עריכת הדף "
ערך/אין אדם משים עצמו רשע
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
לא ניתן היה לבטל את העריכה עקב התנגשות עם עריכות מאוחרות יותר.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} == באיסור דרבנן == אחרונים דנו האם הכלל שאין אדם משים עצמו רשע נאמר רק בנוגע לאיסורי תורה או אף בנוגע לאיסורים מדרבנן, ויש שתלו זאת במחלוקת ראשונים. בארעא דרבנן {{ממ|[[ארעא דרבנן/יז|אות יז]]}} הסתפק בזה והסיק שגם באיסור דרבנן אומרים אין אדם משים עצמו רשע. וכן נקט באורך בשדי חמד {{ממ|מערכת האל"ף אות לג}}. בקהלת יעקב {{ממ|[[קהלת יעקב/יז|אות יז]]}} תלה נדון זה במחלוקת הראשונים שהביא בא"ז {{ממ|כתובות יח}}, שדעת הרמב"ן, הרשב"א והרא"ה בדעת רש"י שאין אומרים כלל זה בעבירה דרבנן. וכן כתב הברכי יוסף {{ממ|[[ברכי יוסף/חושן משפט/לד#לד|חו"מ סימן לד אות לד]]}} שנחלקו בכך ראשונים, שדעת הרמב"ן והרשב"א שאף בעבירה דרבנן אין אדם משים עצמו רשע, ודעת הרא"ה ורש"י אליבא דהרמב"ן במשחק בקוביא שהוא מדרבנן אומרים אין אדם משים עצמו רשע. ובכתב סופר {{ממ|[[כתב סופר/יורה דעה/פא|יו"ד סימן פא]]}} כתב שרוב הראשונים סוברים שאין נאמן לשום עצמו רשע אפילו בדרבנן, ויש שלמדו זכות על רש"י שאף הוא סובר כן ורק במשחק בקוביא שבעצם הדבר אין איסור אפילו מדרבנן ורק פסול עדות מדרבנן הוא, דווקא שם ס"ל דנאמן. גם הבית שלמה {{ממ|[[בית שלמה/יורה דעה/לב|יו"ד סימן לב]] כד:}} פשיטא ליה שגם בדרבנן אאמע"ר ומוכיח כן מדברי הראב"ד. וכן הוכיח בישועות יעקב {{ממ|[[ישועות יעקב/אבן העזר/קסז#ו|אה"ע סימן קסז סק"ו ד"ה ובגוף]]}} שאומרים כן אף בעבירה דרבנן מדברי הראב"ד, ועיין שדי חמד שם שדן בראייתו. ובשו"ת יד יוסף {{ממ|[[יד יוסף/כז|סימן כז]]}} השיג על דעת האומרים שבאיסור דרבנן אין אומרים כלל זה, מדברי הריב"ש {{ממ|[[שו"ת הריב"ש/שצו|סימן שצו]]}} שמוכח מדבריו שאף באיסור דרבנן אין אדם משים עצמו רשע{{הערה|ובשדי חמד שם העיר עליו שנעלמו ממנו דברי הראשונים הנ"ל ולכן הוצרך להוכיח כן מדברי הריב"ש.}}. ובישועות יעקב {{ממ|[[ישועות יעקב/אבן העזר/קסז#ו|שם]]}} כתב שנחלקו בנדון זה האחרונים שו"ת פני משה ומהור"א ששון, האם אומרים כלל זה בעבירה דרבנן. בשו"ת מכתם לדוד {{ממ|[[מכתם לדוד/יורה דעה/לד|יו"ד סימן לד]] צז/סו.}} כתב שבדברי הפוסקים מבואר שאומרים אין אדם משים עצמו רשע אף באיסור דרבנן. וכן האריך בשו"ת ברית אברהם {{ממ|[[ברית אברהם/יג|סימן יג]]}} להוכיח שגם בדרבנן אומרים אין אדם משים עצמו רשע. וכן נראה מדברי הבית שמואל {{ממ|[[בית שמואל/קנב#יג|סימן קנב ס"ק י"ג]]}} שפשוט לו שכלל זה נאמר אף ביאסורים דרבנן. וכן נקט בפשטות בשו"ת זרע אמת {{ממ|[[זרע אמת/ב/קה|ח"ב סימן קה]]}}. ובשו"ת שואל ומשיב {{ממ|[[שואל ומשיב/ב/פג|מהדורא ב' סימן פג ד"ה והנה בשנת תרי"ג]]}} נקט שאף באומר שאינו עושה כפי שראוי לעשות אינו נאמן, והוכיח השדי חמד מדבריו שכ"ש באיסור דרבנן. וכן כתב הקצות החושן {{ממ|[[קצות החושן/לה#סד|סימן לה סק"ד]]}} שכל שאומר שלא עשה כדין אמרינן אין אדם משים עצמו רשע{{הערה|וציין לדבריו גם בשב שמעתתא {{ממ|[[שב שמעתתא/ז/ה|ש"ז פ"ה]]}}.}}. ובתפארת ישראל {{ממ|[[תפארת ישראל - יכין/יבמות/ו#ה|יבמות פ"ו מ"ה אות כב]]}} כתב מסברא שכיון שטעם הכלל שאין אדם משים עצמו רשע הוא משום שאדם קרוב אצל עצמו, אם כן מאי שנא איסור דרבנן מאיסור תורה. אמנם דעת התומים {{ממ|[[תומים/כללי מיגו/קה|כללי מיגו אות קה]]}} שאין אומרים באיסור דרבנן אין אדם משים עצמו רשע. וכן נוטה דעת העמודי אש {{ממ|לג:}} שבדרבנן אין אומרים כלל זה. וכן הסתפק בדין זה הנודע ביהודה {{ממ|מהדורא תניינא סימן קנו}}. === לעיון נוסף === פני משה {{ממ|[[פני משה/ב/קה|ח"ב סימן קה]]}}, זרע אברהם {{ממ|[[זרע אברהם/יורה דעה/יד|יו"ד סימן יד]]}}, ברכי יוסף {{ממ|[[ברכי יוסף/חושן משפט/לד#לד|חו"מ סימן לד אות לד]]}}, פני יהושע {{ממ|כתובות שם}}, יעיר אוזן {{ממ|[[יאיר אוזן/א/נט|מערכת האל"ף אות נט]]}}, מוהרח"א בקונטרס שבסוף ספר אשדות הפסגה {{ממ|ז:.}}. פתחי תשובה {{ממ|[[פתחי תשובה/אבן העזר/ז#טז|אה"ע סימן ז ס"ק ט"ז ד"ה]] ואח"כ ב[[פתחי תשובה/אבן העזר/יג|סימן יג]]}}, פתחי תשובה {{ממ|[[פתחי תשובה/אבן העזר/קסט#כד|אה"ע סימן קסט ס"ק כ"ד ד"ה ועיין עוד]]}}, חשק שלמה {{ממ|[[חשק שלמה/לט#מז|סימן לט אות מז]]}}. חינא וחסדא {{ממ|ח"ב כט::}}, חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/כתובות/יח|כתובות יח]]}}. == האם אומרים אין אדם משים עצמו רמאי == בכנסת הגדולה {{ממ|[[כנסת הגדולה/חושן משפט/לד#סח|חו"מ סימן לד אות סח]]}} כתב בשם מהר"ם מינץ {{ממ|[[שו"ת מהר"ם מינץ/עד|סימן עד]]}} דכשם שאומרים אין אדם משים עצמו רשע כך אומרים אין אדם משים עצמו רמאי. ובשדי חמד {{ממ|מערכת האל"ף, אות לג}} תמה מאי קמ"ל הלא העושה רמאות עובר לכל הפחות על איסור דרבנן ואם כן הרי הוא בכלל משים עצמו רשע{{הערה|ראה לעיל פרק '[[ערך:אין אדם משים עצמו רשע#באיסור דרבנן|באיסור דרבנן]]' ואולי דעת הכנסת הגדולה כדעת הסוברים שאין אומרים אין אדם משים עצמו רשע באיסור דרבנן.}}. ועוד הוכיח מדין האומר עשיתי מצוה שלא מן המובחר {{הערה|ראה פרק '[[ערך:אין אדם משים עצמו רשע#באומר עשיתי מצוה שלא מן המובחר|באומר עשיתי מצוה שלא מן המובחר]]'.}} וא"כ כ"ש בעושה רמאות. וכן כתב בשו"ת נודע ביהודה {{ממ|[[נודע ביהודה/תניינא/אבן העזר/עא|תניינא, אה"ע סימן עא]]}} שרמאי היינו רשע. ==באומר עשיתי מצוה שלא מן המובחר== בשו"ת שואל ומשיב {{ממ|[[שואל ומשיב/ג/סב|ח"ג סימן סב]]}} כתב בשם האו"ז {{ממ|לכתובות דף י"ט}} שגם באופן שאמר שלא עשה מצווה מן המבוחר אינו נאמן מטעם שאאמע"ר. וכ"כ בשואל ומשיב מהדורא ב' {{ממ|[[שואל ומשיב/ב/פג|סימן פג ד"ה והנה בשנת תרי"ג]]}} שהביא לשיטה מקובצת {{ממ|כתובות דף יח}} באומר שלא עשה כמו שראוי לעשות שאומרים בזה אאמעש"ר ולמד מכך דמשים עצמו שאינו רוצה ליטול את ידיו להעלות לדוכן שאינו נאמן. ומשמע מדבריו שכך נוקטים. ==במידת חסידות == בשואל ומשיב {{ממ|[[שואל ומשיב/ב/מח|מהדורא ב' סימן מח ד"ה והנה]]}} כתב שאף בדבר שאינו רק מדת חסידות אינו נאמן על עצמו. ועיין רשב"א {{ממ|כתובות דף יט}} שאף בדבר חסידות אמרינן אין אדם משים עצמו רשע. וע"ע קצות החושן {{ממ|[[קצות החושן/חושן משפט/לה#ד|סימן לה סק"ד]]}}. ובשדי חמד תמה שהרשב"א לא אמר כן אלא בדעת ר"מ והלכה כרבנן ואף לר"מ למסקנא אדחיא לה. בספר עמודי אש {{ממ|דף לג עמוד ב}} כתב שהרבה אחרונים כתבו שאם עושה עצמו שאינו חסיד אינו נאמן, ונתלו בדברי הרמב"ן שהביא האור זרוע לכתובות. ותמה עליהם איך נאמר במילי דחסידותא אאמע"ר הלא אפילו באיסור ממש מדרבנן נסתפקו רבני האחרונים. והרמב"ן לא כתב כן אלא לס"ד בדעת ר"מ. וכן כתב השדי חמד וכנ"ל. ==כשאינו אומר מפורש שחטא== התפארת ישראל {{ממ|[[תפארת ישראל - יכין/יבמות/ו#ה|יבמות פרק ו משנה ה אות כב]]}} כתב שדווקא בהרגתיו או פלוני רבעני שאומר בפירוש שחטא אז אמרינן אין אדם משים עצמו רשע. אבל ארוס שאומר צדקה ממני נאמן משום שאינו אומר בפירוש שבעלה בלא ברכה ובלא טבילה לנידתה. ==כשאומר דרך וידוי ותשובה== בפתחי תשובה {{ממ|[[פתחי תשובה/יורה דעה/א#ו|יו"ד סימן א סק"ו]]}} כתב בשם גבעת שאול שאף כשאומר דרך וידוי אמרינן אאמע"ר. ובשם חות יאיר כתב שבדרך וידוי נאמן. ושכן דעת החתם סופר {{ממ|יו"ד סימן ד}} ושיבת ציון {{ממ|[[שיבת ציון/כג|סימן כג]]}}. וע"ש סקכ"א. ובחתם סופר הביא תשובת החות יאיר הנ"ל. עוד הביא הפתחי תשובה מתוספות {{ממ|[[תוספות/בבא מציעא/ג/ב|ב"מ ג:]]}} שאם אומר דרך תשובה נאמן ולא אמרינן אאמע"ר. וכתב שבתשובת חתם סופר דחה ראיה זו, ששם אינו מקלקל לאחרים אבל במקום שמקלקל לאחרים מי יימר דנאמן משום שאומר דרך תשובה. ובשואל ומשיב {{ממ|[[שואל ומשיב/ג/סב|ח"ג סימן ס"ב]]}} כתב אף הוא לפי דברי תוס' אלו להאמינו במקום שרוצה לעשות תשובה. ובספר עמודי אש {{ממ|[[עמודי אש/ד/יא|סימן ד כלל יא דף לב סוף עג והלאה]]}} האריך בכלל זה. והקשה על הגבעת שאול שהביא הפתחי תשובה מדברי התוס' בבבא מציעא. ובשדי חמד כתב שלפי דברי החת"ס שדחה הראיה לא קשה מידי. עוד הביא העמודי אש משו"ת המהרלנ"ח {{ממ|[[שו"ת מהרלנ"ח/קיז|סימן קיז]]}}{{הערה|בעמודי אש כתב סימן קיב, ובשדי חמד שם כתב שלא מצא שייכות לזה רק בסימן קיז ושם איירי לענין הרג את הנפש שאינו ראוי לישא כפיו.}} במי שנושא את כפיו ואחר כך אומר שאינו כוהן ובכך מעיד על עצמו שעשה איסור בנשיאות כפים כשאינו כהן, שאין אומרים בכהאי גוונא אין אדם משים עצמו רשע כיון שרוצה לעשות תשובה. ובשדי חמד דחה ראיה זו על דרך שנדחית הראיה מהתוס' בב"מ. גם בסדרי טהרה {{ממ|[[סדרי טהרה/קפה|סימן קפה ד"ה הר"ן בכתובות]]}} הביא מדברי התוס' והמהרלנ"ח שאין אומרים אין אדם משים עצמו רשע כשרוצה לעשות תשובה במקום שרוצה שלא תבעל למי שאסורה עליו, משא"כ כשאין בהגדתה תועלת על להבא שאינה נאמנת. וכ"כ השעה"מ {{ממ|[[שער המלך/אישות/ט#טו|אישות פ"ט הט"ו ד"ה וראיתי]]}}. ובעמודי אש כתב דלדינא קיי"ל כסברת התוס' דברוצה לעשות תשובה משים עצמו רשע. אך כתב דמדברי המהרלנ"ח בפס' הסמיכה {{ממ|דף רפא ע"א}} מוכח דלא כהחות יאיר ושכן נראה מדברי הראב"ד שהביא הר"ן בהמדיר. אך מדברי התוס' בב"מ משמע כסברה זו. ואף שבשו"ת מוהרח"ך ראפפורט {{ממ|יו"ד סימן א}} פסק שאינו נאמן{{הערה|ובשדי חמד כתב שחיפשו ולא מצאו.}} מ"מ נראה עיקר שבעושה תשובה נאמן. ועי' בשדי חמד שביאר שאין ראיה מדברי הראב"ד כי החו"י איירי דווקא באיכא אפרושי מאיסורא. היוצא מן הדברים, שבמשים עצמו רשע דרך תשובה בכדי שלא להביא חולין בעזרה וכיו"ב נאמן, כמ"ש התוס' בב"מ, וזו דעת מוהרנל"ח, סדרי טהרה, שער המלך, חתם סופר, שיבת ציון ופתחי תשובה. ובשואל ומשיב {{ממ|[[שואל ומשיב/ג/ב/נ|מהדורא ג' ח"ב סימן נ]]}} כתב שאף לדעת התוס' שברוצה לעשות תשובה יכול לעשות עצמו רשע, היינו דווקא כשאי אפשר לעשות בענין אחר, אבל אם יכול לטעון טענה אחרת ועושה עצמו רשע אינו נאמן. ובתפארת ישראל {{ממ|[[תפארת ישראל - יכין/יבמות/ו#ה|יבמות פ"ו מ"ה אות כב]]}} נקט שבמכוין לעשות תשובה אין אומרים אין אדם משים עצמו רשע ואפילו במידי דליכא לאפרושי מאיסורא. ובחשק שלמה {{א|שם אות מה}} כתב שלוה שתובע הריבית שנתן למלוה אין אומרים אאמע"ר שיכול לומר שתובע בשביל שרוצה לשוב בתשובה. וכ"כ מהרשד"ם {{ממ|[[שו"ת מהרשד"ם/יורה דעה/סח|יו"ד סימן סח]]}} וכרם שלמה {{ממ|[[כרם שלמה/יורה דעה/א|יו"ד סימן א בהגהה]]}}. והמרדכי {{ממ|בפרק זה בורר אות תרצב}} כתב להדיא שאין אדם משים עצמו רשע ולא מהימן נמי לומר עבדי תשובה ואני רוצה להוציא כו' דאיערומי קמערים. אך השדי חמד כתב שהמרשד"ם ביאר דברי המרדכי באופן אחר ולפי זה אין סתירה מדבריו לדין זה. וע"ע כנסת הגדולה {{ממ|סימן לד הגה ט"ו אות ס"ה}} שהביא בשם הר"ם מלמד {{ממ|ח"ג סימנים ג וד'}} שבעושה תשובה נאמן, וכתב שהמרדכי חולק על זה, ולדעת השדי חמד אין כאן סתירה. גם לדעת הסוברים שאינו נאמן משום הערמה, נראה מדברי הנודע ביהודה {{ממ|[[נודע ביהודה/קמא/אבן העזר/עב|מהדו"ק אבן העזר סימן עב]]}} שמי שמעיד עדות שנעשה בה רשע ועושה כן דרך תשובה ומקבל על עצמו תשובת המשקל בתעניות וסיגופים, כיון שבא לקבל עליו לענות נפשו ליכא למיחש להערמה ונאמן. ===עיון נוסף=== ברכי יוסף {{ממ|[[ברכי יוסף/חושן משפט/לד#לה|חו"מ סימן לד אות לה]]}}, שו"ת מים חיים ראפפורט {{ממ|[[מים חיים (רפפורט)/אבן העזר/ו|אה"ע סימן ו]]}}, נודע ביהודה {{ממ|[[נודע ביהודה/תניינא/אבן העזר/קנו|תניינא סימן קנו]]}} הובא בפתחי תשובה {{ממ|[[פתחי תשובה/אבן העזר/קסט#כד|אבן העזר סימן קס"ט ס"ק כ"ד ד"ה ועיין]]}}, שו"ת שואל ומשיב {{ממ|[[שואל ומשיב/ה/מח|מהדורא ה' סימן מח]]}}, שו"ת אחי וראש {{ממ|[[אחי וראש/טז|סימן ט"ז]] צט:. והלאה}}, חינא וחסדא {{ממ|ח"ב דף כט סוף עמוד א}}, שו"ת בית שלמה {{ממ|[[בית שלמה/יורה דעה/לב|יו"ד סימן לב]] ובהגהה מבן המחבר באות ב' ובהשמטות שבסוף הספר}}. ==במידי דאפרושי מאיסורא== בשיבת ציון כתב בשם הנודע ביהודה דכשהוא מידי דאפרושי מאיסורא לא אמרינן אאמע"ר וכתב שיש לפקפק בראיותיו והביא ראיה אחרת לדבריו. ומסיק שבדבר שהוא אפרושי מאיסורא ונוגע גם לאחרים בודאי נאמן דאמרינן מיגו שנאמן לעצמו משום שויא אנפשיה נאמן גם לאחרים ואין כאן משום משים עצמו רשע לפי שאנו אומרים שכוונתו להציל אחרים מאיסור. ==משוגג למזיד== בידוע לנו המעשה רק דאיכא לתרוצי בשוגג ואומר שהזיד. עיין משנה למלך {{ממ|[[משנה למלך/מלוה ולוה/ד#ו|מלוה ולוה פ"ד ה"ו]] ד"ה וכתב בעל כנסת הגדולה}}. עיין תוס' {{ממ|[[תוספות/בבא מציעא/ג/ב#מה|ב"מ ג: סוד"ה מה]]}}. בגליון מהרש"א {{ממ|[[גליון מהרש"א/בבא מציעא/ג/ב|שם]]}} וארעא דרבנן {{ממ|[[ארעא דרבנן/א/יז|מערכת הא' סוס"י יז]]}} שהקשו מדברי תוס' ליסוד המשנה למלך. אמנם יעויין תוספות מכות {{ממ|[[תוספות/מכות/ב/א#מעידין בתרא|ב. ד"ה מעידין בתרא]]}}. וקושיית המהרש"א {{ממ|[[מהרש"א - חידושי הלכות/מכות/ב/א|שם]]}}. ושמא ס"ל להמשנה למלך דבזה נחלקו התוס'. ==בדיני ממונות== אם אדם משים עצמו רשע בטענה בדיני ממונות. עיין הגהות אשר"י ב"ק {{ממ|[[הגהת אשר"י/בבא קמא/ט/יח|פרק הגוזל עצים סי"ח]]}}. עיין שעורי רבי שמואל {{ממ|מכות ב. בתוד"ה מעידין בתרא}}. וע"ע עמודי אש {{ממ|דף לג.}}. ==רק לענין עדות== החשק שלמה {{ממ|[[חשק שלמה/לד#מד|סימן לד אות מד]]}} כתב בשם הרשב"א שהביא הרשב"ש שלא אמרינן אין אדם משים עצמו רשע אלא לענין עדות בלבד, אבל להודות שעבר עבירה ושהוא רשע אין אומרים בזה אין אדם משים עצמו רשע. עי"ש {{ממ|סימן תקל"א, תקל"ב ותקמ"ד}} שהביא ראיות רבות לדין זה. ודברי הרשב"ש נמצאים בתשובותיו {{ממ|[[שו"ת הרשב"ש/ב/רלא|ח"ב סימן רלא]]}}. וע"ע ברכי יוסף {{ממ|[[ברכי יוסף/לד#לד|סימן לד אות לד]]}} שהביא דברי הרשב"ש והרשב"א, והקשה על דברי הרשב"ש מהרמב"ם והסמ"ג והרשב"ץ ודחה ראייתו מדברי הרשב"א. {{שולי הגליון}} {{ניווט כללי תחתון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:-
(
עריכה
)
תבנית:Min
(
עריכה
)
תבנית:Str find
(
עריכה
)
תבנית:Str len
(
עריכה
)
תבנית:Str mid
(
עריכה
)
תבנית:Str mid/core
(
עריכה
)
תבנית:Str right
(
עריכה
)
תבנית:Str sub new
(
עריכה
)
תבנית:Trim
(
עריכה
)
תבנית:Yesno
(
עריכה
)
תבנית:א
(
עריכה
)
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ביאורים
(
עריכה
)
תבנית:בלי סוגריים מרובעים
(
עריכה
)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
עריכה
)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
עריכה
)
תבנית:חלונית
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:יישור לשני צדדים
(
עריכה
)
תבנית:ממ
(
עריכה
)
תבנית:ממ/תיקון שגיאות
(
עריכה
)
תבנית:ממ/תיקון שגיאות/בבלי ומפרשיו
(
עריכה
)
תבנית:ממ/תיקון שגיאות/מסכת
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי עליון/ערך
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון/ערך
(
עריכה
)
תבנית:סרגל כללי/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:ערכים
(
עריכה
)
תבנית:ק-סק1
(
עריכה
)
תבנית:ק-סק2
(
עריכה
)
תבנית:ק-סק3
(
עריכה
)
תבנית:ק-סק4
(
עריכה
)
תבנית:שולי הגליון
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:Math
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
יחידה:Yesno
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:סוגריים
(
עריכה
)
יחידה:סוגריים2
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
עריכה
)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף