משנה ברורה/אורח חיים/תקנז
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
לומר נחם ועננו בתשעה באב
(א) בת"ב אומר וכו'. מסתימת המחבר משמע דדעתו שיאמרו בכל התפלות (א) וכן הוא המנהג בירושלים אבל במדינותינו המנהג כמו שכתב הרמ"א:
(ב) בבונה ירושלים וכו'. לפי שהיא מענינא ואם שכח (ב) אומר בעבודה דהיינו קודם ותחזינה (ג) וא"צ לחתום בברוך מנחם ציון אלא ותחזינה עינינו עד סוף הברכה:
(ג) ועננו בשומע תפלה. היינו ליחיד אבל הש"ץ אומרה ברכה בפני עצמה בחתימה בין גואל לרופא. והנה ליחיד דעת המחבר בסימן תקס"ה דבארבעה צומות אומר עננו בכל תפלה בשומע תפלה אבל דעת הרמ"א שם דאין היחיד אומרה רק במנחה. ולענין ש"ץ (ד) דעת רוב הפוסקים דאף בט"ב יאמרנה בשחרית בין גואל לרופא כמו לענין שארי תעניתים:
(ד) אין מחזירין אותו. כי בימים שאין בה קרבן מוסף אם טעה ולא אמר מעין המאורע אין מחזירין אותו:
(ה) בברכת המזון. בבונה ירושלים ואף שבתפלה לא נהגו לאומרו רק במנחה מ"מ בבהמ"ז דליכא מנחה יש לאומרו. ועיין בשע"ת בשם איזו אחרונים שמפקפקים על פסק זה וכן בביאור הגר"א משמע שדעתו נוטה שלא לאמר כי לא קבעוה רק בתפלה ומיהו לכו"ע אם לא אמרו אין מחזירין אותו:
< הקודם · הבא >