מראי מקומות/אבן העזר/לז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אבני מילואים
בית שמואל
חלקת מחוקק
פתחי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


ערוך השולחן


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


מראי מקומות אבן העזר לז

אם אב יכול לומר לבתו צאי וקבלי קידושיך

הב"י והרמ"א והב"ש בסעיף ז, הביאו בזה מחלוקת, והרמ"א כתב דהרוצה להוציא עצמו מפלוגתא יעמוד על גבה בשעה שמקבלת קידושיה, ע"כ, אמנם בב"י מבואר דהרא"ש והרמב"ם ומהר"ם סברי דיכול לומר ופליג עלייהו רק המרדכי בשם ר"מ, ואף במרדכי יש חילופי גירסאות בזה, והב"י הוסיף דהרי"ף השמיטה מכלל דפליג על זה, ע"כ, וכבר העירו בעל התוי"ט והב"ש דהרי"ף הביאה במקום אחר וא"כ אף הרי"ף סבר לה, ויש להוסיף דסמ"ק במצוה קפ אות קסח, פסק נמי דיכול לומר צאי וקבלי קידושייך, ועל כן נראה דאין צריך להחמיר בזה, ודלא כהרמ"א.

קטנה או נערה שנתקדשה או נישאת שלא לדעת אביה ואביה אינו כאן האם מהני

הב"י בסעיף ד-יא-יג, הביא שהרי"ף כתב דאינו כלום ודחה את האומרים שצריכה גט ומיאון, ויש להעיר דהמנהיג בהל' מיאון שבסוף סי' קנא, כתב דאינו כלום, וכ"כ סמ"ק במצוה קפ אות קסה.

נתקדשה שלא לדעת אביה ונתרצה האב אחרי כן האם הויא מקודשת

הטור והב"י בסעיף ד-יא, הביאו בזה מחלוקת, ויש להעיר דסמ"ק במצוה קפ אות קסה, כתב דאינה מקודשת.

כמאן הלכתא בפלוגתא דרב ירמיה בר אבא ורב הונא גבי נישאת שלא לדעת אביה ואביה כאן

הב"י בסעיף ז, הביא מחלוקת באיזה גוונא פליגי, והביאו הב"י והגר"א והב"ש מחלוקת כמי ההלכה, ויש להעיר דתוס' ר"י הזקן בקידושין מו. ד"ה טעמא דרב הונא, כתב דהלכה כרבי ירמיה דאינה אוכלת בתרומה, וכ"כ המנהיג בהל' מיאון בסוף סי' קנא.

קטנה שהלך אביה למדינת הים וקדשוה אחיה ואמה או קדשה עצמה

הטור והב"י בסעיף יד, הביאו מחלוקת גבי קידשוה אחיה ואמה אם מקודשת מדרבנן או לא, ויש להעיר דסמ"ק במצוה קפ אות קפא, כתב דאם קדשה עצמה הויא מקודשת מדרבנן, ע"כ, ומשמע דס"ל דאפי' היא בעצמה יכולה לקדש עצמה מדרבנן, וזה חידוש, ומ"מ נמצא דדעת סמ"ק מסייע לסוברים דבקידשוה אחיה ואמה צריכה מיאון, והוסיף עוד סמ"ק דלכי גדלה גדלי קידושיה בהדה מדאורייתא, ע"כ, ואפשר דכוונתו דוקא בבעל לשם קידושין ומתקדשת בביאה, ומאידך מדברי המנהיג בהל' מיאון בסוף סי' קנא, נראה דס"ל דבקידשוה אחיה ואמה בחיי אביה אינו כלום.

האומר לחבירו אחת מבנותיך מקודשת לי אין הבוגרת בכלל אע"ג דנתנה לו רשות לקבל קידושיה

כ"כ הטוש"ע בסעיף טו, והב"י הביא כן מהראשונים דקי"ל הכי אע"ג דהאי סוגיא אתאמרא אליבא דרבא דלא קי"ל כוותיה, ע"כ, ויש להוסיף דכ"כ סמ"ק במצוה קפ אות קצב.

שידך בת מסוימת ובשעת הקידושין קידש בתו סתם

הב"י בסעיף טז, הביא כמה ראשונים דסברי דכל הבנות אסורות לו, ויש להוסיף דכן סבר היראים בסי' ז.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף