משתמש:הר יונה: הבדלים בין גרסאות בדף

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{ניווט כללי עליון}}
-{{הועלה אוטומטית}}
-== א ==
-'''בראשית ברא אלהים.''' אלהים משמעו דיין. אמנם כמו חקות התורה נקרא דין. כמו כן נקרא דין גם חקות הטבע שהטביע הקב״ה את עולמו. כמבואר בשבת דף קנ״ה יודע צדיק דין דלים. יודע הקב״ה בכלב שמזונותיו מועטין כו׳ ואין הדבר בתורת עונש. אלא הטבע כך הוא והוא נקרא דין{{תוספת|א|וכך פי׳ הברכה אשר יצר אתכם בדין כו׳ והמית אתכם בדין וכו׳ הכל בטבע הבריאה. כדבר ה׳ לאדם כי עפר אתה ואל עפר תשוב. ויבואר עוד להלן ב׳ ט׳ ובפ״ג. ועוד נתבאר בס׳ (במדבר ט״ז ט״ז) ע״פ מאמר חז״ל דדיני תורה הוא הטבע שבהם נחקקו וקימים טבע העולם. ומש״ה נקראו שניהם דין. וזהו כונת מאמרם בב״ר מתחלה ברא הקב״ה עולמו בדין וראה שאין מתקיים שיתף הקב״ה רחמים בדין. אין הפי׳ שהיו בזה חזרה ממה שחשב תחלה ח״ו. אלא ה״פ דהבריאה היה בדין גמור. אבל ההנהגה וקיום העולם א״א בדין ע״פ חקות התורה שהן לענוש על כל דבר פשע אם לא בשתוף רחמים בדין. וזה ידע הקב״ה לפני הבריאה שאחר כן יהיה ההכרח לשתף רחמים:
-}}. והנה שם אלהים אף על גב שמשמעו הפשוט מנהיג עולמו בדין מ״מ כאן פירושו בורא עולמו בדין והכי פי׳ הספרי ריש פ׳ ואתחנן בתפלת משה ה׳ אלהים בדין בראת את העולם. ושם פירשנו בעזרו ית׳ למאי פירשו חז״ל הכי כונת משה שם. וע״ע מש״כ להלן ט׳ ט״ז ובס׳ שמות ו׳ ב׳:
-'''את השמים ואת הארץ.''' הפשט הברור הוא מש״כ הרמב״ן בפסוק ח׳ שאינו מדבר בזה המקרא ברקיע שנקראו ביום השני שמים. וביבשה שנקרא ביום השלישי ארץ מוכח מזה דרקיע אינו בעצם וביחוד שמים וכן היבשה אינו ביחוד ארץ אלא הקב״ה קרא לרקיע שמים וליבשה ארץ. משא״כ בזה הפסוק משמע דבעצם וראשונה מורה ענינם ששמם שמים וארץ בלא קריאת שם. כמו שם יבשה אינו בקריאת שם. אלא מובן מאליו דעפר ואדמה יבשה נקרא יבשה ע״ש תכונתם. [וכן יבואר להלן בשם אדם]. אלא נראה דשמים וארץ היינו בכלל משפיע ומקבל השפעה. והפי׳ בתחלת הבריאה עלה על רצונו ית׳ להיות הליכות העולם כולו משפיע ומושפע. דגם החמה וז׳ כוכבי לכת המשפיעים לנו. מ״מ המה מקבלים השפעה מגבוה עליהם. ועל הגבוה עליהם אנו אומרים בנוסח התפלה מוציא חמה ממקומה ולבנה ממכון שבתה. וידוע שאין הליכות חמה ולבנה בזה האופן. אלא הכוונה מניעי חמה ולבנה. ונקראים ע״ש פעולתם וכפי׳ הרמב״ם ז״ל במס׳ ע״ז. צורת חמה מזל חמה. והנה כל המשפיעים מכונים בשם שמים. משום אותיות שם ים. משמעות שם מונח בכח דבר ההשפעה. וים הוא מספר זוגי לרבים כמו ידים ורגלים. וארץ מורה על המושפע שהוא בטבע רץ לקבל ההשפעה (ועי׳ מש״כ בס׳ דברים בפ׳ האזינו השמים. ובפ׳ ברכה בפסוק אף שמיו יערפו טל). ולא ביאר הכתוב מאומה במשפיעים העליונים באשר אינם מושגים כי אם לגדולי הדעת. ומי שדעתו יפה ימצא ברמז הכל כאשר לכל. והארץ מתחיל מן המים העליונים אשר אח״כ עשה אלהים רקיע בתוכם. ונשתנה כח המים שעל הרקיע וצורתם ממים התחתונים כאשר יבואר:
-== ב ==
-'''תהו.''' זה השם מונח על דבר שאין לו גדר והבדל זה מזה. כמו מדבר שאין שם היכר שנוי מקומות מקרי בשירת האזינו ובתהו. ובעבודת כוכבים ד״ח איתא שני אלפים תהו. והפי׳ מעשה נערות בלי תורה הי׳ כל מעשה האדם בגדר א׳ בלי חלוק. והכי כונת ת״א רקניא. דמקום ריק אין שנוי חלק זה מזה:
-'''ובהו.''' זה השם מונח על שבו היה נכלל הרבה. היינו מיבשה אשר מתחת המים עד קצה המים היה נכלל כל טבע הבריאה וכל כח הברואים אח״כ:
-''' וחשך על פני תהום.''' זה יסוד האש שהיה בתוך האדמה כמו שעוד היום יש הרבה יסודות אש. ואם תקיאם תרעש הארץ:
-'''ורוח אלהים מרחפת על פני המים.''' לא מנשף בכח כדי לייבש כדרך שאר רוח חזק שמכונה בשם רוח אלהים. אלא אז היה מרחף בנחת:
-{{הרחב דבר}}
-{{ניווט כללי תחתון}}
-{{פורסם בנחלת הכלל}}

משתמש:הר יונה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־11:07, 4 בינואר 2023

תפריט ניווט

משתמש:הר יונה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־11:07, 4 בינואר 2023

תפריט ניווט

חיפוש