ערך/תפילה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(תפילה בותיקין או בציבור)
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
==תפילה בציבור==
==תפילה בציבור==
תפילה בציבור אם היא חיוב (מראי מקומות להרחבה):
תפילה בציבור אם היא חיוב (מראי מקומות להרחבה):
* עמק ברכה ברכות ק"ש סי' א'.
* עמק ברכה ברכות ק"ש סי' א - זה לשונו בתו"ד שם: "דבאמת תפלה בצבור אינו כלל חיוב מצוה ככל מצות דרבנן. וראיה לזה מהא דאיתא בברכות ד' ז': א"ל ר"י לר' נחמן מ"ט לא אתי מר לבי כנישתא לצלויי א"ל לא יכילנא א"ל לכנפי למר עשרה וליצלי א"ל טריחא לי מילתא. ואם נימא דהוי חיוב מצוה ככל המצות המחויבות, מה טענה היא זו טריחא לי מילתא, הא חייב אדם להשתדל ולטרוח במצות אפי' אם קשה לו הדבר [ואולי משום בטול תורה]. וע"כ מוכח מזה דתפלה בצבור מצד עצמה אינה מצוה, ולפיכך אין שוב חיוב להתפלל עם הצבור, אלא כיון שאין תפלת היחיד נשמעת בכל עת אלא בצבור, ולפיכך צריך האדם להשתדל להתפלל עם הצבור כדי שתקובל תפלתו. וזהו כל הענין של תפלה בצבור. וכן מבואר הוא בלשון הרמב"ם רפ"ח מתפלה וז"ל: תפלת הצבור נשמעת תמיד ואפי' היו בהן חוטאים אין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים לפיכך צריך אדם לשתף עצמו עם הצבור ולא יתפלל יחיד כל זמן שיכול להתפלל עם הצבור. עכ"ל. ולשונו זה: "ולא יתפלל יחיד כ"ז שיכול להתפלל עם הצבור", מורה להדיא, שאינו חיוב כלל, אלא השתדלות שתקובל תפלתו".
* ר' חיים הלוי סולובייצ'יק, סמיכת גאולה לתפילה ותפילה בציבור. אש תמיד, עמ' תקמב.
* ר' חיים הלוי סולובייצ'יק, סמיכת גאולה לתפילה ותפילה בציבור. אש תמיד, עמ' תקמב.
* ר' שמואל שפירא, תפילה בציבור לפני הנץ החמה. תחומין ח' 403-410.
* ר' שמואל שפירא, תפילה בציבור לפני הנץ החמה. תחומין ח' 403-410.

גרסה מ־20:14, 14 באוקטובר 2020

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png תפילה

תפילה בציבור

תפילה בציבור אם היא חיוב (מראי מקומות להרחבה):

  • עמק ברכה ברכות ק"ש סי' א - זה לשונו בתו"ד שם: "דבאמת תפלה בצבור אינו כלל חיוב מצוה ככל מצות דרבנן. וראיה לזה מהא דאיתא בברכות ד' ז': א"ל ר"י לר' נחמן מ"ט לא אתי מר לבי כנישתא לצלויי א"ל לא יכילנא א"ל לכנפי למר עשרה וליצלי א"ל טריחא לי מילתא. ואם נימא דהוי חיוב מצוה ככל המצות המחויבות, מה טענה היא זו טריחא לי מילתא, הא חייב אדם להשתדל ולטרוח במצות אפי' אם קשה לו הדבר [ואולי משום בטול תורה]. וע"כ מוכח מזה דתפלה בצבור מצד עצמה אינה מצוה, ולפיכך אין שוב חיוב להתפלל עם הצבור, אלא כיון שאין תפלת היחיד נשמעת בכל עת אלא בצבור, ולפיכך צריך האדם להשתדל להתפלל עם הצבור כדי שתקובל תפלתו. וזהו כל הענין של תפלה בצבור. וכן מבואר הוא בלשון הרמב"ם רפ"ח מתפלה וז"ל: תפלת הצבור נשמעת תמיד ואפי' היו בהן חוטאים אין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים לפיכך צריך אדם לשתף עצמו עם הצבור ולא יתפלל יחיד כל זמן שיכול להתפלל עם הצבור. עכ"ל. ולשונו זה: "ולא יתפלל יחיד כ"ז שיכול להתפלל עם הצבור", מורה להדיא, שאינו חיוב כלל, אלא השתדלות שתקובל תפלתו".
  • ר' חיים הלוי סולובייצ'יק, סמיכת גאולה לתפילה ותפילה בציבור. אש תמיד, עמ' תקמב.
  • ר' שמואל שפירא, תפילה בציבור לפני הנץ החמה. תחומין ח' 403-410.
  • עמנואל ורהפטיג, תפילה בציבור. מגל ז' תש"ן 85-89.
  • שמואל דביר, יסוד חיוב תפילה בציבור. עלון שבות 129 עמודים 63-78.
  • ר' משה אהרן שטרן, תפילה בציבור (המשך). עדות טו עמודים עד-פד.
  • ספר המפתח ברמב"ם פרנקל ריש פ"ח מהל' תפילה.

תפילה כותיקין ביחיד או תפילה בציבור שלא כותיקין

דעת הביאור הלכה (סימן נח ס"א ד"ה ומצוה) שהזהירים לקרות כוותיקין מותר להם לקרות ולהתפלל ביחידי אם אין להם מנין. עי"ש שהוכיח דין זה מדברי המשנה בברכות (כב.). ומשמע שרק הרגיל בכך מותר לעשות כן, וכן דעת המנחת יצחק (ח"ג סימן עא). והגרשז"א כתב (הליכות שלמה עמוד סו) שאפילו אם אינו מתפלל בכל יום אך מנהגו להתפלל ותיקין בימים מסויימים כגון בערב ראש חודש, אף לו מותר להתפלל ביחיד כותיקין.

אמנם דעת הגרי"ש אלישיב (קובץ תשובות ח"א סימן טו) שאף אם אינו רגיל בכך מותר, וכן דעת הגר"ח קניבסקי (דעת נוטה ח"א עמוד קצ).

מעבר לתחילת הדף