יצחק ירנן/יובל/יג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־11:52, 10 במרץ 2020 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (מהדורה קמא העביר את הדף יצחק ירנן/שמיטה ויובל/יג לשם יצחק ירנן/יובל/יג)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
יצחק ירנן
מעשה רקח
מקורי הרמב"ם לרש"ש
קרית ספר
תשובה מיראה


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


יצחק ירנןTriangleArrow-Left.png יובל TriangleArrow-Left.png יג

י[עריכה]

ובן לוי וכו'. עיין השגות ועיין מ"ש מרן בכונתו ומה שהליץ בעד רבינו ומ"ש עליו הרב מל"מ והצריך עיון. ועיין מה שכתבתי בחי' לעיל בהל' תרומות פ"א ה"ד להליץ בעד מרן שם ושדבריו מוכרחין ממ"ש רבינו כאן ויתיישבו דברי מרן דהכא, ופי' דברי דקשיתיה למרן דמהל' אלו נראה דתרומות ומעשרות תלוי בארצות שכרת להם ה' ברית ואילו בהל' תרומות כתב דאף בארצות שלא כרת ברית כל שכבשו אחרי הארצות שכרת ברית חייב בתרומות ומעשרות ואהא תירץ דהכונה דארצות שכרת להן ברית אין להן דין קדימה ואיחור משא"כ בארצות שלא כרת ברית צריך דוקא שיהא כיבושן אחרי הארצות שכרת ברית, ומ"ש כאן אבל שאר כל הארצות שכובש מלך ממלכי ישראל הרי הכהנים וכו' ככל ישראל על כרחך הכי פירושו או שכבש מלך זה מדעת רוב ישראל והוא שלא כסדר קודם כבישת כל ארץ ישראל שכרת ברית או שהיה אחר כיבוש כל ארץ ישראל שכרת ברית אלא שלא היה מדעת רוב ישראל דהוי כיבוש יחיד הרי הכהנים וכו' ככל ישראל.
ושוב אחר זמן רב נדפס ספר בירך יצחק וראיתי בסדר מטות מ"ש ליישב לקושיית המל"מ בדרכו הראשונה יעו"ש שהוא נכון, ברם מ"ש בדרכו השניה אחרי המחילה לא ירד לכונת מרן בדעת הראב"ד דכונתו היא להשיג דלמה לא נתן להם במדין חלק בביזה ונתן להם תרומה ונהפוך הוא דכיון דלא היתה מארצות שנכרתה עליהן ברית הו"ל ליתן להם חלק ולא תרומה ותירץ מרן דאה"נ ואותה תרומה מדין חלק היתה ומה שלא היה חלק שוה בהוראת שעה היתה.
ולענ"ד נראה דוחק מ"ש מרן בכונת הראב"ד ולענ"ד נ"ל בכונתו דקשיא ליה תרתי, חדא דכיון דתלי הא בהא דבמקום דנוטל חלק אינו נוטל תרומה ומעשר ובמקום דאינו נוטל חלק נוטל תרו"מ א"כ לא יטלו בהם דהיינו בסוריא תו"מ כיון דהם היו תחת חלק הארץ וודאי נטלו חלקם ואף דתו"מ דסוריא הוי מדברי סופרים מ"מ מה להו להוסיף וליטול מזה ליתן לזה כיון דכל הטעם הוי משום חלקם הא נטלו חלקם ולא שייך בזה חומרא כשאר דוכתי דהא בהא תליא. ושנית קשיא ליה דהרי בביזת מדין לא נטלו חלק בישראל אלא בתרומה וכו' כלומר דמה שנטלו במדין היה בתורת תרומה כדכתיב והרמות מכס לה' וכו' ולפי דעת רבינו הו"ל ליתן להם חלק כחלק בביזה ורבינו יתרץ דזה חשיב חלק בביזה ומה שלא היה בשוה גזרת הכתוב הוא, ולקושיא ראשונה יתרץ משום חומרת תרומות ומעשרות דארץ ישראל כי היכי דלא לישכחו. ועיין להרדב"ז בחידושיו לרבינו שלא בא לכונת הראב"ד מחמת שהשיא דבריו לדברי רבינו דלעיל יעו"ש ודוק.

כל שבט לוי מוזהרין וכו'. כתב הסמ"ג לאוין רע"ו דלעתיד נוטלין חלק שנא' שער לוי אחד וכו' כדאיתא פרק יש נוחלין דף קכ"ב וכ"כ רשב"ם שם. ועיין להר"ן הובאו דבריו בשיטה מקובצת לב"ב שם דקשיא ליה לסברא הלזו מקראי גופייהו שם והכריח דשבט לוי אין נוטלין יעו"ש.


·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.