עבודת לוי/דברים אחדים
|
< הקודם · הבא > |
בפתח השער לא אשאל את עצמי אותן השאלות שנוהגין הרבה מחברים לשאול בפתיח ספריהם כעין: הראויה היא השעה זו שאנו חיים בה להוצאת ספרים חדשים, אני לא אשאל כזה. קוב"ה חדי בפלפולא דאורייתא, הרבה רבבות מישראל עוסקים בחלק הלכה שבתורה והלא זהו קיומו של עמו שלא פסק פיו מגרסא אף בתקופות היותר נוראות, כל רכושנו הרוחני הענקי, כמעט נולד ונוצר בזמני ענינו ומרודנו, חבי כמעט רגע עד יעבור זעם לא נאמר על יצירות הרוח. לא נתחבאנו אף רגע לא פסקנו ליצר אף זמן קט וזה כל אשרנו, פארנו וקשטנו את תורתנו בצצים ופרחים אף בשעות שירידות רוחניות שררו בנו. המעין החי לא פסק מבועו, כל דור ודור וסופריו כל סופר וכשרונותיו לא מנע מלגלות את פרי רוחו להשתתף בבנין הענקי, דבר זה מובן לכל ואינו צריך לפנים, חגי הנביא שנבואותיו ניבא בתקופת ירידה רוחניות נוראה (גלות בבל שהשפיע לרעה על ישראל) בעת רבים מהשבים נשאו נשים נכריות (עזרא י) חללו את השבת (נחמיה יג) ובכ"ז כשבחן נביא התקופה האיומה הזאת את הכהנים שאלם שאלות בעניני טומאה וטהרה רחוקי המציאות: הן ישא איש בשר קדש בכנף בגדו ונגע בכנפו אל הלחם ואל הנזיד וכו' היקדש (חגי ב) ועיין פסחים (דף יז.) דרביעי בקודש או חמישי בקודש בעי מהם ובירושלמי (סוטה פ"ה ה"ב) אמרינן דהא דכתיב ויען חגי ויאמר כן העם הזה וכו' הכונה היתה כדי לזרזן היינו שיעמדו על הגובה הרוחני בכל חוקי התורה... בקצה האחד מחללים שבת ונושאים נשים נכריות וכדומה ובקצה השני מפלפלים בעניני טומאה וטהרה ברביעי בקודש או בחמישי בקודש שמציאותם אינה נפרצת כך היא דרך החיים וכך היא דרכה של תורה. בשביל המאבדים את עצמם לדעת לא ימנע האדם החי לפנק ולעדן את גופו. אם ישנם לדאבונינו כאלה הרחוקים בכלל מחיי התורה, אל להם לאלו המרגישים כי התורה היא חיינו למנוע מלקשטה ומלפארה בציצים ופרחים בכל חלקיה, ידע הנביא כי הכהנים העוסקים בעניני טומאה וטהרה משפיעים הם להמעיט מספר נושאי תערובות ומחללי השבת. הרואה את הכהן עומד בכל תקף על עמדו הרוחני, אי אפשר שלא יושפע ממנה באיזה מדה שהיא, גם לומדי התורה מפאריה ומקשטיה עלולים לקרב גם את אלה הרחוקים ממנה, בדרך זו הלכו יוצרי ספרותינו הענקי בכל דור ודור ובע"ה הצליחו לחזק ולבצר את רוח ישראל, ומהם נלמוד נא וכן נעשה גם אנו ובזה נחזיק את רוח התורה שבקרבנו.
ואני תפלה שיתקבלו דברי בבי מדרשא ויצילני משגיאות ויזכני להיות מרואי כהנים בעבודתם ולוים בדוכנם בבית הבחירה שיבנה במהרה בימינו אמן.
הכו"ח בתודה והודאה טו"ב מרחשון תר"ץ
יעקב יצחק רודערמאן
באאמ"ו הרב המאור הגדול הצדיק מהר"י ליב הלוי זצ"ל
סלאבאדקא-קאוונא
&&&
בתתי את ספרי היום לפני לומדי תורה הנני להציב מצבת זכרון להורי היקרים ה"ה כבוד אאמו"ר הרב המאור הגדול הצדיק מהור"ר יהודה ליב הלוי זצ"ל ואת אמי הצנועה מרת שינא ז"ל.
ברכה ותודה לכבוד חמי הגאון מרביץ תורה ויראת שמים מהור"ר שעפטל קרעמער שליט"א (מלפנים מנהל ור"מ במתיבתא רבתי דסלוצק) וכעת ר"מ ומנהל בישיבת ניו הייווען באמעריקא ורעיתו חמותי הרבנית המשכלת מרת דבורה תחי' (בת הרה"ג הצדיק המפורסם למופת בישראל ברוב פזרונו ואהבתו לתורה הגביר מו"ה חיים שרגא פרנק זצ"ל אשר זכה שיצאו מביתו מרביצי תורה היותר גדולים בכל קצוי ארץ (חתניו הגאונים הגדולים שליט"א). אשר הרבה השתדלו בעבורינו ביחד עם מחותנם הרב הגאון המפורסם מהור"ר אברהם יצחק שוחאטאוויץ שליט"א רב בניו יארק ורעיתו הרבנית הכבודה וכב"ב יחיו וביחוד בנם גיסי הרב המאור הגדול חכם ושלם מרדכי שוחאטאוויץ נ"י רב בניו יארק ורעיתו גסתי היקרה חיה פעשא תחיה ואחיו הנעלה והמצוין במעלותיו הרב נפתלי נ"י, המה בהשתדלותם השיגו בעדי תמיכה להדפסת הספר.
ברכה מיוחדה לרעיתי היקרה מרת פיגא תחיה עם בתנו הילדה שינא חנא תחי'.