ערך/לחומרא מקשינן: הבדלים בין גרסאות בדף
(מראה מקום למיזם חדש על ה(מ)דף.) |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
בפמ"ג | בפמ"ג {{ממ|פתיחה כוללת ח"א י}} כתב דהוי ספק, ואם יצטרף ספק נוסף יהיה ס"ס. וצ"ע מתוס' {{ממ|[[תוספות/בבא קמא/ג/א#דומיא|ב"ק ג. ד"ה דומיא]]}}. וע"ע פסחים {{ממ|[[בבלי/פסחים/כד/ב|דף כד:]] ו[[בבלי/פסחים/מג/ב|דף מג:]]}}. וע' רעק"א {{ממ|[[שו"ת רבי עקיבא איגר/ג/יז|ח"ג יז]]}} שהוכיח מהתוס' בב"ק {{ממ|ג.}} ופסחים {{ממ|מג:}} הנ"ל שאינו ספק. וע"ע בשושנת העמקים {{ממ|א ד"ה המקום}}{{הערה|ובהע' על שושנת העמקים כתוב בשם הריטב"א דהוי משום ספק.}} ובתיבת גמא {{ממ|[[תיבת גמא/פרשת תצוה#ב|תצוה ב]]}} שבעל הפמ"ג עצמו הוכיח כן מהתוס' בב"ק ובפסחים הנ"ל, והוכיח עוד מריש יבמות מצרת ערוה שמקשינן לחומרא ופטורה מחליצה. ובקידושין סח. נאמר מקשינן לחומרא גבי ממזר דספיקו לקולא. [ושמא רק בספק במציאות ספיקו לקולא, וצ"ע.] ובאתוון דאורייתא {{ממ|יח}} האריך בזה והביא ראיות לכאן ולכאן. (וע' מצפה איתן ב"ק כו.) וע' תוס' ב"ק עח. ד"ה והא. | ||
וע' ספר כריתות לר"ש מקינון (בית ב יט-כ) שכתב בשם ר"ת דגבי ממון אמרינן לחומרא מקשינן דחומרא הוי להוציא ממון, ויש חולקין. ובהע' שם כתב שהיבין שמועה הסתפק אם החומרא הוי להחזיק וכדעת ס' התרומה או שבממון אין כלל דלחומרא מקשינן. וע"ש שתלה הפלוגתא בנידון הנ"ל אם הוי בתורת ודאי. אמנם לענ"ד אינו מוכרח די"ל דאף דהוי בתורת ודאי ל"ש חומרא בממון דכל חומרא לא הוי קולא לב'. וע"ע שם מה שציין. | וע' ספר כריתות לר"ש מקינון (בית ב יט-כ) שכתב בשם ר"ת דגבי ממון אמרינן לחומרא מקשינן דחומרא הוי להוציא ממון, ויש חולקין. ובהע' שם כתב שהיבין שמועה הסתפק אם החומרא הוי להחזיק וכדעת ס' התרומה או שבממון אין כלל דלחומרא מקשינן. וע"ש שתלה הפלוגתא בנידון הנ"ל אם הוי בתורת ודאי. אמנם לענ"ד אינו מוכרח די"ל דאף דהוי בתורת ודאי ל"ש חומרא בממון דכל חומרא לא הוי קולא לב'. וע"ע שם מה שציין. | ||
גרסה אחרונה מ־15:05, 13 במרץ 2022
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
לחומרא מקשינן
בפמ"ג (פתיחה כוללת ח"א י) כתב דהוי ספק, ואם יצטרף ספק נוסף יהיה ס"ס. וצ"ע מתוס' (ב"ק ג. ד"ה דומיא). וע"ע פסחים (דף כד: ודף מג:). וע' רעק"א (ח"ג יז) שהוכיח מהתוס' בב"ק (ג.) ופסחים (מג:) הנ"ל שאינו ספק. וע"ע בשושנת העמקים (א ד"ה המקום)[1] ובתיבת גמא (תצוה ב) שבעל הפמ"ג עצמו הוכיח כן מהתוס' בב"ק ובפסחים הנ"ל, והוכיח עוד מריש יבמות מצרת ערוה שמקשינן לחומרא ופטורה מחליצה. ובקידושין סח. נאמר מקשינן לחומרא גבי ממזר דספיקו לקולא. [ושמא רק בספק במציאות ספיקו לקולא, וצ"ע.] ובאתוון דאורייתא (יח) האריך בזה והביא ראיות לכאן ולכאן. (וע' מצפה איתן ב"ק כו.) וע' תוס' ב"ק עח. ד"ה והא.
וע' ספר כריתות לר"ש מקינון (בית ב יט-כ) שכתב בשם ר"ת דגבי ממון אמרינן לחומרא מקשינן דחומרא הוי להוציא ממון, ויש חולקין. ובהע' שם כתב שהיבין שמועה הסתפק אם החומרא הוי להחזיק וכדעת ס' התרומה או שבממון אין כלל דלחומרא מקשינן. וע"ש שתלה הפלוגתא בנידון הנ"ל אם הוי בתורת ודאי. אמנם לענ"ד אינו מוכרח די"ל דאף דהוי בתורת ודאי ל"ש חומרא בממון דכל חומרא לא הוי קולא לב'. וע"ע שם מה שציין.
לעיון נוסף[עריכה]
- חדש על ה(מ)דף (יבמות ח).
- ↑ ובהע' על שושנת העמקים כתוב בשם הריטב"א דהוי משום ספק.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |