ספר המדות/שער היראה/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־22:42, 21 באפריל 2020 מאת פתחי לי (שיחה | תרומות) (תחילת הקלדת פרק חמישי משער היראה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה

פרק חמישי.

א) עוד יש אל אדם יראה שיגיע אליה בהכרח אחר אשר יתן אל לבו כי צבא לאנוש עלי ארץ וימיו קלו מני ארג והוא סוף כל אדם כמאמר (תהילים פ"ט) מי גבר יחיה ולא יראה מות כו' נפש כל בששר עוד לא נמלט מזה ואין עליו ספק ולא הכחשה אבל הדבר גלוי וידוע שהוא קץ כל בשר והוא צומח מיום הלידה בנפש האדם כי החיים והמות משורש אחד הם באים ולמקום אחד נקראים ובנפש האדם נטועים החיים בימינו והמווצת במשאלו החיים בתחילחתו ומוות באחריתו עולה בקנה אחד כי הטבע הממציא והמצמיח ומגדל החיים בעת היותם הוא המביא והמוליד המוות ואם מהות העדר והירידה אל קבר לא נודע אליך מענינם אם מרים כלענה או ערביעם ונעימים כנשיקות אוהב ואם יורידו אותך מטה מטה או יעלוך מעלה מעלה אבל זאת ידעת כי המות הוא ענין העובר על פני כל חי כי הוא ציר נאמרן שלוח מעת החותך חיים לכל חי להפריד את הנפש מן העולם הזה ולא ישוב עוד וראה את ארץ מולדתו ואשר שת ליבו לזאת ואשר מלאו ליבו להתבונן עד אשר ישתווה פיו וליבו אל אמיתת הדבר עיניו תראינה פארי ההתבוננות הזאתצ כי לא יאהב את העולם הזה כל מאומה לא ישים לב אל מחמדיו ותענוגיו לחא יערב לו תיקונו וזיווגו יקרא ויאמר שקר חינו והבל פיו ולא יטריד אצ נפשו לקח =ת ממנו בלתי מה שיהיה בו מן ההכרח ולא יספיק לו בלעדיו ולא ירבה לו תקרובת לא יזקהו ולחא יסקלהו יותר מן ההכרח אחר אשר האדם כזר בארץ וכאורח נטה ללון ויבז בעיניו לשלוח יד בהיכלי חמודות מדומות כי לא בא עד עתה אל המנוחה והנחלה לא יחמוד איש את ארצו אשר לא לנצח היא לא כי לא ישאר בה כאשר עיננו רואות ההבדל בין העשיר היושב בביתו לבין העשיר מתלונן בדרך במלון כי בביתו יאב ה להתכבד ולהתהדר בכלי בית חשובים כלים מכלים שונים אבל במלון אורחים לא יאבה ולא יבחור שמה רק הדברים שהוא צריך על רגעים אחדיםש הוא מתלונן שם