משתמש:נועם/פרוייקט "שלא תשתכח תורה מישראל"

דברים אחדים

חומש דברים, פרק י', פסוקים י"ב י"ג י"ד ט"ו ט"ז

ועתה ישראל מה ה' אלהיך שאל מעמך, כי אם ליראה את ה' אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך. לשמר את מצות ה' ואת חקתיו אשר אנכי מצוך היום, לטוב לך. הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים, הארץ וכל אשר בה. רק באבתיך חשק ה' לאהבה אותם, ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים כיום הזה. ומלתם את ערלת לבבכם, וערפכם לא תקשו עוד.

ילקוט שמעוני, יהושע, רמז ל"ז

כתיב וישבר אותם תחת ההר. נסתכל משה בלוחות וראה שפרח כתב מעליהם, והשליכן מידיו, מיד נתאלם ולא היה יכול להשיב דבר. באותה שעה נגזרה גזרה על ישראל שילמדו תורה מתוך הצער ומתוך השעבוד ומתוך הטלטול ומתוך הטרוף ומתוך הדוחק ומתוך שאין להם מזונות. ומתוך אותו הצער שהם מצטערים, עתיד הקדוש ברוך הוא לשלם להם שכרם לימות המשיח כפול ומכופל, שנאמר ה' אלהים בחזק יבא וזרעו מושלה לו הנה שכרו אתו וגו'. ואומר מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים וגו', לטובתי נשברה רגל פרתי, שתהא משכורתי שלמה.

אבות דרבי נתן, ריש פרק מ"א

רבי שמעון אומר שלשה כתרים הם אלו הן כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות וכתר שם טוב עולה על גביהן כתר כהונה כיצד אפילו נותן כסף וזהב שבעולם אין נותנין לו כתר כהונה שנאמר והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם כתר מלכות אפילו נותן כל כסף וזהב שבעולם אין נותנין לו כתר מלכות שנאמר ודוד עבדי נשיא להם לעולם אבל כתר תורה אינו כן עמלה של תורה כל הרוצה ליטול יבא ויטול שנאמר הוי כל צמא לכו למים הוי עמל בדברי תורה ואל תתעסק בדברי בטלה מעשה ברבי שמעון בן יוחאי שהיה מבקר את החולים ומצא אדם אחד שתפוח ומוטל בחולי מעים ואומר גידופין לפני הקדוש ברוך הוא אמר לו ריקה היה לך שתבקש רחמים על עצמך ואתה אומר גידופין אמר לו הקדוש ברוך הוא יסלקנו ממני ויניחנו עליך אמר יפה עשה לך הקדוש ברוך הוא שהנחת דברי תורה והיית מתעסק בדברים בטלים.

הקדמה

תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קל"ח עמוד ב'

שלח ליה רמי בר יחזקאל לרב הונא, אימא לן איזי הנך מילי מעלייתא דאמרת לן משמיה דרב, תרתי בשבת וחדא בתורה.

שלח ליה הא דתניא גוד בכיסנא מותר לנטותה בשבת אמר רב לא שנו אלא בשני בני אדם אבל באדם אחד אסור אמר אביי וכילה אפילו בעשרה בני אדם אסור אי אפשר דלא מימתחא פורתא אידך מאי היא דתניא כירה שנשמטה אחת מירכותיה מותר לטלטלה שתים אסור רב אמר אפילו חד נמי אסור גזירה שמא יתקע.

תורה, דאמר רב עתידה תורה שתשתכח מישראל, שנאמר והפלא ה' את מכתך, הפלאה זו איני יודע מהו, כשהוא אומר לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה הפלא ופלא הוי אומר הפלאה זו תורה.

תנו רבנן, כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה אמרו עתידה תורה שתשתכח מישראל, שנאמר הנה ימים באים נאם ה' אלהים והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמע את דברי ה', וכתיב ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו, דבר ה' זו הלכה דבר ה' זה הקץ דבר ה' זו נבואה, ומאי ישוטטו לבקש את דבר ה' אמרו עתידה אשה שתטול ככר של תרומה ותחזור בבתי כנסיות ובבתי מדרשות לידע אם טמאה היא ואם טהורה היא ואין מבין אם טהורה היא ואם טמאה היא בהדיא כתיב ביה מכל האכל אשר יאכל אלא לידע אם ראשונה היא ואם שניה היא ואין מבין הא נמי מתניתין היא כדתנן השרץ שנמצא בתנור הפת שבתוכו שניה שהתנור תחילה, מסתפקא להו הא דאמר ליה רב אדא בר אהבה לרבא ליחזייה האי תנורא כמאן דמלי טומאה ותיהוי פת ראשונה, אמר ליה לא אמרינן ליחזייה האי תנורא כמאן דמלי טומאה דתניא יכול יהו כל הכלים מיטמאין באויר כלי חרס תלמוד לומר כל אשר בתוכו יטמא מכל האכל אשר יאכל אוכלין מטמאין באויר כלי חרס ואין כלים מטמאין באויר כלי חרס.

תניא, רבי שמעון בן יוחי אומר, חס ושלום שתשתכח תורה מישראל, שנאמר כי לא תשכח מפי זרעו, אלא מה אני מקיים ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו, שלא ימצאו הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד.

תניא, רבי יוסי בן אלישע אומר אם ראית דור שצרות רבות באות עליו צא ובדוק בדייני ישראל, שכל פורענות שבאה לעולם לא באה אלא בשביל דייני ישראל, שנאמר שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל המתעבים משפט ואת כל הישרה יעקשו בנה ציון בדמים וירושלים בעולה ראשיה בשחד ישפטו וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסמו ועל ה' ישענו וגו', רשעים הן אלא שתלו בטחונם במי שאמר והיה העולם, לפיכך מביא הקדוש ברוך הוא עליהן שלש פורעניות כנגד שלש עבירות שבידם, שנאמר לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיין תהיה והר הבית לבמות יער, ואין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו על ישראל עד שיכלו שופטים ושוטרים רעים מישראל, שנאמר ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סגיך ואסירה כל בדיליך ואשיבה שפטיך כבראשונה ויעציך כבתחלה וגו'.

אמר עולא, אין ירושלים נפדה אלא בצדקה שנאמר ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה.

אמר רב פפא, אי בטלי יהירי בטלי אמגושי אי בטלי דייני בטלי גזירפטי. אי בטלי יהירי בטלי אמגושי דכתיב ואצרף כבר סגיך, אי בטלי דייני בטלי גזירפטי דכתיב הסיר ה' משפטיך פנה אויבך.

אמר רבי מלאי משום רבי אלעזר ברבי שמעון, מאי דכתיב שבר ה' מטה רשעים שבט משלים שבר ה' מטה רשעים אלו הדיינין שנעשו מקל לחזניהם, שבט משלים אלו תלמידי חכמים שבמשפחות הדיינין. מר זוטרא אמר אלו תלמידי חכמים שמלמדים הלכות ציבור לדייני בור.

אמר רבי אליעזר בן מלאי משום ריש לקיש, מאי דכתיב כי כפיכם נגאלו בדם ואצבעותיכם בעון שפתותיכם דברו שקר לשונכם עולה תהגה. כי כפיכם נגאלו בדם, אלו הדיינין. ואצבעותיכם בעון, אלו סופרי הדיינין. שפתותיכם דברו שקר, אלו עורכי הדיינין. לשונכם עולה תהגה, אלו בעלי דינין.

תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ז עמוד א'

מאי ותהי האמת נעדרת, אמרי דבי רב מלמד שנעשית עדרים עדרים והולכת לה.

מאי וסר מרע משתולל, אמרי דבי ר' שילא כל מי שסר מרע משתולל על הבריות.

מבוא

תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף כ"ב עמוד א'

אתמר קרא ושנה ולא שימש ת"ח ר' אלעזר אומר הרי זה עם הארץ ר' שמואל בר נחמני אמר הרי זה בור ר' ינאי אומר ה"ז כותי רב אחא בר יעקב אומר הרי זה מגוש אמר רב נחמן בר יצחק מסתברא כרב אחא בר יעקב דאמרי אינשי רטין מגושא ולא ידע מאי אמר תני תנא ולא ידע מאי אמר.

ת"ר איזהו ע"ה כל שאינו קורא ק"ש שחרית וערבית בברכותיה דברי ר' מאיר וחכ"א כל שאינו מניח תפילין בן עזאי אומר כל שאין לו ציצית בבגדו ר' יונתן בן יוסף אמר כל שיש לו בנים ואינו מגדלן ללמוד תורה אחרים אומרים אפילו קורא ושונה ולא שימש ת"ח זהו ע"ה קרא ולא שנה הרי זה בור לא קרא ולא שנה עליו הכתוב אומר וזרעתי את בית ישראל ואת בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה.

ירא את ה' בני ומלך ועם שונים אל תתערב אמר רבי יצחק אלו ששונים הלכות פשיטא מהו דתימא שונין בחטא וכדרב הונא דאמר רב הונא כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו קמ"ל.

תנא התנאים מבלי עולם מבלי עולם ס"ד אמר רבינא שמורין הלכה מתוך משנתן תניא נמי הכי א"ר יהושע וכי מבלי עולם הן והלא מיישבי עולם הן שנאמר הליכות עולם לו אלא שמורין הלכה מתוך משנתן.

מהרש"א שם

ירא את ה' בני ומלך ועם שונים גו' ששונין הלכות כו'. שלמה קאמר האי קרא לבנו רחבעם ירא את ה' בני ומלך גם שאתה מלך ולא תהא בור שאינו ירא חטא גם אם קרא הרי שלא שנה ואמר גם עם שונים ולא שמשו ת"ח אל תתערב שהם ע"ה כדעת אחרים וכדמסיק שמורין הלכה מתוך משנתן בלא שימוש ת"ח אבל הלומד במשנה בלא הוראה מיישובי עולם הן כמ"ש הליכות עולם לו גו' ועיין בחידושי אגדות דסוף מסכת נדה.

ובדורות הללו אותן שמורין הלכה מתוך שולחן ערוך, והרי הם אין יודעין טעם הענין של כל דבר אם לא ידקדקו מתחלה בדבר מתוך התלמוד שהוא שימוש ת"ח וטעות נפל בהוראותם, והרי הן בכלל מבלי עולם, ויש לגעור בהן.

מלשונות הש"ך

בין שמשכנו אחר הלואה כו'. אזיל לטעמיה שכתב בב"י דכל הפוסקים סוברים דאף שלא בשעת הלואתו לא הוי אלא שומר שכר לבד מרש"י שסובר שחייב באונסים אבל לפעד"נ עיקר בש"ס כרש"י וגם דעת הרבה גדולי הפוסקים הוא כן וכמו שאבאר ולפי שהתוספות והרבה גדולים חלקו על רש"י מוכרח אני להאריך ואף שאינני כדאי להכניס ראשי בין ההרים גדולים מ"מ הלא התורה מונחת בקרן זוית וראיות ברורות יתנו עדיהן ויצדקו (ש"ך סימן ע"ב, ריש ס"ק ט').

והולכתם לתוך ביתך. אבל פירות אלו המונחים ברשות הרבים מעולם לא מכרתי לך הרי החנוני נשבע בנקיטת חפץ שכך היה הדבר ומחזיר פירותיו לחנוני שהרי לא הודה שמכרן לו ואילו היו בחנותו נשבע שבועת היסת כמו שבארנו עכ"ל רמב"ם וכ"כ הברטנורה וכן מוכח דעת הרי"ף כשיטה זו וכ"כ הר"ן שכן פירש הרי"ף בלשון ערבי וכן כתב בעל התרומות שער ז' חלק א' ולפי שראיתי כאן מבוכה גדולה בין גדולי הפוסקים זה אומר בכה וזה אומר בכה ונתברר לי מתוך דבריהם חמישה פירושים שונים וכולם לא נתחוורו בעיני ונראה לי לפרש מה שהורוני מן השמים פירוש ששי מה שנראה לפי עניות דעתי ברור ואמיתי לכן מוכרח אני להאריך ואף שאין אני כדאי להשיג על גדולי הראשונים מ"מ הלא תורה מונחת בקרן זוית וראיות ברורות יתנו עדיהן ויצדקו והאמת יורה דרכו (ש"ך סימן צ"א, ריש ס"ק ל"ג).

מהדורות דפוס ישנות

משתמש:נועם/אמסטרדם תצ"א

החייאת יסודות ערכי האוצר

משתמש:נועם/סידור הסוגיות