כף החיים/אורח חיים/תרמג

כף החיים ‏ אורח חיים תרמג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] סדר הקידוש יין קידוש וסוכה וכו'. שא"א לברך על הסוכה קודם שיברך על קידוש היום שהרי על כרחך צריך היום להתקדש קודם שיתחייב לישב בסוכה. לבוש. ר"ז אות א' מ"ב או' א' והיינו רק לכתחלה אבל לא לעיכובא. מ"ב בשה"צ או' א':

ב

ב) כתב מי"ט דרך העולם לישב ב' בעלי בתים ויותר בסוכה א' וממתינים זה על זה בקידוש מפני הכבוד לא יפה הם עושים דאדרבה לא יקדשו ביחד דתרי קלא לא משתמעי. א"ר אות א' ועיין לעיל סימן תפ"ח אות טו"ב וסי' ער"א או' י"א ואו' י"ב:

ג

ג) שם. וסוכה ואח"כ זמן וכו'. ואין חילוק בין אם היתה עשויה מקודם או שעשאה קודם לחג כיון דלא בירך בשעת העשייה מברך סוכה ואח"כ זמן. ומ"ש הב"ח לחלק דאם היתה עשויה ועומדת עם הסכך הוי דינה כליל שני דמברך זמן ואח"כ סוכה כמ"ש סי' תרס"א והב"ד המ"א ריש הסי' כבר חלקו עליו האחרונים. נה"ש או' א' בגדי ישע. א"א. לב"ש. ועיין א"ר או' ג' מה שרצה להגיה בדברי הב"ח וח"א בכלל ע"ט או' ג' כתב דמ"ש הב"ח לברך זמן ואח"כ סוכה היינו דוקא כשבירך על הסוכה בשעת עשייה יעו"ש. ומיהו בעיקר דין זה אם בירך בשעת עשייה עיין לעיל סי' תרמ"א או' ז' שכתבנו דיש פלוגתא בזה אם יברך עוד זמן ארגל וסב"ל יעו"ש:

ד

ד) שם. ואח"כ זמן וכו'. ואם לא בירך זמן בליל ראשון מברך כל ז' סוכה מ"ז ע"ב. מ"א שם. ועיין לעיל סי' תע"ג מאו' ט' עד או' ט"ו פרטי דינים השייכים לזה יעו"ש:

ה

ה) שם. לפי שהזמן חוזר וכו'. ומ"מ בדיעבד אם עבר ובירך זמן ואח"כ סוכה אינו חוזר לברך זמן ואמרינן דהאי זמן קאי גם אסוכה דבתריה. מ"ב אות ג':

ו

ו) שם. לפי שהזמן חוזר וכו'. כ"כ הטור. ובגמ' (סוכה נ"ו ע"א) איתא הטעם משום דחיובא דיומא עדיף. וטעם הטור עיין בב"ח ובברכ"י או' ג' והנה"ש או' א' כתב דמשום דבעי למכתב בסי' תרס"א דבליל שני מקדים זמן כיון דלא קאי אסוכה דבהא מודה רב קאמר הכא דכיון דזמן קאי אשניהם שייך טפי לבסוף יעו"ש:

ז

ז) [סעיף ב'] להרמב"ם מקדש מעומד וכו'. כ"כ הרמב"ם פ"ו מה' סוכה הי"ב דמנהג רבותי ורבני ספרד לקדש מעומד בליל א' של חג הסוכות. והב"ד ב"י. ועיין באות שאחר זה:

ח

ח) שם. ומברך לישב בסוכה ויושב וכו'. וטעמא דמשמע ליה ברכת לישב בסוכה ישיבה ממש וכדי לברך עובר לעשייתה היה מברך עליה מעומד קודם שישב ולפי שבליל ראשון א"א לו לברך על הסוכה עד שיקדש תחלה הים צריך לקדש מעומד כדי לברך ברכת הסוכה גם כן מעומד קידם שישב ונמצא שבירך עובר לעשייתה. ב"י. אבל דעת הרא"ש פ' לולב וערבה כיון דמצות סוכה היא אכילה וטיול אם מברך אחר שישב מקרי שפיר עובר לעשייתן דהמצוה נמשכת כל זמן אכילה יעו"ש והב"ד הטור. ולפי זה לדעת הרא"ש א"צ לקדש מעימד כיון דהקידוש מעומד הוא בשביל ברכת הסוכה כנז' וזהו שכתב בהגה ואין נוהגין כן וכו' וכן דעת הרא"ש. אמנם מנהג האר"י ז"ל לומר כל הקידושים מעומד בשבת ויו"ט ואח"כ יישב וטועם מן הכוס כמ"ש לעיל סי' רע"א או' ס"ב יעו"ש:

ט

ט) ולענין ברכת הסוכה לדעת הרמב"ם שם פ"ו כל ז' הימים כשמברך על הסוכה צריך לברך מעומד ואח"כ לישב. והב"ד ב"י. וכן הסכים הב"ח. וכ"נ דעת הגר"א שהביא סמוכות לדברי הרמב"ם מהגמ' ויישב קושיית הרא"ש יעו"ש. וכ"כ בזוהר פ' אמור דף ק"ג ע"ב על רב המנונא סבא דהוה קאים על רגלוהי ומברך יעו"ש וא"כ כיון דלהרא"ש לא יש חיוב לברך מיושב אלא רק דיכול לברך מיושב נכון ליזהר לברך מעומד כדי לצאת אליבא דכ"ע. וכ"פ בסידור רב יעב"ץ או' ז' דברכת הסוכה תהיה מעומד. וכ"פ בספר אדני פז ובס' ראש יוסף והב"ד המל"ח סי' כ"ב או' א' וה"פ בס' בן א"ח פ' האזינו או' ה':

י

י) שם. ומברך לישב בסוכה וכו'. הא דלא מברכין על ישיבת סוכה כמו על אכילת מצה דהתם מצי למיפטר נפשיה בכזית אבל הכא בעינן תשבו כעין תדורו מברכינן לישב דמשמע ישיבת קבע בעינן ופעמים הרבה. ס' התניא. א"ר אות ד':

יא

יא) שם. ומברך לישב בסוכה וכו'. וראוי לומר ברכת לישב בסוכה בקול ובמשיכה בניגון וינגן אותה כשאר ברכות של קידוש דלמה יגרע ואדרבה. היא עדיפא דהא ברכת המצוה היא שצוונו השי"ת לישב בסוכה וה"ה בכל שאר הברכות ירגיל אדם לומר אותם בקול רם כי הקול מעורר הכוונה. של"ה דף רמ"ה ע"א. א"ר שם. וכשאומר תיבת בסוכה יכוין כי תיבת סוכה היא אותיות כ"ו ה"ס גי' הוי"ה אדנ"י:

יב

יב) שם. לישב בסוכה. ומלת לישב היו"ד נחה והלמ"ד בציר"י וכן השי"ן וכן ראוי ע"פ הדקדוק. בסוכה הבי"ת פתח והסמ"ך דגושה. מש"ז סוף הסי':

יג

יג) שם. ויושב ואח"כ מברך זמן. נראה דלאו למימר שצריך לישב כדי לברך זמן אלא היינו לומר שאם רצה לישב קודם שיברך זמן הרשות בידו. ב"י:

יד

יד) [סעיף ג'] בשאר הימים מברך על הסוכה קודם וכו'. כ"כ הטור בשם הר"מ מרוטנבורג שהיה מברך על הסוכה קודם ברכת המוציא אלא שבשם הרא"ש כתב דראוי לברך תחלה ברכת המוציא כדי שתתחיל הסעודה ואח"כ מברך על הסוכה יעו"ש. וכתב ב"י דדברי הר"מ נראים בעיני ולכך סתם כאן בש"ע כדברי הר"מ ואח"כ כתב המנהג שנוהגין כדברי הרא"ש:

טו

טו) שם. ונוהגין לברך על הסוכה אחר ברכת המוציא וכו'. דכיון דברכת סוכה משום אכילה אתיא מצרכי אכילה חשיבא ולא הויא הפסק דומיא דטול כרוך או גביל לתורי דלא הוי הפסק. ב"י. לביש. והמ"א סק"ב כתב הטעם דלא הוי הפסק דצורך סעודה הוא כמו קידוש ור"ל כמו המקדש על הפת דמברך המוציא ואח"כ ברכת הקידוש דלא הוי הפסק וכמ"ש לעיל סי' רע"ב אות ד"ן יעו"ש ועוד י"ל כמו ברכת פה"ג שאומר בקידוש שאינו טועם עד שאומר אחריה ברכת הקידוש ולא הוי הפסק. ובחר בטעם זה יותר מטעם ב"י משום דטעם זה אפי' לכתחלה וטעם ב"י הוא בדיעבד כמ"ש לעיל סי' קס"ז סעי' ו' בהגה ובדברינו לשם אות נ"ו יעו"ש:

טז

טז) שם. ונוהגין לברך על הסוכה אחר וכו'. והב"ח כתב דהעיקר כדברי הר"מ וכ"כ היפ"ל ח"ג אות ב' דמנהגו לברך על הסוכה קודם ברכת המוציא תכף אחר ברכת נט"י בעודנו עומד ולא אחר ברכת המוציא שכבר הוא יושב שהרי ברכת המוציא היא מיושב לכ"ע ועוד שכתב לעיל סי' קס"ו י"א שא"צ ליזהר מלהפסיק בין נטילה להמוציא ובסי' קס"ז סעי' ו' כתב מור"ם בהגה לכתחלה לא יפסיק כלל בין ברכת המוציא לאכילה וזה יותר סעיד וסמיך הוא לן לברך על הסוכה קודם ברכת המוציא יעו"ש. וכ"כ הרב בן א"ח פ' האזינו אות ה' דמנהגו לברך לישב בסוכה קודם ברכת המוציא וכתב וכן עיקר יעו"ש. ועיין לעיל סי' תקפ"ב או' ל"ח בענין אם יכול לשנות המנהג יעו"ש:

יז

טוב) שם בהגה. אבל בשבת ויו"ט וכו'. פי' שאז מקדש על היין ואומר על הכוס סוכה וזמן כדלעיל סעי' א' ואח"כ המוציא על הפת ואם מקדש על הפת אומר המוציא וקידוש וסוכה וזמן משא"כ בחול שאין שם אלא המוציא מברך המוציא תחלה. ט"ז סק"ד. ועיין לעיל סימן רע"ב אות ד"ן:

יח

חי) שם בהגה. אבל בשבת ויו"ט וכו'. וכ"ז בליל יו"ט או בליל שבת שיש בהן קידוש היום לכך הוא סומך ברכת הסוכה לקידוש היום אבל בשאר סעודות החג אפי' בסעודת שבת ויו"ט שחרית שמברך על הכוס כיון שאינו אומר קידוש היום אינו אומר לישב בסוכה קודם שתיית הכוס לפי שצריך לסמוך ברכה זו לאכילה שהיא עיקר המצוה שעליה מברכין. ר"ז או' ג' והוא מדברי הט"ז סק"ד. אמנם עיין בשכנה"ג סי' תרס"א מה שהאריך בזה וכתב דגם דעת מרן ומור"ם ז"ל כן הוא דגם בקידוש היום ברכת הסוכה אומרה על הכוס קודם שישתה וסיים הילכך האומר ברכת הסוכה ביום שיש בו קידוש בברכת המוציא טועה יעו"ש. והב"ד הברכ"י בסי' זה או' ה' והגם דהדב"ש סי' רט"ו כתב לפקפק בדברי שכנה"ג הנז' והב"ד השע"ת או' ג' מ"מ מסתמיות דברי מור"ם ז"ל בהגה משמע דלא יש חילוק בין קידוש הלילה לקידוש היום. וכן מפורש במנהגים וכ"כ הלבוש בססי' תר"ס וכ"ה דעת המש"ז בסי' זה או' ד' יעו"ש. ומ"ש שם השע"ת בענין פת הבא בכסנין כבר כתבנו בזה לעיל סי' תרל"ט אות ל"ג קחני משם:

יט

יט) וכתב היפ"ל ח"ב אות ג' האף אמנם דבקידוש היום המנהג הוא מיושב בין בשבת בין ביו"ט וכמ"ש הברכ"י לעיל סימן רפ"ט או' ב' יעו"ש מיהו בחג הסוכות טוב ויפה שיהיה בעמידה אפי' בקידוש של יום כדי לברך ברכת לישב בסוכה מעומד יעו"ש:

כ

ך) ויזהר ללמוד משנה מסכת סוכה בכל לילה בכל ימות החג בתוך הסוכה. בן א"ח פ' האזינו אות ז' וכשילמוד מס' סוכה בשלחן יכוין דהפרקים הם כנגד ה' ענני כבוד כי השנים אינם רק בחי' הכללית. כ"כ בשל"ה ואור הישר או' ז' מל"ח סי' ך' או' כ"ח. ור"ל כי העננים הם כנגד בחי' החסדים והחסדים הם ה' שמתפשטים מחסד עד הוד וכללותם ביסוד וכללות כללותם במלכות כנודע וע"כ יש לכוין בה' פרקים שהם כנגד ה' חסדים העקריים שהם מחסד עד הוד. ומיהו טוב לכוין גם כן שכללותם ביסוד וכללות כללותה שבמלכות:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---