ערך/שחיטה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מעבר לתחילת הדף
(בדיני שחיטה כשרה בזר) |
(תיקון ממ) |
||
שורה 4: | שורה 4: | ||
== מי ישחוט לכתחילה == | == מי ישחוט לכתחילה == | ||
רש"י בפסחים {{ממ|[[רש"י/פסחים/ז | רש"י בפסחים {{ממ|[[רש"י/פסחים/ז/ב|ז:]]}} כתב שהבעלים נצטוו לשחוט, שנאמר 'וסמך ידו ושחט'. | ||
ובקרבנות ציבור כתב המאירי {{ממ|[[מאירי/יומא/כה/א|יומא כה.]]}} שלכתחילה ישחוט כהן, שהם הצטוו על העבודה. | ובקרבנות ציבור כתב המאירי {{ממ|[[מאירי/יומא/כה/א|יומא כה.]]}} שלכתחילה ישחוט כהן, שהם הצטוו על העבודה. | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} |
גרסה אחרונה מ־00:51, 29 במרץ 2024
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי שחיטה
בזר[עריכה]
שחיטה כשרה בזר 'דשחיטה לאו עבודה היא' (זבחים יד:). רש"י מפרש שהוא משום שהוכשרו כל הפסולים בשחיטה, ותוספות מבארים בשם ר"י דאורליינ"ש שהוא משום ששחיטה שווה בחולין ובקדשים. ובתו"ת (ויקרא יז ג) כתב לפי הר"י שבמדבר שלא הותר להם אלא בשר שלמים, רק הכהנים שחטו, וכן מבואר במדרש רבה (אח"מ פכ"ב ז).
מי ישחוט לכתחילה[עריכה]
רש"י בפסחים (ז:) כתב שהבעלים נצטוו לשחוט, שנאמר 'וסמך ידו ושחט'.
ובקרבנות ציבור כתב המאירי (יומא כה.) שלכתחילה ישחוט כהן, שהם הצטוו על העבודה.
לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
---|---|
| |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |