ערך/גניזה: הבדלים בין גרסאות בדף
(המשך) |
(תיקון) |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
=== שיטת הרמב"ם === | === שיטת הרמב"ם === | ||
לשון הרמב"ם (הלכות ספר תורה, פ"י ה"ד) "תיק שהוכן לספר תורה, והונח בו. וכן המטפחות. והארון והמגדל שמניחין בו ספר תורה, אף על פי שהספר בתוך התיק. וכן הכסא שהוכן להניח עליו ספר תורה, והונח עליו ספר תורה. הכל תשמישי קדושה הן, ואסור לזרקן, אלא כשיבלו או כשישברו נגנזין | לשון הרמב"ם (הלכות ספר תורה, פ"י ה"ד) "תיק שהוכן לספר תורה, והונח בו. וכן המטפחות. והארון והמגדל שמניחין בו ספר תורה, אף על פי שהספר בתוך התיק. וכן הכסא שהוכן להניח עליו ספר תורה, והונח עליו ספר תורה. הכל תשמישי קדושה הן, ואסור לזרקן, אלא כשיבלו או כשישברו נגנזין{{הערה|והמשך הרמב"ם (שם) "אבל הבימות שעומד עליהן שליח ציבור ואוחז הספר, והלוחות שכותבין בהן לתינוק להתלמד, אין בהן קדושה. וכן רמוני כסף וזהב וכיוצא בהן שעושין לספר תורה לנוי, תשמישי קדושה הן, ואסור להוציאן לחול אלא אם כן מכר אותן לקנות בדמיהן ספר תורה או חומש". ויעוי' בהשגות הראב"ד (שם).}}. | ||
וכתב הכסף משנה (שם) מקור כל הדינים, דדינו הראשון של הרמב"ם, דתיק שהוכן לס"ת תשמיש קדושה הוא ואסור לזרקו אלא כשיבלה נגנז, מקורו מהברייתא, דמני תנא "תיק של ספר תורה" בהדי תשמישי קדושה דנגנזין. | וכתב הכסף משנה (שם) מקור כל הדינים, דדינו הראשון של הרמב"ם, דתיק שהוכן לס"ת תשמיש קדושה הוא ואסור לזרקו אלא כשיבלה נגנז, מקורו מהברייתא, דמני תנא "תיק של ספר תורה" בהדי תשמישי קדושה דנגנזין. | ||
גרסה מ־17:07, 14 במאי 2021
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
גניזה
בגמרא (מגילה כ"ו ב'): "תנו רבנן, תשמישי מצוה נזרקין, תשמישי קדושה נגנזין. ואלו הן תשמישי מצוה, סוכה, לולב, שופר, ציצית. ואלו הן תשמישי קדושה, דלוסקמי ספרים תפילין ומזוזות, ותיק של ספר תורה, ונרתיק של תפילין, ורצועותיהן".
בהמשך הגמרא (שם): "אמר רבא, מריש הוה אמינא האי כורסיא תשמיש דתשמיש הוא, ושרי. כיון דחזינא דמותבי עלויה ספר תורה, אמינא תשמיש קדושה הוא, ואסור".
כורסיא
שיטת רש"י
רש"י פירש ד"כורסיא" היינו בימה של ספר תורה, ובהו"א סבר רבא שהבימה נחשבת רק "תשמיש דתשמיש" (ומותר לזורקה, ואין צריך לגונזה), משום שפורסין מפה על הבימה ורק אח"כ נותנין עליה (על המפה) את הספר תורה. ואח"כ כשראה רבא שמניחים ספר תורה על הבימה בלא מפה, חזר בו לומר ד"תשמיש קדושה הוא" ממש, ואסור לזורקה, וצריך לגונזה.
שיטת הרמב"ם
לשון הרמב"ם (הלכות ספר תורה, פ"י ה"ד) "תיק שהוכן לספר תורה, והונח בו. וכן המטפחות. והארון והמגדל שמניחין בו ספר תורה, אף על פי שהספר בתוך התיק. וכן הכסא שהוכן להניח עליו ספר תורה, והונח עליו ספר תורה. הכל תשמישי קדושה הן, ואסור לזרקן, אלא כשיבלו או כשישברו נגנזין[1].
וכתב הכסף משנה (שם) מקור כל הדינים, דדינו הראשון של הרמב"ם, דתיק שהוכן לס"ת תשמיש קדושה הוא ואסור לזרקו אלא כשיבלה נגנז, מקורו מהברייתא, דמני תנא "תיק של ספר תורה" בהדי תשמישי קדושה דנגנזין.
ודינו השני, דמטפחות של ספר תורה תשמיש קדושה חשיבי, מקורו ממימרא דרבא בענין "פריסא" בהמשך הגמרא שם.
ודינו השלישי, דארון ומגדל שמניחין בהן ס"ת וכן כסא שמניחין עליו ס"ת תשמישי קדושה הן, מקורו ממימרא ד"כורסיא". דהרמב"ם מפרשו שההו"א דרבא היא משום שהספר תורה מוכנס בתוך התיק שלו, ורק כשהוא בתוך התיק היו מניחים אותו על ה"כורסיא" (ולפ"ז "כורסיא" אינו כפי' רש"י בימה שמניחים עליה הס"ת בקריאת התורה, אלא כסא שמניחין עליו הס"ת כשהוא גלול ונתון בתיקו). ואח"כ כיון שראה רבא שלפעמים מניחים אותו על הכורסיא בלא התיק אמר דחשיב הכורסיא תשמיש קדושה ממש, ולא תשמיש דתשמיש.
- ↑ והמשך הרמב"ם (שם) "אבל הבימות שעומד עליהן שליח ציבור ואוחז הספר, והלוחות שכותבין בהן לתינוק להתלמד, אין בהן קדושה. וכן רמוני כסף וזהב וכיוצא בהן שעושין לספר תורה לנוי, תשמישי קדושה הן, ואסור להוציאן לחול אלא אם כן מכר אותן לקנות בדמיהן ספר תורה או חומש". ויעוי' בהשגות הראב"ד (שם).
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |