ערך/תכלת: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
==טעם שאינו נוהג בזמן הזה==
==טעם שאינו נוהג בזמן הזה==
האר"י כתב{{הערה|מובא שם.}} שלא נהג דין תכלת אלא בזמן שבית המקדש קיים.
האר"י כתב{{הערה|מובא בשו"ת ישועות מלכו דלהלן.}} שלא נהג דין תכלת אלא בזמן שבית המקדש קיים.


ויש שכתבו{{הערה|שו"ת ישועות מלכו {{ממ|[[שו"ת ישועות מלכו/אורח חיים/א|או"ח סימן א]]}}.}} שהטעם לכך שבזמן הזה לא נהגו ליתן תכלת בציצית, לפי שיש חשש סכנה בתכלת כמבואר בספרי בפרשת וזאת הברכה{{הערה|פיסקא שנד}}, ומאחר שנפסק להלכה כמאן דאמר שתכלת ולבן אין מעכבין זה את זה, לכן לא סיכנו עצמם בדורות העברו, בשביל לקיים מצוות תכלת וכן הורו לכל ישראל.
ויש שכתבו{{הערה|שו"ת ישועות מלכו {{ממ|[[שו"ת ישועות מלכו/אורח חיים/א|או"ח סימן א]]}}.}} שהטעם לכך שבזמן הזה לא נהגו ליתן תכלת בציצית, לפי שיש חשש סכנה בתכלת כמבואר בספרי בפרשת וזאת הברכה{{הערה|פיסקא שנד}}, ומאחר שנפסק להלכה כמאן דאמר שתכלת ולבן אין מעכבין זה את זה, לכן לא סיכנו עצמם בדורות העברו, בשביל לקיים מצוות תכלת וכן הורו לכל ישראל.

גרסה מ־23:30, 29 באוגוסט 2021

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png תכלת

טעם שאינו נוהג בזמן הזה

האר"י כתב[1] שלא נהג דין תכלת אלא בזמן שבית המקדש קיים.

ויש שכתבו[2] שהטעם לכך שבזמן הזה לא נהגו ליתן תכלת בציצית, לפי שיש חשש סכנה בתכלת כמבואר בספרי בפרשת וזאת הברכה[3], ומאחר שנפסק להלכה כמאן דאמר שתכלת ולבן אין מעכבין זה את זה, לכן לא סיכנו עצמם בדורות העברו, בשביל לקיים מצוות תכלת וכן הורו לכל ישראל. ומאחר שהוחזק אצל ישראל יותר מאלף שנה שנגנז התכלת, אין לנו להחמיר ולחוש ולצבוע חוט מדם דג ידוע.



שולי הגליון


  1. מובא בשו"ת ישועות מלכו דלהלן.
  2. שו"ת ישועות מלכו (או"ח סימן א).
  3. פיסקא שנד
מעבר לתחילת הדף