לחם משנה/תפילה/יא
< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אור שמח |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
כל מקום שיש עשרה וכו'. תוספתא כתובה בהלכות פרקא קמא דבבא בתרא:
ב[עריכה]
כשבונין וכו'. בתוספתא דמגילה פרק ג':
ומגביהין אותה. בפרק קמא דשבת (דף י"א):
ואין פותחין וכו'. תוספתא הובאה בהלכות פרק קמא דמגילה ואמרו שם שכן מצינו בהיכל שפתחו למזרח שנאמר והחונים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה:
ג[עריכה]
ומעמידין בימה וכו'. עיין בב"י ז"ל בא"ח סי' ק"ג ותראה מ"ש כאן הר"י ן' חביב:
ה[עריכה]
בתי כנסיות וכו'. פרק בני העיר (מגילה דף כ"ח:):
ו[עריכה]
וחכמים ותלמידיהם וכו'. עיין בב"י בסי' ק"ג בא"ח:
היה לבית הכנסת וכו'. משנה פרק בני העיר (מגילה דף כ"ה):
ט[עריכה]
מי שצריך ליכנס לבית הכנסת לקרוא תינוק או חבירו יכנס ויקרא מעט וכו'. בפ' בני העיר (מגילה דף כ"ח:) אמרו אי איצטריך ליה לאינש למיקרי גברא מבי כנשתא מאי ומשני אי צורבא מרבנן הוא לימא הלכתא וכו'. וסובר רבינו ז"ל שבתחילה יקרא הפסוק או השמועה ואח"כ יקרא חבירו, והטעם שאם יקרא חבירו קודם ואח"כ יקרא הפסוק נראה דעיקר הכניסה היה לקרות חבירו והקריאה של פסוק היה טפל לכך כתב דקריאת הפסוק קודם וטעם נכון הוא:
יא[עריכה]
בתי כנסיות וכו'. וכשם שנוהגים בהם כבוד וכו'. שם פ' בני העיר (מגילה דף כ"ח) מבואר כל זה בברייתא דתנו רבנן אין נוהגים וכו':
יג[עריכה]
(יב-יג)
אין סותרין וכו'. בפ' בני העיר (כ"ו) ובר"פ השותפין (בבא בתרא ג':):
יד[עריכה]
מותר לעשות כו'. בפ' בני העיר (מגילה דף כ"ז): וכן בני העיר וכו'. משנה ר"פ בני העיר (מגילה דף כ"ו)]: וכן בני העיר שמכרו בית הכנסת וכו'. הקשה הרב מוהרי"ק ז"ל בסימן קנ"ג דבפרק א' מהל' מתנ"ע כתב רבינו ז"ל אנשי העיר שגבו מעות לבנין בהכ"נ לא ימכרום לדבר מצוה אלא לפדיון שבויים דהא משמע כאן דמוכרין בהכ"נ לקנות תיבה. ונראה לי לתרץ דהתם איירי כשאין להם בהכ"נ אחר אז ודאי אין מוכרים אלא לפדיון שבויים אבל הכא איירי כשיש להם בהכ"נ אחר:
טו[עריכה]
פרוכת שעל הארון וכו'. בפרק בני העיר (מגילה דף כ"ו:) אמרו אמר רבא מריש הוי אמינא האי פריסא תשמיש דתשמיש הוא כיון דחזינא דעייפי ליה ומנחי ספרא וכו' ונראה שרבינו מפרש כפירוש התוספות ז"ל שפורסים אותה סביב הארון וצ"ל דכורסיא לאו היינו תיבה שאמרו פרק בני העיר (מגילה כ"ה.) וכן מה שהזכיר רבינו ז"ל יש להם ליקח בדמיהן דהא כורסיא אמרו שם כיון דחזינא דמותבי עלויה ספר תורה הוי תשמיש ובהא דפרוכת נמי אמרו שם דהוא תשמיש כיון דחזו דעייפי ומנחי עליה ספר תורה ואם כן למה כתב רבינו ז"ל שהוא כמטפחות הספרים דמשמע דמוכרין תיבה ליקח מטפחות והא שוין הם כדמשמע בגמרא אלא יש לפרש דכורסיא היינו כסא שמניחים בו הס"ת ולאו היינו תיבה דתיבה קילא מיניה ואותו הכסא כיון שמניחין בו הס"ת הוי כפרוכת לפני הארון וכן פירש ביורה דעה הלכות ספר תורה על מה שאמר רבינו ז"ל לקמן:
מהדורה זמנית - הבהרה הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |