קובץ על יד החזקה/תפילה/יא

קובץ על יד החזקה ‏ תפילה יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

וכופין בני העיר כו'. עיין ברמב"ם פ"ו מהלכות שכנים הלכה א':

י

במנעלו כו'. ועיין שו"ת מהר"ש בן רשב"ץ סי' רפ"ה שהאריך בזה ועי' ברכי יוסף א"ח סי' קנ"א אות ח' מ"ש בענין רקיקה ומנעלים:

יב

שמא יארע להם אונס. והר"ן בפ"ק דב"ב כתב דגם למ"ד משום פשיעותא דמתרשל לבנותה ובימים שבינתים לא יהיה להם מקום קבוע להתפלל אבל ודאי כל שיש להם בהכ"נ אחר קבוע לכ"ע שרי דהא ליכא משום צלויי ולא משום פשיעותא דאילו לפשיעותא שלא יבנה לעולם ליכא מאן דחייש לזה עכ"ל. ובט"ז א"ח סי' קנ"ב רצונו להשוות גם שיטת הרי"ף והרמב"ם וכל הפוסקים לדעת הר"ן וצ"ע דבריו ועיין בשו"ת שמש צדקה סימן א' באריכות:

טז

נעשה של כל ישראל כו'. בבה"כ של כרכים יש שלשה טעמים. אחד דמסתמא נתנו אחרים לסיוע לבנינה ולפי"ז אם ידוע לנו שנעשה ממעות בני העיר לבד אין חילוק בין כרכים לכפרים. וטעם השני אף אם ידוע לנו שלא נתנו רק בני העיר הקדישוהו לדעת כל העולם ובתוספות מגילה דף כ"ו ד"ה כיון משמע דה"ט הואיל ורבים מתפללים בה חמירא קדושתה וכן כתב הפמ"ג בט"ז סי' קנ"ג אות ו' ולהנך שני טעמים אחרונים גם אם ידוע לנו שלא סייעו בבנינה אפ"ה אסור למכור. ונראה דיש נ"מ בין הנך תרי טעמים דאי אמרינן הטעם הוא דמסתמא הקדישוהו לדעת כל העולם הסברא נותנת דמתחלה כשבנו הבה"כ הרחיבו מיד מקומה להכיל אנשים הבאים ממקומות אחרים אבל התיבה והמטפחות והספרים שאין מהצורך להרבות בשביל אחרים הבאים ולא נעשו כלל בשבילם י"ל דמותר למכור גם בשל כרכים אבל אי אמרינן כדעת התוס' ועיקר הטעם כיון דנעשה לצורך רבים יש בה קדושה חמורה א"כ כל דבר שיש בה על הכל חלה קדושה חמורה ובהא דאמר רבא מס' מגילה דף כ"ו אמר רבא ל"ש אלא שלא מכרו שבעה ט"ה במא"ה שיטת הרא"ש והטור דרבא לא קאי אלא בכפר אבל בכרכים לא מהני ז' ט"ה ומדברי רש"י שם שלא כתב כן משמע דס"ל לרש"י דרבא קאי גם על הכרכים וכן התוס' ג"כ מפרשי הכי דרבא קאי גם אכרכים דהכי מוכח מדבריהם במסכת ב"ב דף כ"ג ע"א בהא דאמר שם בגמרא רבים מחלי כתבו התוס' ד"ה אחולי כו' בזט"ה והתם בשל כרכים הוא דלכ"ע יש חלק בדרך אעפ"כ הביאו התוס' ראיה מהך דמגילה ש"מ דמפרשי לדרבא גם אכרכים וע"ש בחי' ת"ח במה שכתב לגירסת הרי"ף דס"ל דפירוש דרבא לא קאי כ"א אכפרים אבל שיטת התוס' ברור דגם אכרכים קאי רבא ואע"ג דהתוס' כתבו דבכרכים קדושתה חמירא מ"מ ס"ל להתוס' דזט"ה כ"ע צייתו להו וכל מה שיעשו ט"ה מרוצה הוא לכל העולם. והנה מדעת רבינו פה מבואר שדעתו כשיטת הרא"ש והטור דרבא לא קאי כ"א אכפרים מ"מ נראה לענ"ד מדקדוק לשון רבינו דבהל' ט"ו כתב וכל כלי בה"כ כבה"כ וכאן לא כתב אלא אבל בה"כ של כרכים משמע דס"ל דדוקא בה"כ של כרכים בזה לא יוכלו למכרו אפילו זט"ה במא"ה אבל בכלי בה"כ אין להם דין בה"כ לזה וכמ"ש בטעם השני אמנם הר"ן ר"פ בני העיר אחר שכתב ושל כרכים ה"ט דלא מצו מזבני לה מפני שהן בונין אותה על דעת כה"ע והרי הן כמקדישים אותה לכל סיים שם ומסתברא דה"ה נמי בכל מה ששנו במשנתנו כגון תיבה ומטפחת וספרים דכולן גרירי בתר בה"כ וכמו דאיהו אדעתא דכ"ע הנך נמי אדעתא דכ"ע ס"ל להר"ן כשיטת התוס' דקדושתה חמירא מ"מ יש לדון מדברי הר"ן מפני מה דייק בלשונו כל מה ששנה במשנתנו כגון תיבה ומו"ס ולמה לא כתב כמ"ש הר"ן גופא במתני' שם כל כלי בה"כ כבה"כ ולמה פרט הנך דוקא אלא דס"ל להר"ן אף דאמרינן דכל כלי בה"כ דין בה"כ יש להם אינו אלא למכור שלא בט"ה ושלא להורידן מקדושתן אבל בה"כ של כרכים דרבים לא מחלי לזט"ה למכור חלקם בזה ס"ל להר"ן דלא קפדי רבים ולא איכפת להו לבאים ממקומות אחרים אלא מה שצריכים תדיר וא"א בלעדן כגון תיבה ומטו"ס אבל באידך כלים לא איכפת להו רשאים זט"ה למוכרם אפילו בשל כרכים וזה הוא דלא כמ"ש המ"א בסי' קנ"ג אות ט"ו שהעתיק דברי הר"ן בשם הירושלמי דאין למוכרם כלל בשל כרכים ולענ"ד נראה כמ"ש. ומה"ט נ"ל דרשות ביד הגבאי בידיעת זט"ה לעשות מהפמוטות גדולות אשר נראה להם שיש קצת סכנה שלא יזוקו בהם ב"א לעשות מהם פמוטות קטנות שלפי שיטת המג"א הנ"ל יש מקום לאסור מצד סתמא דאין רשאי למוכרן ובלא"ה נמי פשוט הדבר להתיר מהך דמנורה המבואר ביו"ד סי' רנ"ט דמנורה לא הוי אלא תשמישי מצוה ע"ש בש"ך ובמ"א סי' זה סעיף כ"ז והדבר מפורש במהרי"ק ואתי עלה מטעם אחר כיון דהמנורות תלוים ביד הגבאי להעמיד נרות ולשכור מי שידליק א"כ הכל תלוי בדעת הגבאי ורשאי לעשות הגבאי בזה מה שירצה ואין חילוק בזה בין כפרים לכרכים וגוף דין זה דקדושת בה"כ אינו אלא מדרבנן כדמוכח מדברי הר"ן בפ' בה"ע ומדרבנן להקל שמעינן ולא להחמיר והיינו טעמא מ"ש בתשובת משאת בנימין דבה"כ שבזמנינו כולם דין בה"כ דכפרים יש להם ואין לנו דין בה"כ של רבים משום דכל קדושת בה"כ מדרבנן הוא וסמכינן בזמנינו דזט"ה יש להם כח למכור אפילו בשל רבים והמ"א דחה דבריו ולענ"ד דבריו כנים וברורים:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.