ילקוט ספורים/דברים/ראה/קיז/ו
|
< הקודם · הבא > |
| הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
| נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה | |||
ודרשת וחקרת ושאלת. (מדרש תנחומא פקודי ב [ח]):
כֵּיצַד חוֹקְרִין אֶת הָעֵדִים. כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב (דברים י"ג). הָעֵת שֶׁחוֹקְרִין אֶת הָעֵדִים עַל הָעֲבֵרָה שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה, יוֹצְאִין הַסַּנְהֶדְרִין וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמָּם לִרְחוֹב הָעִיר, וּמוֹצִיאִין לְשָׁם אִישׁ שֶׁהוּא מְחֻיָּב סְקִילָה אוֹ אַחַת מֵאַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, וְיוֹצְאִין שְׁנַיִם מֵהֶם אוֹ שְׁלֹשָׁה הַגְּדוֹלִים מֵהֶם וְדוֹרְשִׁין לָעֵדִים.
([ט]): היו בודקין אותן בשבע חקירות: באיזו שבוע, באיזה שנה, באיזו חדש, בכמה בחדש, באיזה יום, באיזה שעה, באיזה מקום וכו', מעשה ובדק בן זכאי בעוקצי תאנים.
(ירושלמי סנהדרין פ"ד ה"א דף כ עמוד ב [י]) רב הונא כד הוה חמי סהדי בכוונא הוה חקר, וכד הוה חמי הוה מכוונן.
וכששבין מלחקור אומר להם סברי מרנן, והם אומרים אם לחיים לחיים ואם למיתה למיתה, אם הוא מחוייב סקילה מביאין לו יין טוב וחזק ומשקין אותו כדי שלא יצטער מן הסקילה, ובאין העדים ועוקדין לו ידיו ורגליו, ושמין אותו בבית הסקילה, ולוקחין העדים אבן אחת גדולה שימות בה ושמין אותה על לבו, כיצד שמין אותה על לבו, שמין אותה בעליה אחת, כדי שלא ישים האחד חלקו קודם חבירו אלא שישימו אותה ביחד על לבו, לקיים מה שכתוב יד העדים תהיה בו בראשונה וגו'. ומאותה שעה ואילך כל ישראל פוטרין לרגום אותם באבנים, וכן עושים לכל מיתה ומיתה שהוא חייב למות מיתת בית דין, וכן שליח צבור כשיש בידו כוס של קידוש או של הבדלה והוא אומר סברי מרנן ואומר הקהל לחיים, כלומר כי לחיים יהא הכוס.