתך גלמודה. א"ר לוי כתיב 'וליוסף ילד שני בנים' אימתי 'בטרם תבוא שנת הרעב'. תני בשם ר' יהודה תאיבי בנים משמשין מיטותיהן א"ר יוסי ובלבד יום שטבלה.
וכן פסק הטור (או"ח סימן תקעד) מצוה להרעיב אדם עצמו בשנת רעבון ואסור לשמש בו מטתו ולחשוכי בנים מותר.
אם איסור זה מדאורייתא
הכלי חמדה (פ' מקץ אות א) כתב שכנראה איסור זה הוא איסור תורה[1].
=בליל טבילה
כתב הבית יוסף (או"ח סימן תקעד) שאף מי שאינו חשוך בנים וקיים מצוות פו"ר מכל מקום בליל טבילה מותר בתשמיש המיטה אף בשני רעבון, ומקור דבריו בדברי הירושלמי הנזכרים לעיל 'א"ר יוסי ובלבד יום שטבלה'[2].
{{שולי הגליון
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |
- ↑ עי' בבית יוסף (או"ח סימן תקעד) שלשונו הוא שאין הפסוק אלא אסמכתא בעלמא, אך מאידך גיסא ביאר שם שהילפותא היא מייתור, ומשמע שהוא מדאורייתא ורק אין האיסור נלמד ממעשה דיוסף אלא מייתור הכתוב.
- ↑ ואף שדברי רבי יוסי מובאים בירושלמי אחר מימרא דרבי יהודה 'תאיבי בנים משמשין מיטותיהן' מכל מקום כתב הבית יוסף שקאי אדלעיל מיניה 'בשעה שאת רואה חסרון בא לעולם עשה אשתך גלמודה' שעל זה קאמר רבי יוסי ובלבד יום שטבלה שאז מותר, דהיינו חוץ מליל טבילה שצריך לשמש אף שהוא שנת רעבון.