ערך/גניזה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דעת רש"י)
(דעת הרמב"ם)
שורה 7: שורה 7:


רש"י פירש ד"כורסיא" היינו בימה של ספר תורה, ובהו"א סבר רבא שהבימה נחשבת רק "תשמיש דתשמיש" (ומותר לזורקה, ואין צריך לגונזה), משום שפורסין מפה על הבימה ורק אח"כ נותנין עליה (על המפה) את הספר תורה. ואח"כ כשראה רבא שמניחים ספר תורה על הבימה בלא מפה, חזר בו לומר ד"תשמיש קדושה הוא" ממש, ואסור לזורקה, וצריך לגונזה.
רש"י פירש ד"כורסיא" היינו בימה של ספר תורה, ובהו"א סבר רבא שהבימה נחשבת רק "תשמיש דתשמיש" (ומותר לזורקה, ואין צריך לגונזה), משום שפורסין מפה על הבימה ורק אח"כ נותנין עליה (על המפה) את הספר תורה. ואח"כ כשראה רבא שמניחים ספר תורה על הבימה בלא מפה, חזר בו לומר ד"תשמיש קדושה הוא" ממש, ואסור לזורקה, וצריך לגונזה.
אבל לשון הרמב"ם (הלכות ספר תורה, פ"י ה"ד) "תיק שהוכן לספר תורה, והונח בו. וכן המטפחות. והארון והמגדל שמניחין בו ספר תורה, אף על פי שהספר בתוך התיק. וכן הכסא שהוכן להניח עליו ספר תורה, והונח עליו ספר תורה. הכל תשמישי קדושה הן, ואסור לזרקן, אלא כשיבלו או כשישברו נגנזין. אבל הבימות שעומד עליהן שליח ציבור ואוחז הספר, והלוחות שכותבין בהן לתינוק להתלמד, אין בהן קדושה. וכן רמוני כסף וזהב וכיוצא בהן שעושין לספר תורה לנוי, תשמישי קדושה הן, ואסור להוציאן לחול אלא אם כן מכר אותן לקנות בדמיהן ספר תורה או חומש".


{{שולי הגליון}}
{{שולי הגליון}}


{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

גרסה מ־16:23, 14 במאי 2021

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png גניזה

בגמרא (מגילה כ"ו ב'): "תנו רבנן, תשמישי מצוה נזרקין, תשמישי קדושה נגנזין. ואלו הן תשמישי מצוה, סוכה, לולב, שופר, ציצית. ואלו הן תשמישי קדושה, דלוסקמי ספרים תפילין ומזוזות, ותיק של ספר תורה, ונרתיק של תפילין, ורצועותיהן".

כורסיא

בהמשך הגמרא (שם): "אמר רבא, מריש הוה אמינא האי כורסיא תשמיש דתשמיש הוא, ושרי. כיון דחזינא דמותבי עלויה ספר תורה, אמינא תשמיש קדושה הוא, ואסור".

רש"י פירש ד"כורסיא" היינו בימה של ספר תורה, ובהו"א סבר רבא שהבימה נחשבת רק "תשמיש דתשמיש" (ומותר לזורקה, ואין צריך לגונזה), משום שפורסין מפה על הבימה ורק אח"כ נותנין עליה (על המפה) את הספר תורה. ואח"כ כשראה רבא שמניחים ספר תורה על הבימה בלא מפה, חזר בו לומר ד"תשמיש קדושה הוא" ממש, ואסור לזורקה, וצריך לגונזה.

אבל לשון הרמב"ם (הלכות ספר תורה, פ"י ה"ד) "תיק שהוכן לספר תורה, והונח בו. וכן המטפחות. והארון והמגדל שמניחין בו ספר תורה, אף על פי שהספר בתוך התיק. וכן הכסא שהוכן להניח עליו ספר תורה, והונח עליו ספר תורה. הכל תשמישי קדושה הן, ואסור לזרקן, אלא כשיבלו או כשישברו נגנזין. אבל הבימות שעומד עליהן שליח ציבור ואוחז הספר, והלוחות שכותבין בהן לתינוק להתלמד, אין בהן קדושה. וכן רמוני כסף וזהב וכיוצא בהן שעושין לספר תורה לנוי, תשמישי קדושה הן, ואסור להוציאן לחול אלא אם כן מכר אותן לקנות בדמיהן ספר תורה או חומש".



שולי הגליון


מעבר לתחילת הדף