ערך/ביקור חולים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
==חיובו מן התורה או מדרבנן==
==חיובו מן התורה או מדרבנן==
בחיוב ביקור חולים כתב הרמב"ם שהוא מצות עשה של דבריהם {{ממ|[[רמב"ם/אבל/יד#א|הל' אבל פי"ד ה"א]]}}. יש אומרים שרבינו יונה והריטב"א חולקים וסוברים שחיובו מן התורה {{ממ|שדי חמד כללים מערכת ב אות קטז בשם [[חקקי לב/יז|חקקי לב סי' יז]] ד"ה עוד{{הערה|וכתב על זה בשדי חמד שם שלא גילה לנו [בעל חקקי לב] איה מקום דברי הריטב"א ורבינו יונה, ואפשר שכונתו על דברי רבינו יונה בברכות {{ממ|פרק ג אמתניתין דקברו את המת וחזרו וכו'}} שכתב דתנחומי אבלים מדאורייתא דבכלל גמילות חסדים הוי, וגמילות חסדים מן התורה כדאמרינן והודעת להם את הדרך זו גמילות חסדים, ומוכח מדבריו דדרשה דדרשינן בבבא מציעא {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/ל/ב|ל:]]}} והודעת להם את הדרך זו גמילות חסדים, דרשה גמורה מדאורייתא היא, וכיון דדרשינן נמי מהאי קרא ילכו זה ביקור חולים, משמע דלדעתו הני כולהו הוו מדאורייתא, וכן מביא בשדי חמד שם בשם מחזה אברהם בתשובה ריש סי' יד דמוכח מרבינו יונה בפ"ג דברכות דמצות ביקור חולים היא מדאורייתא, ומסתמא כוונתו לדברי רבינו יונה הנ"ל, וכתב עוד דאף דאמרינן בנדרים {{ממ|[[בבלי/נדרים/לט/ב|לט:]]}} רמז לבק"ח מן התורה מנין וכו', לאו למימרא דרמז בעלמא הוא דאיכא אלא לפי שאינו מפורש בתורה קרי ליה רמז, ולא הונח לו לפרש דמ"ש רבינו יונה דהוא מדאורייתא ר"ל שהוא מדרבנן ואסמכוהו אקרא, דזה דוחק.}}}}, ויש אומרים שלא נפלאת לומר שכוונת רבינו יונה שיש {{עע|אסמכתא}} בתורה ומכל מקום אינו אלא מדבריהם {{ממ|שדי חמד שם.}}.
בחיוב ביקור חולים כתב הרמב"ם שהוא מצות עשה של דבריהם {{ממ|[[רמב"ם/אבל/יד#א|הל' אבל פי"ד ה"א]]}}. יש אומרים שרבינו יונה והריטב"א חולקים וסוברים שחיובו מן התורה {{ממ|שדי חמד כללים מערכת ב אות קטז בשם [[חקקי לב/יז|חקקי לב סי' יז]] ד"ה עוד{{הערה|וכתב על זה בשדי חמד שם שלא גילה לנו [בעל חקקי לב] איה מקום דברי הריטב"א ורבינו יונה, ואפשר שכונתו על דברי רבינו יונה בברכות {{ממ|פרק ג אמתניתין דקברו את המת וחזרו וכו'}} שכתב דתנחומי אבלים מדאורייתא דבכלל גמילות חסדים הוי, וגמילות חסדים מן התורה כדאמרינן והודעת להם את הדרך זו גמילות חסדים, ומוכח מדבריו דדרשה דדרשינן בבבא מציעא {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/ל/ב|ל:]]}} והודעת להם את הדרך זו גמילות חסדים, דרשה גמורה מדאורייתא היא, וכיון דדרשינן נמי מהאי קרא ילכו זה ביקור חולים, משמע דלדעתו הני כולהו הוו מדאורייתא, וכן מביא בשדי חמד שם בשם מחזה אברהם בתשובה ריש סי' יד דמוכח מרבינו יונה בפ"ג דברכות דמצות ביקור חולים היא מדאורייתא, ומסתמא כוונתו לדברי רבינו יונה הנ"ל, וכתב עוד דאף דאמרינן בנדרים {{ממ|[[בבלי/נדרים/לט/ב|לט:]]}} רמז לבק"ח מן התורה מנין וכו', לאו למימרא דרמז בעלמא הוא דאיכא אלא לפי שאינו מפורש בתורה קרי ליה רמז, ולא הונח לו לפרש דמ"ש רבינו יונה דהוא מדאורייתא ר"ל שהוא מדרבנן ואסמכוהו אקרא, דזה דוחק.}}}}, ויש אומרים שלא נפלאת לומר שכוונת רבינו יונה שיש {{עע|אסמכתא}} בתורה ומכל מקום אינו אלא מדבריהם {{ממ|שדי חמד שם.}}.
== אם מצוות ביקור חולים היא חלק ממצוות גמ"ח ==
עי' שו"ת ציץ אליעזר חלק ה - רמת רחל סימן ב. ועי' שאילתות שאילתא צ"ג.


{{שולי הגליון}}
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

גרסה מ־10:36, 24 במאי 2021

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png ביקור חולים

חיובו מן התורה או מדרבנן

בחיוב ביקור חולים כתב הרמב"ם שהוא מצות עשה של דבריהם (הל' אבל פי"ד ה"א). יש אומרים שרבינו יונה והריטב"א חולקים וסוברים שחיובו מן התורה (שדי חמד כללים מערכת ב אות קטז בשם חקקי לב סי' יז ד"ה עוד[1]), ויש אומרים שלא נפלאת לומר שכוונת רבינו יונה שיש *אסמכתא בתורה ומכל מקום אינו אלא מדבריהם (שדי חמד שם.).

אם מצוות ביקור חולים היא חלק ממצוות גמ"ח

עי' שו"ת ציץ אליעזר חלק ה - רמת רחל סימן ב. ועי' שאילתות שאילתא צ"ג.



שולי הגליון


  1. וכתב על זה בשדי חמד שם שלא גילה לנו [בעל חקקי לב] איה מקום דברי הריטב"א ורבינו יונה, ואפשר שכונתו על דברי רבינו יונה בברכות (פרק ג אמתניתין דקברו את המת וחזרו וכו') שכתב דתנחומי אבלים מדאורייתא דבכלל גמילות חסדים הוי, וגמילות חסדים מן התורה כדאמרינן והודעת להם את הדרך זו גמילות חסדים, ומוכח מדבריו דדרשה דדרשינן בבבא מציעא (ל:) והודעת להם את הדרך זו גמילות חסדים, דרשה גמורה מדאורייתא היא, וכיון דדרשינן נמי מהאי קרא ילכו זה ביקור חולים, משמע דלדעתו הני כולהו הוו מדאורייתא, וכן מביא בשדי חמד שם בשם מחזה אברהם בתשובה ריש סי' יד דמוכח מרבינו יונה בפ"ג דברכות דמצות ביקור חולים היא מדאורייתא, ומסתמא כוונתו לדברי רבינו יונה הנ"ל, וכתב עוד דאף דאמרינן בנדרים (לט:) רמז לבק"ח מן התורה מנין וכו', לאו למימרא דרמז בעלמא הוא דאיכא אלא לפי שאינו מפורש בתורה קרי ליה רמז, ולא הונח לו לפרש דמ"ש רבינו יונה דהוא מדאורייתא ר"ל שהוא מדרבנן ואסמכוהו אקרא, דזה דוחק.
מעבר לתחילת הדף