משתמש:יצחק יעקב: הבדלים בין גרסאות בדף

'''גרסינן''' בש"ס [https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90/%D7%A7%D7%9C%D7%96/%D7%90 ב"ב דף קל"ז ע"א] דתניא נכסי לך ואחריך לפלוני וירד הראשון ומכר ואכל השני מוציא מיד הלקוחות דברי רבי רשב"ג אומר אין לשני אלא מה ששייר הראשון ובתר הכי אמרינן דרש רב נחמן בר רב חסדא אתרוג זה נתון לך במתנה ואחריך לפלוני נטלו הראשון ויצא בו באנו למחלוקת רבי ורשב"ג מתקיף לה ר"נ בר"י ע"כ לא פליגי רבי ורשב"ג התם אלא דמ"ס קנין פירות כקנין הגוף דמי ומ"ס קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי אלא הכא אי מיפק לא נפיק בי' למאי יהבי' נהלי' עיין ש"ס היטב. ומכאן הקשה הגאון ב[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F/%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98/%D7%A8%D7%9E%D7%90#.D7.93 קצוה"ח סי' רמ"א] על שיטת הרא"ש והריטב"א דבאתרוג במתנה ע"מ להחזיר צריך שיחזור המקבל מתנה ויקנהו לבעלים הראשונים בקנין גמור דאל"כ אלא שנתן לו האתרוג לזמן לא הוה רק קנין פירות וע"ז הקשה הרי אמרינן כאן דבאתרוג זה נתון לך במתנה ואחריך לפלוני לכ"ע נפיק דאי מיפק לא נפיק למאי יהבי' נהלי' והא באחריך לפלוני אין המקבל יכול להקנות להאחריך דאין קנין לאחר מיתה ואעפ"כ נפיק בי' וא"כ מה לי אם נתן לו באופן שיהי' אחריו לפלוני או שיחזירו לו. ועפ"ז העלה דא"צ שיחזור ויקנה להנותן דאף אם הקנה לו הנותן האתרוג קנין הגוף רק לזמן ואחר הזמן ישיב מעצמו לרשות הנותן ג"כ מהני ויצא בו וכל הנ"מ בין התנה ללא התנה הוא רק שבהתנה לא יצא אם לא התירו דהו"ל גזל למפרע ובלא התנה יצא אף אם לא החזירו דאין כאן גזל רק מכאן ולהבא עייש"ה:  

'''ולענ"ד''' נראה ראי' לדבריו מהא שכתב הרא"ש בעצמו ונפסק להלכה בש"ע או"ח סי' י"ד סעיף ד' דיכול אדם ליקח טלית מצויצת של חברו בלא דעתו ולברך עלי' מטעם דניחא לי' לאינש למיעבד מצוה בממונו והו"ל כאלו נתנם לו ע"מ שיחזירה לו דיצא עיי"ש. והנה לכאורה קשה לי בעיקר ההלכה דאמרינן בש"ס הילך אתרוג זה ע"מ שתחזירהו לי נטלו והחזירו יצא כו' לפי מה שכתבו התוס' בכתובות דף ע"ב ע"א ומנחות דף ס"ה ע"ב דהקשו אמאי לא מצרכינן לזבה לברך על ספירתה כמו שמברכין על ספירת העומר וספירת יובל ותירצו דל"ד דבשלמא התם לעולם יוכלו לברך כסדר משא"כ בזבה שהרי אם תראה תסתור אין לברך על ספירתה עיי"ש. הרי לפנינו דבמקום שאין גמר המצוה בטוח אין לברך עלי'. והא אמרינן בש"ס נדרים דף יד ע"ב קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר אל יישן היום פן יישן למחר, ובאומר קונם עיני בשינה למחר אם אישן היום שישן היום ולא חיישינן פן יישן למחר ואמרינן בטעמא דבאיסורא מזדהיר אינש בתנאה לא מזדהיר אינש עיי"ש. וא"כ קשה היכא אמרינן דבהילך אחרוג זה ע"מ שתחזירהו לי יצא ויכול לברך עליו כמבואר בתוס' ובפוסקים, האיך מתירין לו לברך עליו הרי אם לא יחזירו לא יצא, והא בתנאה לא מזדהיר אינש וא"כ הא איכא למיחש שמא לא יחזירו וכל שיש להסתפק שמא לא יגמור המצוה הא אסור לברך כסברת התוס' הנ"ל ודו"ק: